תאטרון הבובות של החמאס: כך הפעיל ארגון הטרור מערך שליטה וריגול בארגוני הסיוע הבינלאומיים

מבוא

דו”ח זה, המבוסס על מסמכים פנימיים של חמאס, חושף את השליטה השיטתית של ארגון הטרור בארגונים לא-ממשלתיים זרים הפועלים בעזה, בעיקר בתחום הסיוע ההומניטרי. במסמכים מתארים פעילי חמאס את המעקב שלהם אחר עובדים ומשרדים של ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים, את נסיונות הגיוס וההפעלה של סוכנים בתוך הארגונים, את ההשתלטות על ניהול הכסף והפרויקטים, כמו גם את השיקולים הצבאיים ואיסוף המודיעין והמגבלות שהם מטילים על פעילותם של ארגונים אלו. כמו כן, המסמכים מראים כי ארגוני סיוע הומניטרי רבים ידעו ואף שיתפו פעולה עם  מנגנון השליטה של חמאס, הסכימו לדרישותיו של ארגון הטרור והסתירו או הלבינו את פעילות הטרור של החמאס.

מסמכים אלו חושפים מנגנון של חדירה ושליטה, שבאמצעותו חמאס דורש קשרים פורמליים בין מנגנון הביטחון הפנימי שלו לבין הארגונים הלא-ממשלתיים הבינלאומיים. המונח בערבית למנגנון זה הוא “מיופה כוח” כשהכוונה, לבכיר בארגון הבינלאומי האחראי על הקשר והתיאום עם חמאס (להלן: המתאם).

המסמכים בשפה הערבית בשנים 2022-2018 מקורם במנגנון ביטחון הפנים של עזה (ISM)¹, יחידה במשרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס (MoINS).  המסמכים אינם מסווגים על ידי רשויות הביטחון בישראל.

המסמכים מצביעים על כך שארגונים לא-ממשלתיים הנמצאים בעזה אינם פועלים באופן עצמאי או ניטרלי, אלא הם נתונים למעקב, פיקוח ואיומים מצד החמאס. מנגנון זה של חמאס מהווה נדבך נוסף ומשלים לפעילויות אחרות שחמאס ביצע לצורך השתלטות על סיוע בינלאומי, והפנייתו למטרותיו ואנשיו. כפי שדווח בעבר על ידי NGO Monitor, אלה כוללים שיבוץ פעילי חמאס לתפקידים אדמיניסטרטיביים בתוך ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים הפועלים בעזה; יצירת רשימות מקבלי סיוע כספי, המשמשות לאחר מכן את האו”ם וארגוני סיוע; וגניבה של סיוע הומניטרי.

המסמכים כוללים את השמות והפרטים האישיים של 55 פלסטינים המשמשים כמתאמים ב-48 ארגונים לא-ממשלתיים מערביים. חמאס מדגישים כי אלו “ניתנים לניצול למטרות ביטחוניות, כלומר, כדי לחדור לעמותות זרות, לצוות הזר הבכיר שלהן ולתנועות שלהם בשטח בתוך רצועת עזה.”

בהמשך, יתוארו מקרים בהם החמאס ניצל פרויקטים של הארגונים, בין היתר למימוש מטרותיו הצבאיות והמודיעיניות בקרבת הגבול עם ישראל.

(למידע נוסף, ראו “מימון ממשלתי אירופי לפרויקטים בהם מעורב  משרד בשליטת חמאס” של NGO Monitor, “חמאס משפיע על ‘תוכנית סיוע במזומן’ בעזה של ממשלת בריטניה“”, ועדות בכתב של NGO Monitor לתת ועדה של ועדת החוץ בבית הנבחרים האמריקאי, במאי 2024)

משרד הפנים והביטחון הלאומי (MoINS)ֵ

כל הארגונים הלא-ממשלתיים הפועלים בעזה נדרשים להקפיד על פרוטוקולים ביטחוניים מחמירים של חמאס, הכוללים קשר קבוע עם משרד הפנים והביטחון הלאומי של ארגון הטרור (MoINS) והמשרד לפיתוח חברתי (MoSD), ומשרדים נוספים הרלוונטיים לפרויקטים ספציפיים, כגון משרד החקלאות (MoA) ומשרד החינוך (MoE).

