תקציר

  • כחלק ממאמציו להשתלט על סיוע מערבי לפני מתקפת השבעה באוקטובר, חמאס מסר רשימות של עזתים “הזקוקים לסיוע” לסוכנויות האו”ם ולארגונים לא-ממשלתיים הפועלים ברצועה.
  • מסמכי ממשלת בריטניה מגלים כי פקידי משרד החוץ והפיתוח (FCDO) היו מודעים למעורבות חמאס ולסיכונים המשמעותיים בתוכניות סיוע כספי בעזה. עם זאת, ה-FCDO המשיך לספק מיליוני ליש”ט במימון למנגנון כזה. 
  • הפרויקט יושם על ידי יוניצ”ף, בתיאום עם משרד הפיתוח החברתי (MoSD) הנשלט בידי חמאס. נראה, בהתבסס על תיעוד של בריטניה והאו”ם, כי תמיכה זו נמשכת, גם לאחר הטבח של חמאס ב-7 באוקטובר והמלחמה בעזה.
  • דיפלומטים בריטיים שהיו מודעים לכך שחמאס משפיע על חלוקת המימון, הגדירו את המהלך  “כסיכון למוניטין” הבריטי בלבד, ולא כסיכון בטחוני. כפי שמשתקף במסמכים אלה, נראה כי גורמים בריטיים מודאגים יותר מהתדמית של בריטניה מאשר מההשלכות המסוכנות של מדיניות זו.
  • בריטניה מממנת גם את מועצת הפליטים הנורבגית (NRC), ארגון המוביל את הפרויקט של סיוע במזומן המתואם על ידי MoSD.
  • המסמכים מראים כי בריטניה מימנה ביודעין מנגנוני או”ם המשתפים פעולה עם ארגונים שהוכרזו כארגוני טרור על ידי ישראל.
  • ממשלת בריטניה ממשיכה לספק מימון בסכום של כ-100 מיליון ליש”ט לסוכנויות או”ם וארגונים לא-ממשלתיים הפועלים באיו”ש ובעזה, לאחר טבח השבעה באוקטובר, ללא פיקוח או שקיפות מספקת. הבריטים מציינים כי חמאס הטיל הגבלות בעזה, “לרבות הטלת מיסים על ארגונים לא-ממשלתיים בינלאומיים.”
  • למידע נוסף על המשרד לפיתוח חברתי בעזה (MoSD) ראו נספח 1.

תוכנית הסיוע במזומן לרצועת עזה

יוניצ”ף

מסמך של הקונסוליה הכללית הבריטית בירושלים (BCGJ) מנובמבר 2022, מפרט תוכנית לתמיכה הומניטארית של בריטניה ב״שטחים הפלסטיניים הכבושים (שנים 2026-2022)”. אחד ממרכיבי הפרויקט הוא מימון ליוניצ”ף לניהול סיוע במזומן בעזה.

במסמך נטען כי “התוכנית נועדה לשפר את החוסן של משקי בית על מנת למתן את השלכות משבר ההגנה הממושך ב- OPTs [‘השטחים הפלסטינים הכבושים’]; להציל חיים בזמן חירום, למשל התלקחות של אלימות או משבר בריאותי; ולמנוע הידרדרות נוספת במצב הומניטרי עד שיושג פתרון בר-קיימא”. 

בין הפרויקטים שפורטו, חלוקת סיוע “מזומן רב תכליתי” בעזה. המסמך מסביר כי “מרכיב הסיוע במזומן ייושם בתיאום עם המשרד לפיתוח חברתי בעזה (MoSD).” במסמך הודגש כי, “המשרד לפיתוח חברתי בעזה שייך דה פקטו לרשויות, ולכן הסיוע של בריטניה יכול להיקשר במישרין או בעקיפין לתמיכה דה פקטו ברשות הממשלתית (חמאס) בעזה שהיא חלק מקבוצה אסורה” (ההדגשה הוספה). בהמשך המסמך, מוצגת ‘מטריצת סיכונים’ המזהה את הקישורים לחמאס כסיכון “מוניטין”. 

