במשך שנים, טענות לפיהן חמאס השתמש בבתי חולים כדי להגן על מנהיגותו ולוחמיו נתקלו בספקנות מצד הקהילה הבינלאומית והתקשורת. מכון המחקר NGO Monitor השיג מסמכים פנימיים של החמאס, מסמכים המוכיחים כי ניצול המתקנים הרפואיים בעזה על ידי ארגון הטרור היה שיטתי. מקור המסמכים הוא במנגנון ביטחון הפנים (ISM – Interior Security Mechanism), גוף רשמי תחת משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס (MoINS – ראו נספח לפרטים נוספים על MoINS בהנהגתו של חמאס). המסמכים פתוחים לציבור ואינם מסווגים על ידי רשויות הביטחון בישראל.

המסמכים, המתוארכים לפברואר ומרץ 2020, מפרטים כיצד חמאס מטמיע את התשתית הצבאית שלו, לוחמים ובכירי הארגון בבתי חולים ובמתקנים רפואיים בעזה. באותם מסמכים, חמאס מצהיר במפורש כי מתקני בריאות בעזה אינם מרחבים ניטרליים, אלא ממלאים תפקיד קריטי ברשת הטרור של חמאס, כולל כמקום של נקודות כינוס לפעילים צבאיים וכמקומות המשמשים לציוד צבאי ויש להם חשיבות ביטחונית ומודיעינית. מהמסמכים עולה כי הנהגת חמאס נהגה להסתובב במתקנים אלו באופן תדיר. 

שני המסמכים היוו חלק ממהלך להדק את שיתוף הפעולה של משרד הבריאות עם גופי הבטחון של ממשלת חמאס ולוודא כי משרד הבריאות פועל בהתאם לאג’נדה הצבאית של חמאס. משרד הפנים והביטחון הלאומי הביע דאגה מהאפשרות ש”גורמים עוינים” יאספו מודיעין על מתקנים רפואיים, שכן אלה “משמשים כמקומות שבהם פצועים”, “המחזיקים בתפקידים רגישים בהתנגדות…מתכנסים בהם בזמן הסלמה”. בנוסף, המשרד תיאר מתקנים רפואיים כ“מקומות כינוס עבור בכירים רבים של התנועה [כלומר חמאס] והממשלה בזמני הסלמה”.

חמאס גם מקיים נוכחות פיזית במכוון בתוך מבני בתי חולים. לדוגמה, החמאס מציין כי הצלב האדום “בחר [לפעול] באגף הצמוד למשרדי התנועה [חמאס] שבתוך בית החולים שיפא.” כמו כן, חמאס מקיים תשתית תקשורת מאובטחת בתוך בתי חולים, כולל בחללים בהם פועלים ארגונים לא-ממשלתיים. במסמך מצוין כי “רופאים ללא גבולות צרפת בחרו [לעבוד] בחדר היחיד בו יש קו תקשורת קווי (בטוח) ששייך לפעילות של החיובי [כינוי לזרוע הצבאית של חמאס] על מנת לעבוד בו לבד. החדר נמצא בבית חולים אבו-יוסוף אל-נג’אר [ברפיח.”] 

חמאס רואה בנוכחותם של ארגונים רפואיים זרים במגזר הבריאות של עזה משאב שיש לנצל ובד בבד איום ביטחוני ואיום מודיעיני פוטנציאלי. הוא מטיל הגבלות מחמירות על משלחות רפואיות זרות, בין היתר על מנת  למנוע חשיפה של העובדה כי הארגון משתמש בבתי חולים לצרכי תשתית הטרור שלו. במסמך נכתב כי “רבים מהשירותים הניתנים כוללים היבט ביטחוני, ובפרט הם נוגעים לאנשים שנפצעו כתוצאה מתוקפנות של הכיבוש ומכוויות, כאשר פצועים אלה הם בעיקר חברים בהתנגדות או פעילים.”