ארגונים לא-ממשלתיים – מקומיים ובינלאומיים כאחד, לרבות כאלה הפועלים בחסות פרויקטים של האו”ם – אינם מורשים לספק שירותים או להפעיל פרויקטים בעזה ללא אישור חמאס וללא שמירה על קו תיאום מתמשך עם משרדי חמאס הנ”ל.

מסגרת זו מעניקה למעשה לחמאס זכות וטו על פעולות הומניטריות, ומאפשרת למשטר לחסום, לעצב מחדש ולנצל את העברת הסיוע בהתבסס על סדרי העדיפויות המדיניים והצבאיים שלו. ארגונים לא-ממשלתיים מחויבים  לציית להוראות חמאס, וכך ארגון הטרור מוודא כי פעילותם אינה סותרת את הסמכות והנרטיב של חמאס או משבשת את המטרות הצבאיות שלו.

במילים אחרות, קשר מחייב זה עם MoINS אינו עניין מנהלתי – אלא אקט מדיני וביטחוני של חמאס הנועד לשלוט בפעילותם של ארגוני החברה האזרחית.

תפקידם של ה’מתאמים’

חמאס מנהל את השליטה על פעילותם ארגונים לא-ממשלתיים באמצעות ‘מתאמים’  – עזתים מקומיים, שאושרו על ידי MoINS, המשמשים כגורם מקשר בין רשויות חמאס לארגונים לא-ממשלתיים. חמאס דורש ש’המתאמים’ ימלאו תפקידים אדמיניסטרטיביים בכירים בארגוני זכויות אדם וסיוע הומניטרי, כגון מנהל, סגן מנהל או יו”ר דירקטוריון, כדי להבטיח גישה לרמות הגבוהות ביותר של הארגונים בעזה והפרויקטים אותם הם מפעילים.

לפי מסמך מדצמבר 2022 שהופק על ידי מחלקת העמותות הזרות של MoINS ונבדק על ידי NGO Monitor, לפחות עשרה ‘מתאמים’ כאלה ששימשו כפקידים בכירים בארגונים לא-ממשלתיים היו אנשי חמאס או מתומכיו, או שהועסקו על ידי רשויות הקשורות לחמאס (כל המידע והציטוטים לקוחים ממסמך חמאס מדצמבר 2022):

• ה”מנהל האדמיניסטרטיבי” של MAP-UK בעזה פועל בזרוע הצבאית של חמאס ו”משתייך לחמאס והביע אמונים לשלטונו”. יתרה מכך, MoINS פירט כי “הוא מועסק באוניברסיטה האסלאמית [בעזה]”, וכי “מעגל החברים שלו הוא מתנועת חמאס”.
• מנהל Human Appeal בעזה “משתייך לתנועת החמאס” ו”מילא מספר משרות וכמה תפקידי ניהול בתנועה [חמאס]”.
• מנכ”ל CIVITAS בעזה, “משתייך לחמאס” ו”היה מחויב [לפעילות חמאס] בזמן האינתיפאדה הראשונה …והיה מאורגן במסגרת קבוצות הדעווה של התנועה והביע נאמנות לתנועה [חמאס]”.
• חבר ב”גוף ייצוגי” של CESVI “משתייך לחמאס”.
• המנהל האדמיניסטרטיבי של (International Medical Corps (IMC בעזה “היה מחויב [לפעולות חמאס] במשך תקופה ארוכה באזור והיה מתומכי חמאס. כיום הוא נקיב (דרגת חמאס מקבילה ל”סרן”) בדעווה שבמסגד סאברין”.
• המנהל האדמיניסטרטיבי של מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) בעזה “תומך בתנועת חמאס אך אינו משתייך לתנועה” ו”מועסק בממשלת עזה ובעל דרגת נקיב (דרגת חמאס מקבילה ל”סרן”)”.
• מנהל עמותת אל-ברכה לצדקה ופעילות הומניטארית בעזה ש”השתייך בעבר לתנועת חמאס וכיום לא משויך לאף גורם”. כמו כן, “הוא עבד בעבר בטלוויזיית אל-אקצא [של חמאס] כרואה חשבון”.
• המנהל של Rahma Worldwide בעזה “משתייך לתנועת חמאס כיום”.
• מנהל Handicap International בעזה “משתייך לתנועת חמאס”.
• מנכ”ל עמותת אל-אמל לשיקום בעלי מוגבלויות “מועסק כעובד אזרחי (מורה) בממשלת עזה”.