המסמך מפרט עוד כי הסיוע במזומן יחולק על ידי יוניצ”ף בתיאום עם המשרד לפיתוח חברתי, וציין כי “בשנת 2021, הקונסוליה הכללית הבריטית בירושלים תמכה בתוכנית המזומנים של יוניצ”ף, אשר יושמה בהתאם לתוכנית הלאומית להעברת מזומנים של המשרד לפיתוח חברתי (MoSD)”

בהמשך המסמך נכתב כי “יוניצ”ף מתכננת לעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם המשרד לפיתוח חברתי ועם שחקנים הומניטריים [המעורבים בפרויקטים של סיוע] במזומן, כולל באמצעות פלטפורמות תיאום.” במסמך מצוין גם כי ישנם “הגבלות שהטיל חמאס בעזה, לרבות הטלת מיסים … על ארגונים לא ממשלתיים בינלאומיים.”

מסמך של  משרד החוץ הבריטי (FCDO) מאפריל 2024 מתאר את המשך התמיכה של בריטניה בסיוע כספי במזומן בניהול יוניצ”ף בעזה: “נמשיך לתמוך בעבודתו של יוניצ”ף בעזה המתמקדת במתן הגנה סוציאלית לילדים וסיוע במזומן”.

על פי מערכת המעקב הפיננסי של האו”ם (FTS), בשנת 2024, בריטניה סיפקה ליוניצ”ף כ-23.1 מיליון דולר עבור פעולות בגדה המערבית ובעזה (כ-4.8 מיליון דולר ב-2023).

מועצת הפליטים הנורבגית ( Norwegian Refugee Council – NRC)

בריטניה היא אחת המממנות העיקריות של פעולות מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) בגדה המערבית ובעזה (ראו להלן), שהינו ארגון נוסף ומרכזי ביישום הפרויקטים של  סיוע במזומן המתואם על ידי המשרד לפיתוח חברתי (MoSD) – השייך כאמור לחמאס.

לא קיימת שקיפות רבה במשרד החוץ הבריטי (FCDO) לגבי המימון שלו לאזור (ראו להלן), במיוחד בנוגע לקשר עם NRC, דבר שמקשה על בירור מלוא היקף המימון הבריטי באמצעות מנגנון מימון זה. 

בנוסף, המסגרות בבריטניה אינן בודקות את השותפים המקומיים ליישום הפרויקט של NRC, אלא מסתמכות על הארגון עצמו שיעשה את הבדיקה הזאת.  על פי עדותו של פקיד במשרד החוץ הבריטי, במסגרת הליכים של בקשת חופש מידע שביצע NGO Monitor בנוגע למימון בבריטניה ל-NRC, “משרד החוץ הבריטי עורך תהליך בדיקת נאותות משלו עבור שותפיו העיקריים לפרויקט, ולאחר מכן מסתמך על אותם שותפים שיעשו את בדיקת הנאותות שלהם עבור כל שותפי המשנה”. (קיים במסמכי NGO Monitor)

על פי ‘תוכנית תגובה למשבר בעזה‘ של NRC באפריל 2024, ” בהתבסס על הניסיון הרב שלה בפרויקטים של התערבויות מבוססות מזומן בפלסטין, מועצת הפליטים הנורבגית (NRC) מספקת MPCA [סיוע מזומן רב-תכליתי] בקנה מידה גדול לפלסטינים בעזה באמצעות גישת מזומן פלוס. NRC מספקת סיוע במזומן בפלסטין מאז 2014, בעיקר בהובלת קונסורציום הגנת עזה (GPC – Gaza Protection Consortium) ובשיתוף פעולה הדוק עם קבוצת עבודה של סיוע במזומן (Cash Working Group – CWG). מאוקטובר 2023 עד אפריל 2024, NRC סיפקה סבב ראשון של סיוע במזומן … NRC מחויבת לספק שלושה סבבים נוספים של סיוע מזומן רב-תכליתי … עד סוף השנה, עבורם מגויסים יותר מ-11 מיליון דולר במסגרת תוכנית תגובה זו.”  NRC מכירה בתיאום שלה עם MoSD במתן סיוע במזומן: “NRC מטפחת שותפויות חזקות עם רשויות לאומיות ומקומיות, במיוחד עם MoSD בעזה ובגדה המערבית, מה שמבטיח סיוע ממוקד באמצעות תוכנית הסיוע במזומן של קונסורציום הגנת עזה”.

