ניתוח הדו"ח השנתי (2014) של מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי: דנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד
מבוא
מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (להלן “המנהלת”) פרסמה את הדו”ח השנתי שלה לשנת 2014 ב-2 לאוגוסט, 2015. ארבע ממשלות – דנמרק, שוודיה, שוויץ והולנד – מממנות במשותף באמצעות המנהלת ארגונים פוליטיים לא ממשלתיים ישראלים ופלסטינים בסכום כולל של למעלה מ-13 מיליון דולר (2013-2016). המנהלת ממוקמת בתוך המכון למשפטים של אוניברסיטת ביר-זית ברמאללה.
מתוך הדו”ח השנתי עולות בעיות קריטיות במנגנון המימון של המנהלת; בעיות כגון, תמיכה בלוחמה משפטית נגד ישראל, אימוץ רטוריקה מכפישה של ארגונים לא-ממשלתיים קיצוניים, התמקדות בקהילות יהודיות בחו”ל, והתמקדות מזערית בהפרות זכויות אדם שהפלסטינים מבצעים.
הדו”ח השנתי משקף פער בין פעילויותיה של המנהלת לבין מדיניות החוץ המוצהרות של ארבע הממשלות המממנות.
תקציר
- מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי מתארת את מטרתה כניסיון “להשפיע על השינוי ההתנהגותי של אלה המחויבים להגן על זכויות הפלסטינים והישראלים”. בניגוד מוחלט לכך, הארגונים הלא-ממשלתיים הממומנים על-ידי המנהלת וכך גם הפעילויות המתוארות בדו”ח השנתי, שמים את ישראל למטרה כמעט בלעדית. המנהלת מתייחסת למבצע ‘צוק איתן’ בעזה כאל “המלחמה על עזה” וטוענת כי זו “בולטת כמלחמה הידועה ביותר לשמצה מבחינת היקף ועוצמת ההפרות של זכויות אדם והמשפט הבינלאומי במונחים של היקף, הרס ואלימות… המלחמה הגרועה ביותר שחלה בשנים האחרונות נגד רכוש ואזרחים פלסטינים“. (דגש לא במקור).
- ה”הישגים” של ארגונים במימון המנהלת כוללים את הדיווח על פעילות הארגון ‘שוברים שתיקה‘ אשר הביא לכאורה ל”שינוי קטן אך משמעותי בדעתן של קהילות יהודיות ליברליות בארה”ב בנוגע למדיניות הצבא הישראלי בעזה והכיבוש בכללותו“. (דגש לא במקור)
- המנהלת חוזרת על הרטוריקה הקיצונית של ארגונים לא-ממשלתיים המכפישים את ישראל. בנוסף, ישנן טעויות עובדתיות וסתירות מהותיות בעובדות המובאות במסמך.
- הדו”ח השנתי משקף גם חוסר שקיפות: חלק מהמידע על מענקי המימון הוא סמוי, כך גם זהותם של אלה המחליטים על סדרי העדיפויות בחלוקת המענקים. למרות הכמויות הגדולות של כספי משלם המיסים המועברים מארבעת המדינות התורמות, לא ניתן לבדוק האם ישנן הטיות או ניגודי עניינים בפעילות זו.
ניתוח הדו”ח השנתי
מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי מתארת את מטרתה כניסיון “להשפיע על השינוי ההתנהגותי של אלה המחויבים להגן על זכויות הפלסטינים והישראלים”. עם זאת, למעט נושאים הקשורים לזכויות נשים, ארגונים לא-ממשלתיים הממומנים על-ידי המנהלת, כמו גם הפעילויות מתוארות בדו”ח השנתי, מתמקדות בישראל באופן כמעט בלעדי
- ההתמקדות בהפרות שבוצעו על-ידי הרשות הפלסטינית וחמאס הינה מוגבלת. מתוך 40 ארגונים לא-ממשלתיים הממומנים על-ידי המנהלת , רק שלושה ארגונים סיפקו שירותים או סיוע הנוגעים להפרות שבוצעו על-ידי פלסטינים.