בנוסף, המסמך מזכיר כי מתאם של הארגון האמריקאי (Catholic Relief Services (CRS, מנהל הארגון בעזה, “משתייך לחזית העממית [לשחרור פלסטין] (PFLP)” – ארגון טרור שהשתתף בטבח ה-7/10 ומוגדר כארגון טרור על ידי ארה”ב, האיחוד האירופי וקנדה.

המתאמים ממלאים תפקיד נוסף, כזה שלכאורה מאפשר לארגונים לא-ממשלתיים מערביים לעקוף מגבלות ממשלתיות מקומיות בנוגע להתקשרות ישירה עם חמאס. לדוגמה, דו”ח מודיעיני של חמאס מאפריל 2022² מציין כי “העמותות האמריקניות שנמצאות בתוך רצועת עזה לא באות במגע עם ממשלת עזה באופן ישיר, אלא באמצעות מתווך” (הדגשה הוספה). נראה כי הן חמאס והן הארגונים ראו ב’מתאם’ ערוץ חשאי אחורי לא פורמלי מול לארגון הטרור. לבסוף, כפי שיתואר בהמשך, חמאס רואה ב’מתאמים'” נכסי מודיעין פוטנציאליים בעלי ערך גבוה כדי לקבל גישה למידע ולפעולות הפנימיות של הארגונים הלא- ממשלתיים.

מסמכים המעידים על ֵמעקב וסחיטה – מרץ 2020 ודצמבר 2022 

מסמך MoINS ממרץ 2020³ מזהה בבירור מספר ארגונים לא-ממשלתיים מקומיים ובינלאומיים כיעדים חשובים למאמצי הביטחון והריגול של חמאס, ורואה בהם “סכנות ביטחוניות ואיום”. לפיכך, מנגנון ביטחון הפנים של חמאס מורה על המדיניות הבאה:

• “יש למנות את שמות מיופי הכח [הכוונה ל’מתאמים’] והעובדים המקומיים בארגונים ועמותות הללו”
• “יש למיין את מיופי הכח [ה’מתאמים’]בהתאם לקריטריונים ביטחוניים על מנת לעשות בהם שימוש” (ההדגשה הוספה)
• “יש לערוך דוחות ביטחוניים על כל מיופי הכח שהם פעילים ועובדים”
• “על עמותות וארגונים בינלאומיים להיות תחת מעקב טכנולוגי באופן קבוע, כלומר ‘מצלמות’.” (ההדגשה הוספה)
• “יש לחדור למטות של הארגונים הבינלאומיים ולעובדים בהם, הן מבחינה טכנולוגית והן על ידי מקורות יומינטיים” (ההדגשה הוספה)

נראה כי חמאס פעל בהתמדה להשגת מטרות אלו. מסמך מדצמבר 2022⁴ מספק הצצה למעקב אחר גורמים לא-ממשלתיים על ידי מדינת המשטרה של חמאס, ולכוונת ארגון הטרור להמשיך לטפח או לכפות ‘מתאמים’ כנכסי מודיעין הפועלים עבורו. המסמך כולל את שמות ופרטים אישיים של 55 אנשים המשמשים כ’מתאמים’ ב-48 ארגונים לא-ממשלתיים (ראו נספח 1). המסמך מדגיש כי אנשים אלו “ניתנים לניצול למטרות ביטחוניות, כלומר, כדי לחדור לעמותות זרות, לצוות הזר הבכיר שלהן ולתנועות שלהם בשטח בתוך רצועת עזה.”