המימון הבריטי ל-NRC  אינו שקוף, בתשובה של משרד החוץ הבריטי לשאלה פרלמנטרית בנושא, מסתבר כי ממשלת בריטניה סיפקה ל-NRC בשנים 2025-2022 9.45 מיליון שטרלינג (כ-42 מיליון ₪) מימון עבור פרויקטים ב”שטחים הפלסטינים הכבושים כולל הגדה המערבית ומזרח ירושלים”.

בנוסף, כלל המימון הבריטי לתוכניות ‘בגדה המערבית’ ובעזה לוקה בחוסר שקיפות. לפי מערכת DevTracker של משרד החוץ הבריטי (FCDO) -מערכת המציגה דיווח של הוצאות משרד החוץ – מאז אוקטובר 2023, FCDO התחייבה בכ-100 מיליון פאונד עבור “תמיכה הומניטרית של בריטניה בשטחים הפלסטיניים הכבושים”. מתוך המימון הזה, כ-95 מיליון ליש”ט רשומים כמי שהועברו ל”שם מקבל הכסף הוסר”. משמע, אין נתונים לגבי הגופים שקיבלו את המימון.

מימון בריטי לארגונים לא ממשלתיים הקשורים לארגון הטרור “החזית העממית”

המסמך מנובמבר 2022, חושף גישה מטרידה של הבריטים כלפי מימון לארגונים הקשורים לארגוני טרור. במסמך מצוין כי “שר הביטחון הישראלי הכריז על שישה ארגוני זכויות אדם וארגונים הומניטריים פלסטינים כ’ארגוני טרור'”, בהמשך נכתב לגבי מימון שבריטניה נותנת לקרן הומניטרית של האו”ם ש”במידה והקרן ההומניטרית של OCHA [משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים] מממנת את אחד מה’ארגונים המוכרזים’, זה עלול לגרור סיכון גדול למוניטין של בריטניה. הסיכון העיקרי הוא סביב חוסר היכולת שלנו לזהות שותפים במורד הזרם עד לחלוקת הכספים” [משמע, ארגונים איתם הקרן משתפת פעולה ומממנת אותם]. במקום להתחייב להילחם במימון טרור והסטת סיוע, הקונסוליה הבריטית בירושלים מזהה את הסיכון רק כבעיה במוניטין, וטוענת בהמשך כי ניתן להתגבר על כך כי למעשה  “ברגע שהכספים מבריטניה יועברו ל-HF [הקרן ההומניטרית של סוכנות האו”ם OCHA, שהיא קרן משותפת ממספר רב של מקורות מימון] יהיה קשה לייחס תרומה ישירה של מימון בריטי לפרויקט.”

בשנים 2024–2023 העבירה ממשלת בריטניה כ-25 מיליון דולר לקרן ההומניטרית של משרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים. 

במהלך השנים סיפקה הקרן ההומניטרית מימון ב’עזה והגדה המערבית’ למספר ארגונים עם קשרים לארגון הטרור “החזית העממית לשחרור פלסטין” , ביניהם, איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC), אל-חק, האגודה הבין-לאומית להגנת הילד-פלסטין (DCI-P), מרכז אל-מיזאן, המרכז הפלסטיני לזכויות אדם, וועדות הבריאות (HWC). 

דוגמאות:

קשרי טרור של איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) וועדות הבריאות (HWC)

UAWC ו-HWC הוכרזו על ידי ישראל באוקטובר 2021 כארגוני טרור “בהיותם חלק מרשת של ארגונים הפועלים בכיסוי בזירה הבינלאומית מטעם החז”ע על מנת לתמוך בפעילותו ולקדם את מטרותיו… ארגונים אלו פעלו בכסות של ‘ארגוני חברה אזרחית’, אולם משתייכים הלכה למעשה ומהווים זרוע של הנהגת הארגון”. בהכרזה נקבע כי ארגונים אלה מסיטים כספים הומניטריים מתורמים אירופיים כדי לסייע ל’חזית העממית’.  יתרה מכך, בכירים משני הארגונים עומדים כעת למשפט על חלקם ברצח רינה שנרב בת ה-17, בפיגוע באוגוסט 2019.