- באשר לישראל, ארגונים הזוכים למענקים מהמנהלת עוסקים בפעילות פוליטית בינלאומית ובלוחמה משפטית נגד בכירים ישראלים וחברות העושות עסקים עם ישראל, מקדמים קמפיינים של ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות), מקדמים את “אג’נדת 1948″, מנצלים את האנלוגיה הכוזבת ל”אפרטהייד” במטרה להכפיש את ישראל ואף מקדמים תעמולה אנטישמית.
- בניגוד ברור לכך, ארגונים לא-ממשלתיים העוסקים בהפרות פנים-פלסטיניות מתוארים כגופים הפועלים באופן בונה יחד עם הרשות הפלסטינית ומוסדות אחרים. אין ראיות לכך שבנושאים אלה הארגונים פועלים בחו”ל או מנסים להכפיש את הגופים הפלסטינים.
“המלחמה על עזה”
- ההטיה האנטי-ישראלית של המנהלת משתקפת בדו”ח השנתי בהתייחס למבצע בעזה בין ישראל לארגוני טרור (המוכרים ככאלה על-ידי האיחוד האירופי) כאל “המלחמה על עזה”.
- אין שום אזכור של חמאס, ארגוני טרור אחרים, רקטות, או מנהרות. צה”ל מכונה “צבא הכיבוש הישראלי.” המנהלת טוענת כי התרחשו “2,203 מקרי מוות בקרב הפלסטינים,” בלי להתייחס למאות מהם אשר היו לוחמים שניצלו אזורים אזרחיים כדי להגן על פעולותיהם הצבאיות (עמוד 61).
- מכפישה את ישראל, בטענה כי “המלחמה על עזה” (8 יולי – 26 אוגוסט 2014) “בולטת כמלחמה הידועה ביותר לשמצה מבחינת היקף ועוצמת הפרות זכויות האדם והמשפט הבינלאומי במונחים של היקף, הרס ואלימות. היא המלחמה השלישית על עזה בשש השנים האחרונות, והיא המלחמה הגרועה ביותר בשנים האחרונות נגד רכוש ואזרחים פלסטיניים, ואף נגד עקרונות המשפט הבינלאומי והוראות פתיחה באש בעת מלחמה” (עמוד 79).
- עודדה את “כל הארגונים השותפים, לפעול בתיאום כדי למנוע עבודה כפולה, ואף גרוע מכך, סתירות. לכן הארגונים השותפים התבקשו לשתף פעולה, להצליב מידע ולהימנע מחפיפה מיותרת” (עמוד 81). לא ברור כמה השמטות התרחשו בגלל הוראה זו, או כיצד היא השפיעה על “חקירת העובדות” שנעשתה על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים.
שוברים שתיקה
- ‘שוברים שתיקה’ קיבל מימון חירום במהלך מבצע ‘צוק איתן’ בעזה 2014, למרות שבכירים בארגון “אפילו לא היו בטוחים שהם יהיו מסוגלים לראיין חיילים או בטוחים ביכולתם לפרסם עדויות. מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הייתה מוכנה לקבל אפילו עדות אחת” (עמוד 84).
- אחד מן “ההישגים” ששוברים שתיקה דיווח עליו היה “שינוי קטן אך משמעותי בדעתן של קהילות יהודיות ליברליות בארה”ב בנוגע למדיניות של הצבא הישראלי בעזה והכיבוש בכללותו” (עמוד 85).
- השפעה נוספת ניתן לראות ב”הפניות שנעשו לעבודתם של שוברים שתיקה בדו”ח של מזכירות המדינה האמריקנית ובפרלמנט הבריטי לפני ההצבעה על ההכרה בפלסטין” (עמודים 47-48).