בנוסף, המסמך המתוארך לדצמבר 2022 מדגיש כי מימוש בפועל של “חדירה של השמות הנ”ל [כלומר, של ‘מתאמים’]… הינו הישג ביטחוני-מודיעיני יוצא מן הכלל”. חמאס מורה כי הפרטים האישיים הללו ישמשו “לצורכי פעולות ביטחוניות של חטיבת המקורות היומינטיים”.

למען מטרות אלו, חמאס אסף מידע אישי נרחב על ה’מתאמים’, לרבות מידע לגבי מערכות יחסים, התכתבויות, רקע מקצועי, דבקות דתית, פעילות פוליטית, השתייכות עם קבוצות טרור מוכרזות, ורקע פלילי. כמו כן, גורמים בחמאס מדרגים את רמת שיתוף הפעולה בין הארגונים הלא-ממשלתיים וגופי הממשל של חמאס. חלק מהארגונים הלא-ממשלתיים רשומים כ”לא משתפים פעולה”, מה שמצביע על כך שהם משתתפים במערכת ה’מתאמים’ רק לאחר שהופעל עליהם לחץ או שאוימו על ידי חמאס. להלן קטעים מדוחות המודיעין של חמאס בנושא:

• “היא יוצאת מהבית שלה בלבוש חשוף שעובר על חוקי השריעה”.
• “הוא חשוד מבחינה מוסרית עקב מידע נגדו ממקורבים אליו, על כך שקיים יחסים לא מוסריים עם עובדת בעמותת חצאד אלח’יר.”
• “ב-28 באוגוסט 2017, נודע כי בעת בדיקת הטלפון של [השם הוסר] שהינה עובדת ב-NRC, הוחרמו תמונות מביכות שלה, שנשלחו אל הנ”ל [השם הוסר].” 
• “יש לה אישיות חזקה מאוד ולא ניתן ללחוץ עליה ולסחוט אותה.”
• “הוא מושחת מבחינה מוסרית”.
• “יש לה חיבור לאינטרנט ועמוד פייסבוק וגם חשבון [אישי], ואין בו פעילות עוינת [לחמאס] בפייסבוק”.
• “הוא דתי אדוק ומתפלל את כל התפילות במסגד אל-יאסין”.
• “הוא יוצא לרוץ מדי יום בחוף אל-סודניה לאחר תפילת אלעצר”.
• “היא לובשת בגדים בהתאם לאופנה בשל עבודתה.”
• “הוא שונא את תנועת החמאס”.
• “אדיקותו הדתית נמוכה”.
• “הוא קומוניסט”.

בנוסף לכך, המסמכים מפרטים בדיקות רקע על עובדים אחרים בארגונים, בהם חמאס מעלה חששות לגבי ארגוני סיוע המעסיקים יהודים בתפקידי מפתח אדמיניסטרטיביים. לדוגמה, דוח MoINS מ-15 ביוני 2020⁵ מפרט את העובדה ש”ראש תחום תקשורת ויחסי הציבור בעמותה [Oxfam] הינה יהודיה” כאחד מ”האיומים וגורמים מערערי ביטחון” של העמותה. יש לציין שבאוגוסט 2024, דו״ח קולונה על ההפרות באונר״א הזכיר את יכולתו של חמאס להפחיד עובדים בארגונים לא-ממשלתיים ובסוכנויות או”ם באמצעות טקטיקות הדומות לשטאזי.⁶

‘מתאמים’ כנכסי מודיעין

דו”ח של MoINS מ-22 ביוני 2021⁷ מתאר פגישה בין מנהל Mercy Corps בעזה ואנשי MoINS. גורמים ב-MoINS הבהירו למנהל ב- Mercy Corps כי “העבירות האחרונות שלו והסתרת המידע גרמו לכך שישנו עיסוק ביטחוני חמור נגדו,” כאשר האחרון מסר כי הוא “מוכן לכל שיתוף פעולה.” כמו כן, הוא הסכים לספק ל-MoINS, באמצעות הממונה עליו, מוחמד אבו סלאמה, “כל מסקנה ביטחונית, מנהלית או כספית שתהיה במהלך עבודתו ב-Mercy Corps או במהלך שיתוף הפעולה שלו עם עמותות זרות פעילות”. MoINS אישרה כי היא תמשיך “לנצל את [עובד Mercy Corps] הנ”ל במסגרת של פעילויות [עמותות] זרות”.