משרד הבריאות של חמאס דורש שמשלוחות רפואיות של ארגונים לא-ממשלתיים המגיעים לעזה “יגישו בקשה…בצירוף קורות חיים של הרופאים, תוך פירוט הצורך [בהגעה]”. על פי המסמכים, כחלק מתיאום משלחות רפואיות של ארגונים לא ממשלתיים, “משרד הבריאות, בשיתוף פעולה עם ארגון הבריאות העולמי (WHO), הקים צוות [לתיאום עם] משלחות רפואיות חירום שיבקרו ברצועת עזה“.

גם לאחר אישור הכניסה, צוותי רפואה זרים נמצאים תחת מעקב ביטחוני ישיר, כאשר “אנשי ביטחון [של חמאס] נוכחים עם משלחות בריאות כשהן נעות ממקום למקום” כדי להבטיח ציות ולמנוע חשיפת פעילות חמאס.

הגישה הכוללת של חמאס היא לאפשר לארגונים רפואיים לא-ממשלתיים לפעול רק כאשר הפעילות מנוהלת בקפידה ומורחקת מאזורים הקשורים למנגנון הצבאי והביטחוני של חמאס. במקביל, הסוכנויות והארגונים הלא -ממשלתיים בעזה מסכימים למגבלות אלו שמטיל חמאס.

צוותים רפואיים זרים מורשים לפעול רק באזורים ספציפיים שאושרו מראש בבתי חולים. לפי MoINS,  “משרד הבריאות [המשרד שבניהול חמאס] מאפשר למשלחות רפואיות לנוע במקומות ספציפיים, כגון מרפאות חוץ, מחלקות של התמחויות רפואיות וחדרי ניתוחים, אך הוא אוסר לנוע בתוך בית החולים שהמשלחת פועלת בו. בנוסף, החמאס דורש כי “אין לעבוד עם משלחות רפואיות במקרה שיש בכירים של ההתנגדות [שנוכחים במקום], ובנוגע לפעילים הפשוטים [של חמאס] יש לנקוט בזהירות”. כמו כן, כאשר ארגונים לא-ממשלתיים מקבלים מרחב עבודה במתקני הבריאות של עזה, מיקומים אלה מופרדים במכוון מפעילותם הרגישה של חמאס: “בעת הקצאת מקום עבור עמותות אלה, על המקום להיות מחוץ לבניין הראשי של המרפאה או בית החולים ורחוק מהאתרים של התנועה [חמאס] וזאת [רק] לאחר מתן אישור ביטחוני”. יתר על כן, “פעילי רפואה [של חמאס] מעזה מצטרפים למשלחות המגיעות, בין אם אלו פועלות בבתי חולים ובין אם במקומות שהוקצו להן “.

ארגונים לא-ממשלתיים הנמצאים בעזה פועלים תחת התנאים והאילוצים של חמאס, מה שהופך אותם לשותפים למערכת המנצלת מתקנים רפואיים כדי להגן על פעולות חמושים ותשתית טרור. המסמכים מפרטים על מספר ארגונים לא-ממשלתיים וסוכנויות בינלאומיות והמתקנים הרפואיים בעזה בתוכם הם פועלים, ואת העובדה כי הם כפופים לתכתיבי חמאס. זאת ועוד, המסמכים חושפים כי שחקנים אלו סייעו באופן פעיל בטיפול בפצועים שהשתתפו ב”צעדות השיבה”, אשר הכינו את השטח למתקפת ה-7 באוקטובר.

לדוגמא, מצוין כי הארגון הבריטי סיוע רפואי לפלסטינים (MAP-UK) “ערך ניתוחים אורתופדיים לפצועי צעדות השיבה” בבית החולים שיפא, בבית החולים שהדאא’ אלאקצא ובבית החולים נאצר בח’אן יונס. כמו כן רופאים ללא גבולות צרפת ביצע כמה פעולות על מנת להכשיר “אגף בבית החולים נאצר” בו יטופלו ו”ינותחו פצועי צעדות השיבה.” המסמך מציין כי רופאים ללא גבולות “פועל על מנת להעניק טיפולים רפואיים לפצועי צעדות השיבה וכן להעניק להם טיפול רפואי מיוחד למטופלים לאחר ניתוח, כוויות ופציעות יד. לשם כך, הארגון הכשיר ארבע קליניקות ושני בתי חולים ברחבי רצועת עזה.” המסמכים אף חושפים כי ארגון הבריאות העולמי (WHO) הקים ועדה לטיפול בפצועי צעדות השיבה, בה חבר גם נציג משרד הבריאות של חמאס.