  • שני מנהלי הכספים של UAWC סאמר ערביד ועבד אל-ראזק פרג’ – עומדים למשפט בגין חלקם בפיגוע. ארגון הטרור החזית העממית לקח אחריות על ההרג ושיבח את ערביד על ביצועו. 
  • וליד חנאתשה שימש כמנהל הכספים של HWC בזמן מעצרו. הוא זוהה על ידי רשויות הביטחון הישראליות כפעיל טרור בכיר ב’חזית העממית’. הוא מואשם בפיקוד על ערביד בחוליית הטרור. ארגון הטרור החזית העממית לקח אחריות על ההרג ושיבח את חנאתשה על ביצועו
  • ב-5 בינואר 2022, הולנד הודיעה על ביטול חוזה עם UAWC, תוך ציון קשרי הארגון עם ה’חזית העממית’. דו”ח שהוזמן על ידי חברת חקירה עצמאית, אישר כי ל-34 עובדי UAWC בשנים 2020-2007 היו קשרים עם ה’חזית העממית’ חלקם מחזיקים בתפקידי מנהיגות בקבוצת הטרור במקביל לעבודתם ב-UAWC. 
  • בפברואר 2024, על פי הדיווחים, הסוכנות הפדרלית הגרמנית BMZ החליטה להפסיק את התמיכה בשישה ארגונים לא ממשלתיים הקשורים ל’חזית העממית’ – כולל UAWC.

 

נספח: שליטת חמאס במשרד לפיתוח חברתי בעזה (MoSD)

חמאס שולט בפועל על המשרד לפיתוח חברתי בעזה כבר מספר שנים. באפריל 2019, חמאס מינה את חבר הלשכה המדינית שלו, ראזי חמד, לראש המשרד.

ראזי חמד

נכון ליולי 2024, מנהיג חמאס וחבר הלשכה המדינית שלה, ראזי חמד, עמד בראש הסניף העזתי של המשרד לפיתוח חברתי.

ראזי חמד, (שלישי מימין) נפגש עם גורמים ממשרד האו”ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA) בנובמבר 2021,

  • בנובמבר 2024, מחלקת האוצר האמריקאית הגדירה אותו כ”בכיר חמאס”. עוד נכתב בהודעה  כי “חמד שימש בעבר כאחראי בכיר של חמאס המפקח על מעברי גבול בעזה, ששימשו להברחת נשק ולבניית רשת המנהרות של חמאס. בזמן שמעברי הגבול הללו היו אחת הדרכים העיקריות שבהן חמאס הבריח נשק לעזה, מעברים אלו שימשו גם להברחת ציוד הבנייה והחומרים שנדרשו לחמאס לבניית רשת מנהרות נרחבת.”
  • באוקטובר 2023, בראיון בטלוויזיה הלבנונית אמר חמד: “ישראל היא מדינה שאין לה מקום על אדמתנו. עלינו לחסל אותה… זהו אסון ביטחוני, צבאי ופוליטי לעולם הערבי והמוסלמי.” כשנשאל חמד האם הוא מבקש את “חיסול ישראל”, הגיב חמד, “כמובן”.
  • “עלינו ללמד את ישראל לקח, ונעשה זאת פעמיים ושלוש. מבול אל-אקצא [שמו של חמאס לטבח השבעה באוקטובר] הוא רק הפעם הראשונה, ותהיה פעם שנייה, שלישית, רביעית… ב-7 באוקטובר, 10 באוקטובר, במיליון באוקטובר, כל מה שאנחנו עושים הוא מוצדק.”

ראזי חמד, בתמונה עם דגל חמאס, בראיון בתקשורת ב-31 באוקטובר 2023

מוחמד אלעראעיר

בכירים נוספים במשרד לפיתוח חברתי בעזה שיבחו את הנהגת חמאס ופיגועים נגד אזרחים ישראלים.