ֵֵמסמך נוסף, מיום 28 ביולי 2021,⁸ הממוען למנהל חטיבת הפעילות הזרה ונכתב על ידי ענף העמותות הזרות, מגלה שעובד לשעבר של ANERA  “פעל בעבר כמקור מודיעיני עבור האחים ביחידה לענייני הציבור [גוף תחת MoINS],…ויצא מעזה אל ארצות הברית…”

מסמך נוסף של MoINS, מה-6 ביוני 2021,⁹ הדגיש את האיום הנתפס מצד ארגונים אמריקאים המנסים לא להיות במגע עם רשויות חמאס, ואת “היעדר האחיזה המודיעינית מול עמותות אמריקאיות”, חמאס הביע דאגה כי לעמותות האמריקאיות “אין קשר ניהולי עם גופי ממשלה ברצועת עזה”, ושהן “מכווינות מימון על מנת לחדש ולחזק עמותות בעלות קו אידיאולוגי מנוגד להתנגדות [כלומר, חמאס]”. הדו”ח הורה לגורמים רשמיים “לחזק את המקורות [המודיעיניים] והחברים (העובדים המקומיים) בתוך העמותות האמריקאיות על ידי כל הגורמים [ב-MoINS]” כדי להקל על קשיים אלו.

חמאס מפקח על הנתונים הפיננסיים של עמותות

כחלק מחדירת המודיעין של החמאס לארגונים, בולטת במסמכים ההתעקשות לבדוק את הנתונים הכספיים שלהם.

בדו”ח מודיעיני מ-20 בנובמבר 2019¹⁰ על פעילות של הארגון הבינלאומי Save the Children, הארגון “לא הסכים לביצוע ביקורת מנהלית וכספית על ידי היחידה לענייני הציבור תחת משרד הפנים [של חמאס] מפני שהעמותה לא משתפת פעולה עם משרד הפנים.” לפיכך, הדוח מורה לאנשי חמאס “להטיל מגבלות על העמותה, התוכניות שלה ומיזמיה עד להשגת שיתוף פעולה עם משרד הפנים”, וכן “יש לכפות על העמותה לעבור ביקורת מנהלית וכספית של משרד הפנים [של חמאס].”

ֵבדומה, בדו”ח הנ”ל מ-28 ביולי 20¹¹21 נטען כי “ANERA היא אחת העמותות האמריקאיות שאינן משתפות פעולה עם משרד הפנים [והביטחון הלאומי של חמאס], וסירבה מזה זמן רב לעבור ביקורת כספית ומנהלית, אך לאחר התעקשות מצד משרד הפנים [של חמאס], בוצעה בדיקה כספית ומנהלית, ובמהלך הביקורת נתגלו עבירות כספיות רבות של העמותה.”

בדו”ח אחר, מיום 28 ביוני 2020,¹² MoINS מדווחת כי היא סגרה את משרדי International Medical Corps  (IMC “למשך שבוע מכיוון שהעמותה סירבה להגיש דוחות כספיים ומנהליים. העמותה נפתחה לאחר שעשתה זאת.”

ניצול פרויקטים של ארגונים לא ממשלתיים על ידי חמאס על מנת לשמור על נכסים צבאיים

מסמך מ-16 ביוני 2021¹³ מצביע על כך שאוקספם עבדה עם קבוצה מקומית הקשורה לחמאס על פרויקט תשתית שנראה כי תרם להכנות הצבאיות של חמאס.