מהמסמכים עולה עוד כי, השירותים הבריאותיים ומשרד הבריאות צריכים לפעול לפי האינטרס של חמאס כתנועת טרור ולענות על צרכיו הביטחוניים. הקריטריונים הם לא מקצועיים-בריאותיים אלא נתונים לביקורת ופיקוח של גוף בטחוני במובהק. הארגונים ההומניטריים מקבלים את המציאות הזאת ולא מדווחים על כך. יותר מדאיג מכך הוא שיתוף הפעולה של WHO עם משרד הבריאות בקבלת ארגונים פנימה לתוך הרצועה.

בין הארגונים שהוזכרו במסמכים: ארגון הבריאות העולמי (WHO), רופאים ללא גבולות בלגיה, רופאים ללא גבולות ספרד, רופאי העולם צרפת, MDM שוויץ, MDM ספרד, קרן הסיוע לילדי פלסטין (Palestine Children’s Relief Fund – PCRF), הארגון Handicap (צרפת), MAP-UK, מכון קרולינסקה (שוודיה), רופאים לזכויות אדם ישראל (PHR-I), ועדת הסיוע הנורבגית (NORWAC), האגודה הרפואית הפלסטינית (PMRS) (פלסטינית), Save the Children,תוכנית בריאות הנפש הקהילתית של עזה (GCMHP) (פלסטינית).   

 

קטעים ותרגומים ממסמכי חמאס

 

 

 

נספח: מנגנון ביטחון הפנים של עזה

  • מנגנון ביטחון הפנים של עזה (ISM) הוא גוף רשמי תחת משרד הפנים והביטחון הלאומי של חמאס. המשרד מפקד על כוחות המשטרה, יחד עם כוחות ביטחון פנים אחרים האחראים על פיקוח/מעקב, סיכול ריגול, התנגדות פוליטית, הגנה אזרחית, מעברי גבול, אכיפת החוק האסלאמי וטיפול באסירים בעזה. לאחר השתלטות על עזה בשנת 2007, חמאס הטיל על גדודי עז א-דין אל-קסאם לפקח על כוחות הביטחון תחת המשרד.
  • מנגנון ביטחון הפנים אחראי על חשיפה, מניעה וחקירה של פשעים המאיימים על הביטחון הלאומי ועל גופי השלטון. הוא נלחם בריגול, מספק הגנה וביטחון לפקידים ולמנהיגים, ומגיב לאיומים חיצוניים שעלולים להשפיע על הביטחון, כולל אופוזיציה פוליטית. הוא אחראי גם על הפעלת מודיעים והגנה מפני מתקפות סייבר.
  • בינואר 2021 מונה נאצר מסלח לתפקיד שר הפנים והביטחון הלאומי בממשלת חמאס. חודש לפני השבעה באוקטובר, נפגש מסלח עם “נציגי פלגי ההתנגדות בעזה” בפגישה שאורגנה על ידי “יחידת תיאום הפלגים” של המשרד במטרה לחזק את שיתוף הפעולה והתיאום עם ארגוני הטרור. בין המשתתפים היו חברי חמאס והג’יהאד האסלאמי.
  • לפני מסלח, עמד תאופיק אבו נעים בראש המשרד (2020-2016). אבו נעים הוא חבר בכיר בחמאס ואחד ממקימי הזרוע הצבאית של הארגון. הוא ריצה יותר מ-20 שנה בכלא הישראלי בגין רצח משתפי פעולה פלסטינים.
  • נכון לינואר 2025 ועד מותו במרץ 2025, שר הפנים והביטחון הלאומי היה מחמוד אבו וואטפה, שכונה על ידי מספר כלי תקשורת כ”מפקד בולט בחמאס“.