שגיאות, סתירות, והכפשות
- המנהלת טוענת כי “הכוחות הישראליים תקפו לפחות שלושה בתי ספר של אונר”א והרגו בהם מאות אזרחים” (עמוד 80). בניגוד לכך, דו”ח האו”ם בנושא מצא כי “ישראל אחראית לשבע מתקפות על אתרי או”ם אשר שימשו כמקלטים אזרחיים במהלך המבצע בעזה ב-2014 כאשר בהן נהרגו 44 פלסטינים ונפצעו 227 אחרים.”
- מתייחסת ליידוי אבנים ופעילויות פליליות אחרות כאל “פעולות טעונות מבחינה פוליטית” ואסירים במתקנים ישראליים (בהם אלה שהורשעו ברצח ובפשעים אלימים אחרים) כ”עצירים פוליטיים פלסטיניים” (עמוד 56).
- טוענת שהגדה המערבית “מחולקת ל’בלוקים’ רבים או ‘ליחידות דמויות ‘בנטוסטן’.” (עמוד 75). שימוש זה ברטוריקת “אפרטהייד” עולה בקנה אחד עם דבריו של מוסטפא מארי, ראש המנהלת על “מציאות דמויות אפרטהייד” (2014).
- ב -12 ביוני 2014, שלושת הנערים גלעד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל, נחטפו ונרצחו בגדה המערבית. שלושה שבועות לאחר לווייתם, מוחמד אבו ח’דיר נרצח על-ידי קיצונים ישראליים. המנהלת מתייחסת לשלושת הישראלים כאל “שלושה מתנחלים” ללא אזכור שמם, רוצחיהם, או האופן בו נרצחו (או לעובדה שרק אחד מהם התגורר מעבר לקו הירוק). עם זאת, הם יורדים לפרטים כאשר הם מתייחסים ל”הרג האכזרי של מוחמד אבו ח’דיר, שנשרף חי על-ידי מתנחלים” (עמוד 61).
חוסר שקיפות
- דוחות כספיים אינם נכללים בדו”ח השנתי שפורסם באינטרנט.
- המנהלת מציינת כי אחד מהפרויקטים במימונה בוטל, אך אינה חושפת את הפרטים. כל הפרויקטים המקוריים עדיין מופיעים באתר האינטרנט של המנהלת.
- טוענת כי “רשימות של מימון ליבה, מימון חירום והשותפים במימון פרוייקטים, לרבות הסכומים והסיכום של מעורבותם, זמינים באופן מקוון באתר האינטרנט של המנהלת” (עמוד 24). עם זאת, “סכומים וסיכומי התערבויות” אינם זמינים לציבור כאשר מדובר במימון חירום.
- קבוצה של “5-7, אנשים חסרי פניות עצמאיים” המהווה חלק מהמנהלת “הוקמה במטרה לספק ייעוץ מומחים אובייקטיבי באשר למשפט הבינלאומי וזכויות אדם ‘ובסופו של דבר לתרום לתהליך התאמת תכנית המנהלת לצרכי המגזרים השונים” (עמוד 17). חברי הקבוצה לעיל, המנסחים את הדרישות למימון, עוזרים בקביעת סדרי העדיפויות של המנהלת, ומעריכים ומייעצים על האסטרטגיות של המנהלת נותרים אנונימיים.
