ניתוח הדו”ח השנתי

מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי מתארת את מטרתה כניסיון “להשפיע על השינוי ההתנהגותי של אלה המחויבים להגן על זכויות הפלסטינים והישראלים”. עם זאת, למעט נושאים הקשורים לזכויות נשים, ארגונים לא-ממשלתיים הממומנים על-ידי המנהלת, כמו גם הפעילויות מתוארות בדו”ח השנתי, מתמקדות בישראל באופן כמעט בלעדי

  • ההתמקדות בהפרות שבוצעו על-ידי הרשות הפלסטינית וחמאס הינה מוגבלת. מתוך 40 ארגונים לא-ממשלתיים הממומנים על-ידי המנהלת , רק שלושה ארגונים סיפקו שירותים או סיוע הנוגעים להפרות שבוצעו על-ידי פלסטינים.
  • באשר לישראל, ארגונים הזוכים למענקים מהמנהלת עוסקים בפעילות פוליטית בינלאומית ובלוחמה משפטית נגד בכירים ישראלים וחברות העושות עסקים עם ישראל, מקדמים קמפיינים של ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות), מקדמים את “אג’נדת 1948″, מנצלים את האנלוגיה הכוזבת ל”אפרטהייד” במטרה להכפיש את ישראל ואף מקדמים תעמולה אנטישמית.
  • בניגוד ברור לכך, ארגונים לא-ממשלתיים העוסקים בהפרות פנים-פלסטיניות מתוארים כגופים הפועלים באופן בונה יחד עם הרשות הפלסטינית ומוסדות אחרים. אין ראיות לכך שבנושאים אלה הארגונים פועלים בחו”ל או מנסים להכפיש את הגופים הפלסטינים.

“המלחמה על עזה”

  • ההטיה האנטי-ישראלית של המנהלת משתקפת בדו”ח השנתי בהתייחס למבצע בעזה בין ישראל לארגוני טרור (המוכרים ככאלה על-ידי האיחוד האירופי) כאל “המלחמה על עזה”.
  • אין שום אזכור של חמאס, ארגוני טרור אחרים, רקטות, או מנהרות. צה”ל מכונה “צבא הכיבוש הישראלי.” המנהלת טוענת כי התרחשו “2,203 מקרי מוות בקרב הפלסטינים,” בלי להתייחס למאות מהם אשר היו לוחמים שניצלו אזורים אזרחיים כדי להגן על פעולותיהם הצבאיות (עמוד 61).
  • מכפישה את ישראל, בטענה כי “המלחמה על עזה” (8 יולי – 26 אוגוסט 2014) “בולטת כמלחמה הידועה ביותר לשמצה מבחינת היקף ועוצמת הפרות זכויות האדם והמשפט הבינלאומי במונחים של היקף, הרס ואלימות. היא המלחמה השלישית על עזה בשש השנים האחרונות, והיא המלחמה הגרועה ביותר בשנים האחרונות נגד רכוש ואזרחים פלסטיניים, ואף נגד עקרונות המשפט הבינלאומי והוראות פתיחה באש בעת מלחמה” (עמוד 79).
  • עודדה את “כל הארגונים השותפים, לפעול בתיאום כדי למנוע עבודה כפולה, ואף גרוע מכך, סתירות. לכן הארגונים השותפים התבקשו לשתף פעולה, להצליב מידע ולהימנע מחפיפה מיותרת” (עמוד 81). לא ברור כמה השמטות התרחשו בגלל הוראה זו, או כיצד היא השפיעה על “חקירת העובדות” שנעשתה על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים.

