מימון הולנדי להרחבת השליטה הפלסטינית באזור C בגדה המערבית
רקע
על פי הסכמי אוסלו, שטח C , השטח הכי פחות מאוכלס ביהודה ושומרון, נמצא תחת שליטה ישראלית. עם זאת, עיקר המאבק על הקרקע מתרחשת בשטח זה. גופים ממשלתיים ומשפטיים, כמו גם שלל ארגונים לא-ממשלתיים ואזרחים פרטיים, היו ועודם מעורבים בדרגות שונות ובתפקידים שונים, בעיצוב “העובדות בשטח”.
בנוסף לגופים פלסטיניים וישראלים, ממשלות אירופה, באמצעות הכוונה ומימון ארגונים פלסטינים, מעורבות גם הן באופן נרחב ומעמיק במאבק הזה.1
הולנד העניקה 19.8 מיליון אירו למספר ארגונים לא-ממשלתיים פלסטינים, בראשם לארגון המקושר לטרור – איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) – בשיתוף עם הרשות הפלסטינית – על מנת לנצל פעילויות חקלאיות להרחבת שליטה פלסטינית בשטח C.
לפי מסמכים שהגיעו למכון המחקר NGO Monitor, נראה כי הדבר חורג בהרבה ממה שניתן להחשיב אולי כסיוע הומניטרי ולמאמצים להקל על המצב בשטח. הולנד מקדמת במודע סדר יום פוליטי של הרחבת השליטה הפלסטינית בשטח (מה שמכונה על ידי המבקרים “תפיסת קרקע” ) באזורים אסטרטגיים בשטח C, בשותפות עם ארגון הקשור לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין.
המסמכים כוללים:
- מכתב הסבר משר החוץ ההולנדי והשר לסחר חוץ ושיתוף פעולה, לנשיא בית הנבחרים.
- דו”חות כספיים של UAWC לשנים 2019-2017.
- דו”חות שנתיים 2019-2017 שהוכנו במשותף על ידי הארגונים השותפים ליישום הפרויקטים.
מידע משמעותי הוסר מהדוחות הכספיים, הביקורת והדוחות השנתיים של UAWC לשנים 2020-2017 – שפורסמו על פי בקשת מידע של חברי פרלמנט הולנד. זה כולל את שמות עובדי הארגונים , מיקום הפרויקטים, המלצות עתידיות, תכניות להתמודדות עם אתגרים שונים, מידע על ‘קבלני משנה’, ופעילויות המבוצעות על ידי השותפים המיישמים את הפרויקטים. (ראו נספחים 1 ו 2).
יתרה מכך, השרים ההולנדים מודעים בבירור לאופי השנוי במחלוקת וההיבט האסטרטגי של פעילות זו ומסתירים אותה במכוון מפני הרשויות הישראליות. בהצהרה שצורפה למסמכים אלה מה-30 לאוקטובר 2020, שרת הפיתוח ושר החוץ ההולנדיים אמרו כי “המידע הוסתר אם מדובר במידע שחשיפתו תיצור סיכון של הרס או החרמה אפשרית [של המבנים] על ידי הרשויות הישראליות ותושבי ההתנחלות.” (תורגם על ידי NGO Monitor)
כיצד הולנד מתאמת את “תפיסת הקרקע” הפלסטינית
בשנים 2021-2017 ממשלת הולנד העניקה 11.4 מיליון אירו ל-UAWC, המרכז לחקר קרקעות (LRC) ולקבוצת ההידרולוגיה הפלסטינית (PHG), כמו גם למשרד החקלאות של הרשות הפלסטינית (MoA), שנועד לכאורה ל”תרום להגדלת הביטחון התזונתי של פלסטינים החיים בגדה המערבית”. הממשלה גם העניקה 8.4 מיליון אירו לאותם ארגונים שותפים עבור פעילויות דומות בשנים 2018-2013.
כמפורט במסמכים, כל אחד מהשותפים ממלא תפקיד ספציפי בקידום היעדים הטריטוריאליים הפלסטיניים על ידי הקמת מובלעות בשטח C:
- UAWC ו-LRC מזהים אזורים הדרושים ל”השבחה/שיקום“. נראה כי מדובר בשטחים לא מפותחים של אדמות, המסווגות על ידי הארגונים כ”אדמות חקלאיות שאינן מנוצלות” שאינן רשומות בבעלות פרטית.
- UAWC בונים דרכי גישה לאדמה הלא רשומה.
- מקורות מים מאותרים על ידי PHG.
- UAWC מבצע “עבודה כבדה,” הכוללת נטיעת עצים ושימוש בדחפורים לחרוש אדמות, הקמת קירות תמך, גידור שדות, בניית מאגרים ועוד.
- UAWC מספק הכשרה חקלאית למתנדבים ולחקלאים מקומיים.
- UAWC מעודד את חקלאי שטח C לרשום אדמה זו ברשות הפלסטינית ולא ברשויות הישראליות למרות שהאחרונות הן האחראיות בסופו של דבר לאזור.