נספח 1
מימון ליבה וחירום (2014-2016)
ארגון | סכום בדולרים | מימון חירום (אוגוסט 2014) |
---|---|---|
עדאלה | 341,700 | --- |
אדאמיר | 498,700 | --- |
אל - דמיר | 366,700 | סכום לא ידוע |
אל - מיזאן | 641,700 | סכום לא ידוע |
אל - חק | 1,301,700 | --- |
בצלם | 1,301,700 | סכום לא ידוע |
בדיל | 546,700 | סכום לא ידוע |
במקום | 422,700 | --- |
שוברים שתיקה | 611,700 | סכום לא ידוע |
האגודה הבינלאומית לזכויות הילד ( אב " י )- פלסטין | 1,104,700 | סכום לא ידוע |
המרכז לדמוקרטיה ולזכויות העובדים בפלסטין | 471,700 | --- |
גישה | 719,700 | --- |
המוקד | 1,301,700 | --- |
המרכז הפלסטיני לזכויות אדם | 1,121,700 | לא ידוע |
אגודת הנשים העובדות הפלסטיניות לפיתוח | 793,700 | --- |
רופאים לזכויות אדם - ישראל | 521,700 | --- |
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל | 572,700 | --- |
המרכז לסיוע משפטי ולזכויות אדם בירושלים | 611,700 | --- |
מפתאח | 611,700 | --- |
הוועדה הטכנית לענייני נשים | 674,000 | סכום לא ידוע |
המרכז ללימודי נשים | 561,700 | סכום לא ידוע |
יש דין | 501,700 | --- |
המרכז לייעוץ וסיוע משפטי לנשים (Wclac) | 1,301,700 | |
המרכז לענייני נשים | 861,700 |
נספח 2
מענקים לפרויקטים
ארגון | סכום בדולרים | מטרת הפרויקט |
---|---|---|
הקליניקה לזכויות אדם באוני ' אל - קודס | 25,000 | שדרוג יכולותיה של קליניקת זכויות האדם לרמה בה תהיה עצמאית בלימוד ובפיקוח על תיעוד הפרות של זכויות אדם בירושלים |
הקואליציה העירונית למען זכויות הפלסטינים בירושלים | 50,000 | העצמת בעלי עניין בקרב החברה האזרחית הפלסטינית במזרח ירושלים הכבושה , בהם הורים , תלמידים , מורים ואנשי מנהלה במאבק בדה - פלסטיניזציה ובהגנה ובקידום התרבות והזהות הפלסטינית בחינוך במזרח ירושלים |
מרכז המדיה הקהילתי | 65,000 | לתרום לקידום ולהגנה על זכויות הנוער ברצועת עזה באמצעות פיתוח יכולות השימוש במדיה ובמדיה החברתית בקידום ובהגנה על זכויותיהם ופיתוח מודעות קהילתית ותרבות שמכבדת זכויות אדם |
מרכז הנשים למחקר ולייעוץ משפטי | 45,000 | לתרום לקידום זכויות נשים ושוויון מגדרי ברצועת עזה בהתבסס על המשפט ההומניטארי הבינלאומי ועל משפט זכויות האדם הבינלאומי |
חוריאת | 50,000 | חיזוק תרבות של כבוד לזכויות אדם ולמשפט ההומניטארי הבינלאומי בשאיפה לחזרה פלסטינית נקייה מעינויים ומחוזקת על ידי שלטון החוק |
מכון אבראהים אבו - לוע ' ד ללימודים בינלאומיים – אוני ' ביר זית | 70,000 | שיפור התהליכים הפוליטיים הקשורים בזכויות אדם , ובמיוחד ייצוג במחנות הפליטים ברצועת עזה ובגדה המערבית |
קו לעובד | 60,000 | תמיכה בהחלת דיני העבודה הישראליים וקידום זכויות העובדים הפלסטינים המועסקים על ידי ישראלים בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים |
מרכז המחקר לאדמות | 72,000 | סיפוק תמיכה טכנית ומשפטית לקרבנות החרמת אדמות והריסות בתים בחמישה כפרים במחוז חברון כך שיוכלו לגשת למערכת המשפט הישראלית |