שוברים שתיקה

  • ‘שוברים שתיקה’ קיבל מימון חירום במהלך מבצע ‘צוק איתן’ בעזה 2014, למרות שבכירים בארגון “אפילו לא היו בטוחים שהם יהיו מסוגלים לראיין חיילים או בטוחים ביכולתם לפרסם עדויות. מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי הייתה מוכנה לקבל אפילו עדות אחת” (עמוד 84).
  • אחד מן “ההישגים” ששוברים שתיקה דיווח עליו היה “שינוי קטן אך משמעותי בדעתן של קהילות יהודיות ליברליות בארה”ב בנוגע למדיניות של הצבא הישראלי בעזה והכיבוש בכללותו” (עמוד 85).
  • השפעה נוספת ניתן לראות ב”הפניות שנעשו לעבודתם של שוברים שתיקה בדו”ח של מזכירות המדינה האמריקנית ובפרלמנט הבריטי לפני ההצבעה על ההכרה בפלסטין” (עמודים 47-48).

שגיאות, סתירות, והכפשות

  • המנהלת טוענת כי “הכוחות הישראליים תקפו לפחות שלושה בתי ספר של אונר”א והרגו בהם מאות אזרחים” (עמוד 80). בניגוד לכך, דו”ח האו”ם בנושא מצא כי “ישראל אחראית לשבע מתקפות על אתרי או”ם אשר שימשו כמקלטים אזרחיים במהלך המבצע בעזה ב-2014 כאשר בהן נהרגו 44 פלסטינים ונפצעו 227 אחרים.”
  • מתייחסת ליידוי אבנים ופעילויות פליליות אחרות כאל “פעולות טעונות מבחינה פוליטית” ואסירים במתקנים ישראליים (בהם אלה שהורשעו ברצח ובפשעים אלימים אחרים) כ”עצירים פוליטיים פלסטיניים” (עמוד 56).
  • טוענת שהגדה המערבית “מחולקת ל’בלוקים’ רבים או ‘ליחידות דמויות ‘בנטוסטן’.” (עמוד 75). שימוש זה ברטוריקת “אפרטהייד” עולה בקנה אחד עם דבריו של מוסטפא מארי, ראש המנהלת על “מציאות דמויות אפרטהייד” (2014).
  • ב -12 ביוני 2014, שלושת הנערים גלעד שער, אייל יפרח ונפתלי פרנקל, נחטפו ונרצחו בגדה המערבית. שלושה שבועות לאחר לווייתם, מוחמד אבו ח’דיר נרצח על-ידי קיצונים ישראליים. המנהלת מתייחסת לשלושת הישראלים כאל “שלושה מתנחלים” ללא אזכור שמם, רוצחיהם, או האופן בו נרצחו (או לעובדה שרק אחד מהם התגורר מעבר לקו הירוק). עם זאת, הם יורדים לפרטים כאשר הם מתייחסים ל”הרג האכזרי של מוחמד אבו ח’דיר, שנשרף חי על-ידי מתנחלים” (עמוד 61).

חוסר שקיפות

  • דוחות כספיים אינם נכללים בדו”ח השנתי שפורסם באינטרנט.
  • המנהלת מציינת כי אחד מהפרויקטים במימונה בוטל, אך אינה חושפת את הפרטים. כל הפרויקטים המקוריים עדיין מופיעים באתר האינטרנט של המנהלת.
  • טוענת כי “רשימות של מימון ליבה, מימון חירום והשותפים במימון פרוייקטים, לרבות הסכומים והסיכום של מעורבותם, זמינים באופן מקוון באתר האינטרנט של המנהלת” (עמוד 24). עם זאת, “סכומים וסיכומי התערבויות” אינם זמינים לציבור כאשר מדובר במימון חירום.
  • קבוצה של “5-7, אנשים חסרי פניות עצמאיים” המהווה חלק מהמנהלת “הוקמה במטרה לספק ייעוץ מומחים אובייקטיבי באשר למשפט הבינלאומי וזכויות אדם ‘ובסופו של דבר לתרום לתהליך התאמת תכנית המנהלת לצרכי המגזרים השונים” (עמוד 17). חברי הקבוצה לעיל, המנסחים את הדרישות למימון, עוזרים בקביעת סדרי העדיפויות של המנהלת, ומעריכים ומייעצים על האסטרטגיות של המנהלת נותרים אנונימיים.