לפחות בין נובמבר 2019 לינואר 2021, מוחמד אלעראעיר שימש כמנהל הכללי לרווחה ושיקום חברתי במשרד לפיתוח חברתי  של חמאס. לאחר מכן, לפחות בין מרץ 2022 למרץ 2023, כיהן כמנהל הכללי לענייני משפחה וילדים. אלעראעיר פרסם מספר התבטאויות בשבח הטרור:

  • ב-20 ביוני 2023, חוליית חמאס רצחה ארבעה אזרחים ישראלים בפיגוע ירי ליד היישוב עלי. אלעראעיר צייץ תמונה של אחד המחבלים וכתב: “מי ייתן ואללה יעניק לך את הדרגות הגבוהות ביותר בגן עדן.”
  • ב-28 בינואר 2023, לאחר שני פיגועי ירי בירושלים ב-27 וב-28 בינואר בהם נרצחו שבעה אזרחים ישראלים ונפצעו נוספים, אלעראעיר צייץ: “בערב הייתה לנו התקוממות, ובבוקר הייתה לנו התקוממות. מבורכים יהיו שני המורדים ומבורך יהיה העם של ירושלים. חכו לעוד [פיגועים], בעזרת אללה.”
  • ב-14 בנובמבר 2022, צייץ פוסטר של אחמד אל-ג’עברי, מפקד בכיר בזרוע הצבאית של חמאס שנהרג בתקיפה ישראלית, עם הכיתוב: “עשור למותו הוא יום שבו רוח ההתנגדות מתעוררת והתקווה להתנגדות מתפשטת בקרב האומה האסלאמית.”

ב-23 בנובמבר 2022, מחבלים פלסטינים פוצצו שני מטענים בירושלים, ורצחו שני אזרחים ישראלים. אלעראעיר שיתף כרזה בשבח הפיגוע וכתב: “#המבצע_בירושלים היום הוא מכה מיוחדת לכיבוש ולמנגנוני הביטחון שלו… הדבר מעיד על מעמדה הרחב של ההתנגדות ועל הבסיס הארגוני החזק של הפעולות המבצעיות המבורכות הללו.”

  • באוקטובר 2022, לאחר שני פיגועי ירי שביצע המחבל עודאי תמימי (בהם נרצח חייל צה”ל ונפצעו אזרחים), אלעראעיר צייץ בטוויטר כרזה עם תמימי וכינה אותו “גיבור מפלסטין”. אל-עראייר כתב: “עודאי תמימי יצר שני רגעים אגדיים: הפיגוע במחסום שועפאט ורגע מותו בקרב. לשני רגעים אלו תהיה השפעה עצומה בגיוס ואיחוד ההתנגדות.”

הצהרות הרשות הפלסטינית על שליטת חמאס במשרד לפיתוח חברתי בעזה

מספר הצהרות של הרשות מזהות בבירור את חמאס כשולט במשרד לפיתוח חברתי  בעזה, תוך שהוא מסתיר את מעורבותו כדי לנצל את המגזר ההומניטרי לצרכיו:

  • ב-3 במאי 2020, המשרד לפיתוח חברתי  של הרשות הפלסטינית ברמאללה טען כי
    “חמאס, השולט בכוח במשרד בעזה, חזר בו מההסכם שאיפשר לעובדי המשרד למלא את תפקידם ולשרת את האוכלוסיות העניות והמוחלשות בשקיפות וללא אפליה.” עוד ציין השר הפלסטיני אחמד אלדיק: “במצב הנוכחי, חמאס אחראי באופן מלא על המגזר החברתי, על כל היבטיו ולכל קבוצות האוכלוסייה.” (הדגשות הוספו)
  • ב-25 בספטמבר 2019, המשרד לפיתוח חברתי ברמאללה הזהיר כי, “כל התקשרות עם מה שמכונה משרד לפיתוח חברתי  בעזה הוא למעשה שיתוף פעולה עם תנועת חמאס.” עוד נכתב כי המשרד “מביע פליאה על כך שמדינות ערביות מסוימות ממשיכות לכנות את המשרד בעזה ‘משרד לפיתוח חברתי’ כדי להסתיר את העובדה שהן מספקות סיוע ישיר לחמאס.” (הדגשות הוספו).
  • לפי דיווח מאוגוסט 2019, אחמד מג’דלאני בכיר ברשות הפלסטינית, אמר כי
    “המשרד בעזה נמצא בשליטה מוחלטת של חמאס, שמינה את גאזי חמד לעמוד בראשו.” (הדגשה הוספה).