מרכז מען לפיתוח | 68,211 | העצמת 140 מנהיגים צעירים בקהילה ברצועת עזה להכניס זכויות אדם ומשפט הומניטארי בינלאומי לתוך פעילותם החברתית ולהשפיע על בעלי תפקידים למלא את התחייבויותיהם כלפי בעלי הזכויות באמצעות פעילות הקשורה להפרות ספציפיות של זכויות אדם בדיאלוג המדיניות |
רשת מען | 56,000 | יצירת תרבות פלסטינית אשר דורשת מהממשלה לתת דין וחשבון על הפרות של זכויות אדם ומגנה מפני הפרות אלה , באמצעות יצירת מודעות לזכויות האזרחים ויצירת ערוץ בו הציבור יכול לדרוש חקירות שקופות של הפרות של זכויות אדם , ורפורמה שיטתי של מוסדות הממשלה אשר מפרים זכויות אדם |
מוסאוא – המרכז הפלסטיני למען עצמאות מערכת המשפט והמשפטנים | 45,000 | הפרויקט מאמץ גישה הוליסטית בעבודה שמטרתה יצירת חלקים הנוגעים לצדק בחוקה הפלסטינית המבוססים על זכויות אדם והמשפט ההומניטארי הבינלאומי ועל קונצנזוס חברתי |
מוואטין | 80,000 | העצמת אזרחית לדרישת דין וחשבון על החוקים אשר נוצרו ללא מועצה פלסטינית מחוקקת מתפקדת |
איחוד החקלאים הפלסטינים כארגון מארח לקמפיין " עצרו את החומה " | 65,000 | תרומה למצב של מתן דין וחשבון וכבוד לזכויות אדם על ידי כל בעלי התפקידים באמצעות יצירת מנגנונים ליישום החלטת בית המשפט הבינלאומי לצדק בעניין חומת ההפרדה |
PARC - האגודה לפיתוח חקלאי | 97,850 | לתרום להגנה על אדמות חקלאיות ועל זכויות החקלאים בהתבסס על המשפט ההומניטארי הבינלאומי ועל משפט זכויות האדם הבינלאומי |
לשכת עורכי הדין הפלסטינית | 55,000 | לחזק את חברי לשכת עורכי הדין הפלסטינית ואת הקהילה המשפטית בעזה לעסוק בהגנה על אזרחים כדי לחזק את זכויות האדם ולקדם את גישת הקורבנות למערכת הצדק |
הצוות המייעץ הפלסטיני לארגונים לא ממשלתיים מתפתחים | 65,000 | לתרום לשינויי מדיניות מבניים לקידום זכויות בעלי המוגבלויות באמצעות תיעוד הפרת זכויותיהם , פעילות להחלת החוק למען בעלי המוגבלויות הפלסטיני והאמנה הבינלאומית על זכויות בעלי המוגבלויות |
מרכז הייעוץ הפסיכו - סוציאלי לנשים | 50,000 | תרומה להפסקת האלימות כלפי נשים בחברה האזרחית , ובמיוחד רצח על רקע כבוד המשפחה לכאורה , באמצעות העמקת ההחלה של עקרונות זכויות האדם והמשפט הבינלאומי |
רבנים לזכויות אדם | 70,000 | התמודדות עם ההפרות המתמשכות של זכויות אדם המתרחשות בשטחים הפלסטינים הכבושים בכלל ובאזור " גוש עציון " בפרט , באמצעות ייצוג משפטי לאפשר לקורבנות של הפרות זכויות אדם להשיג סעד ולהבטיח את השמירה על זכויותיהם |
המרכז ליצירתיות למורים | 99,920 | קידום תפקיד החינוך ביצירת ציבור אזרחים משכיל , אחראי ופעיל אשר מוכן לציית ולהגן על תרבות של זכויות אדם , משפט הומניטארי ועקרון של כבוד החיים ולכבוד האדם |
ארגון נשים למען חיים | 35,000 | תרומה להפחתת כל סוגי האלימות נגד נשים ולהעצים משפטית וחברתית נשים גרושות ( לפני מימוש ) בסלפית ובקלקיליה , כך שיכלו להגן על זכויותיהן |