במסמך הנ”ל מעלה החמאס חששות לגבי פרויקט מים של ארגון אוקספם¹⁴ שכן הוא אמור להתקיים “באזור גבול, ורגיש מבחינה ביטחונית, בשל העובדה כי מדובר במקום שהכיבוש וההתנגדות רואים בו חשיבות“. גורמים רשמיים של MoINS הוסיפו כי “הפרויקט עוסק בהשקיה של עצי פרי… אשר ידוע כי הם משמשים כיסוי לפעילויות של ההתנגדות באזורי הגבול” – בהתייחס לפעילות צבאית של חמאס (ההדגשות הוספו). המסמך מציין כי הארגון המקומי השותף ביישום הפרויקט של אוקספם, הינו Rai-Consult, ודיווח כי “המייסדים והאחראים על החברה, וכן לרבים מהעובדים בה יש השקפה אסלאמיסטית, והמנהל שלה משתייך לתנועת חמאס” (ההדגשה הוספה). המסמך מציין שמות של עובדי Rai-Consult הקשורים לפרויקט, ומסווג את כולם בסטטוס “מצוין מבחינה “מוסרית” ו“ביטחונית”.

במילים אחרות, באמצעות חברה הקשורה לחמאס, חמאס הבטיח שפרויקט זה של אוקספם, מיושם באופן התואם שמירה והסתרת נכסי חמאס בעלי יתרון טקטי עבור כוחותיו.

התערבות חמאס בפרויקטים של ארגונים לא-ממשלתיים

מסמכי MoINS חושפים הגבלות של חמאס על פעילות ארגונים לא-ממשלתיים, במטרה להגן על מיקומם של המתקנים הצבאיים של חמאס, זהות חבריו ועוד. לדוגמא, בפרויקט של אוקספם הנ”ל, מסמכי חמאס מציינים כי  “לאחר המערכה האחרונה” – בהתייחס למבצע שומר החומות במאי 2021 – “השטח רגיש מאוד. בשל כך, תנועה למטרות איסוף מידע ונתונים מצריכה בחינה ומעקב.” כמו כן,  MoINS הורה למחוק 13 שאלות סקר של אוקספם, שכן “ייתכן והמשיב יציין נושאים הנוגעים לפעילות של ההתנגדות” או מכיוון שהשאלה “אינה משרתת את מטרת המחקר וכי ייתכן שהקו הפוליטי והאידיאולוגי של הנשאל יתגלה”.

כך גם ב-27 ביולי 2020, MoINS סקר פרויקט סיוע במזומן של Mercy Corps במימון האו”ם,¹⁵ וציין כי הארגון נעזר בשאלונים על מנת “לזהות את הקבוצות עם הצרכים המשמעותיים ביותר.” עם זאת, חמאס פעל על מנת “למחוק שאלות שאין להן נגיעה למטרות השאלון או שיש להן היבטים ביטחוניים, וזאת על מנת לצמצם ולהמעיט כל איום ביטחוני.” בפרויקט הנ”ל שלמעלה ממחצית משמות המוטבים בתוכנית סופקו על ידי משרדי הפיתוח החברתי (MoSD) והחקלאות (MoA) שבשליטת חמאס, MoINS הורה ל-Mercy Corps למחוק שאלות מסוימות בשאלון שיצר ארגון Mercy Corps, תוך ציון “חששות שהמטרה [של השאלה] היא לזהות פעילי ההתנגדות” או משום שהשאלה “נוגעת לפצועים בצעדות השיבה”, ו”חשש שהנתונים ינוצלו על ידי גורמים עוינים”. (בין היתר משקף את המניפולציה המכוונת של חמאס בנתוני הנפגעים). יתרה מכך, MoINS התנתה את האישור הסופי לפרויקט בקבלת שמות חוקרי השטח של  Mercy Corps “על מנת לחקור אותם”.

באופן דומה, דו”ח MoINS מאפריל 2022¹⁶ המתמקד בפרויקט תשתית של ANERA בעיר עזה מבקש להפחית  חששות ביטחוניים מבצעיים בנוגע למיקום הפרויקט המיועד באזור “שבתוכו ישנן פעילויות של התנגדות”. בנוסף לחקירה וביצוע בדיקות רקע לעובד ANERA, הורה MoINS כי “יש לקבל אישור וחוות דעת מהאחים במודיעין [הצבאי של חמאס]…בנוגע למפות החפירה ואתרי העבודה בשטח”, ככל הנראה כדי למנוע את חשיפת התשתית הצבאית של חמאס במהלך העבודות בפרויקט של ANERA. יתר על כן, הדו”ח מציין כי הפרויקט מומן על ידי ארגון Islamic Relief US. בשנת 2014 ישראל הכריזה על ארגון Islamic Relief Worldwide כ”התאחדות בלתי מותרת” והאשימה אותה במימון חמאס.

שתיקה ושיתוף פעולה מצד הארגונים

במקרים מסוימים, הארגונים נקטו במדיניות שתיקה בתגובה לסיכונים ולאתגרים ההומניטריים שנגרמו בשליטת חמאס בעזה. דו”ח מ-29 במרץ, 2022,¹⁷ שנכתב על ידי  מחלקת העמותות המערביות של MoINS והוגש למנהל ענף הפעילויות הזרות, ממחיש זאת בבירור. לדוגמא, לפי חמאס, כאשר עובדי מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) התמודדו עם תלונות של אזרחים בנוגע לתשתיות טרור באזורי מגורים, הם לא פעלו בעניין ואף לא הגיבו לאזרחים.

הדו”ח מגולל עדות של ראש המשרד בעזה של NRC בעקבות חקירה שערכו רשויות חמאס. כחלק מפרויקט NRC, במימון בריטניה והאיחוד האירופי למתן סיוע במזומן למשפחות שנבחרו על ידי המשרד לפיתוח חברתי (MoSD), משלחת NRC, כולל ראש המשרד בעזה וחמישה עובדים נוספים, ערכה ביקור בדירה של מוטב עזתי. הדייר נבחר בגלל “מצבו הרפואי”, “מאחר והוא קשיש, עם לקות ראייה ולבת זוגו נשבר האגן”, וכן בשל “המצב הגרוע של הרצפה בדירתו וכן אחד הקירות על סף התמוטטות”.

במהלך הביקור, שאל המוטב האם “הסיבה שהרצפה [בדירה] קרסה היא שיש מנהרה” מתחת לדירתו. הבכיר ב-NRC הבהיר לרשויות חמאס כי “לא המשלחת הזרה ולא עובדי העמותה הם ששאלו האם ישנה מנהרה מתחת לדירה של האזרח [השם הוסר] שגרמה לקריסת הרצפה, אלא בעל הדירה הוא זה ששאל את החוקרים [ב-NRC]…אך החוקרים לא ענו לו” (הדגשות הוסיפו).

מסקנות

ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים בעזה מודעים לחלוטין למציאות של עבודה תחת שלטון חמאס. במקום לחשוף את הסביבה הכופה בה הם פועלים, הם מעלימים או מפחיתים בדיווחים את ההפרות של חמאס, ומסרבים לחשוף עד כמה קבוצת הטרור חדרה, עיוותה וניצלה את המרחב ההומניטרי.

גרוע מכך, רבים מהארגונים הללו ממהרים לגנות בפומבי את ישראל, תוך שהם מתעלמים מהניצול השיטתי של חמאס את המנגנונים ההומניטריים. הנרטיב החד-צדדי הזה מאפשר לחמאס לפעול ללא דין וחשבון, מעניק למעשה חסינות לחמאס , מגן על התנהגותו הפלילית מבדיקה ומעוות את ההבנה הבינלאומית של המצב ההומניטרי בעזה.

בבחירה לשתוק ולשתף פעולה עם המשטר, ארגונים לא-ממשלתיים לא רק שמספקים כיסוי להפרות ולניצול של חמאס, אלא הם מתחילים להפנים ולאמץ את האג’נדה והתעמולה של חמאס עצמו. התוצאה היא סקטור שלם של סיוע הומניטרי שבמקרים רבים אינו פועל עוד באופן עצמאי או ללא משוא פנים, אלא מתפקד בתוך מערכת הנשלטת על ידי טרור והופך לחלק בלתי נפרד מקמפיינים של מידע מוטעה ודיסאינפורמציה.