המסמכים הרשמיים גם מתייגים את הצעדים הישראליים לריסון או הריסה של בניה בלתי-חוקית שכזו כ”הפרות ישראליות”.2 באופן דומה, בדו”ח שהגישו הארגונים המיישמים את הפרויקטים, לממשלת הולנד, נכתב כי “המלצות התמקדו בעיקר בחשיבות הלחץ הבינלאומי נגד הפרה ותוקפנות ישראלית.”3
תפקיד משרד החקלאות של הרשות הפלסטינית (MoA)
הרשות הפלסטינית מבקשת באופן ברור להפעיל שליטה מרבית על שטח C ומכוונת מקרוב את התוכנית במימון הולנדי לקבוע “עובדות בשטח”, תוך התעלמות מהסכמי אוסלו, נושאים סביבתיים רגישים, ותקנות שימוש בקרקע. על פי המסמכים ההולנדים,4 “משרד החקלאות [של הרשות הפלסטינית] ממלא תפקיד מכריע בפרויקט.” בנוסף, צוין במסמכים כי משרד החקלאות “משמש יו”ר משותף של ועדת ההיגוי” ושעובדיו “משתתפים בכל ההערכות הטכניות של המכרזים.״
חשוב מכך, לטענת ממשלת הולנד, צוות משרד החקלאות “מעורב בכל שלבי היישום מבחירת מיקומים ונהנים, הערכת עלויות, פיקוח על העבודות ומסירתם” (ההדגשה הוספה). לפיכך, נראה כי הרשות הפלסטינית מזהה את האזורים שהיא רוצה להשתלט עליהם, והולנד מיישמת את ההשתלטות.
קשרי UAWC לטרור
כפי שתואר לעיל, UAWC הוא הארגון הלא-ממשלתי הראשי בפרויקט זה.
איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) מזוהה על ידי הפת”ח כ“מקושר” לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין, ומזוהה בדו”ח שהוזמן ע”י USAID כ”זרוע החקלאית” של החזית העממית. סאמר ערביד ועבד אלראזק פראג’, שני עובדים בכירים ב-UAWC נעצרו ב-2019 ועומדים כעת לדין בגין מעורבותם לכאורה בפיגוע טרור של החזית העממית ב-23 באוגוסט 2019. בפיגוע נרצחה רינה שנרב, נערה בת 17, ואביה ואחיה נפצעו.
- סאמר ערביד רואה החשבון של UAWC, לפי תקשורת ערבית עבד ב- UAWC בעת מעצרו בספטמבר 2019.
- על פי כתב האישום, ערביד פיקד על תא הטרור של החזית העממית שביצע את הפיגוע וביצע פיגועים אחרים נגד אזרחים ישראליים. על פי כתב האישום, ערביד הכין ופוצץ את מטען החבלה.
- ב-30 באוגוסט 2020, פירסמה החזית העממית הודעת תנחומים על מותה של אמו של ערביד. בהודעה מכנה ארגון הטרור את ערביד “אסיר ומפקד” ו”אחד מגיבורי מבצע בובין” – כשהכוונה לפיגוע באוגוסט 2019.
- עבד אלראזק פראג’: על פי פרופיל ה-LinkedIn שלו, פארג’ הוא “המנהל האדמיניסטרטיבי באיחוד ועדות העבודה החקלאיות.” מסמך של אמנסטי אינטרנשיונל באוגוסט 2018 מכנה אותו “מנהל הכספים והאדמיניסטרציה” ב-UAWC.
- על פי כתב האישום שלו, פארג’ אישר את ביצוע הפיגוע.
(למידע נוסף בנוגע לקשרי UAWC לחזית העממית, ראו דו”ח של NGO Monitor Union of Agricultural Work Committees Ties to the PFLP Terror Group(
ב-20 ביולי 2020 הודיעה ממשלת הולנד כי היא משהה את המימון ל- UAWC בגלל קשריה עם החזית העממית. במהלך דיון פרלמנטרי הודו שר החוץ ושרת הפיתוח כי ביקורת ממשלתית פנימית הגיעה למסקנה כי מימון הולנדי שימש לתשלום משכורתיהם של ערביד ופארג’.
שלושת הדוחות הכספיים שפרסמה ממשלת הולנד מאשרים כי שילמה את משכורתם של 14 עובדי UAWC – אם באופן מלא או חלקי. כפי שצוין לעיל, שמות העובדים הוסרו (ראו נספח I), אך הצהרת השרים עשויה להצביע על כך שערביד ופראג’ הם שניים מהם.
נספח 1
נספח 2
Footnotes
- במסמך מטעם המשרד לעניינים הומניטריים של הנציבות האירופית (ECHO)מספטמבר 2014, נטען לתיאום הדוק בין האיחוד האירופי והרשות הפלסטינית בנוגע לפיתוח שטח C, ונכתב כי “האיחוד האירופי והרש”פ נוטלים כעת חלק באופן פעיל בתכנון אזורי (zoning) בשטח C אשר, אם יצליח, יכול לסלול את הדרך לפיתוח ולשליטה רבה יותר של הרשות על שטח C.”
- גישה כוללת לניהול בר קיימא של מקורות קרקע ומים דו”ח שנתי #3 2019 (עמ’ 36)
- גישה כוללת לניהול בר קיימא של מקורות קרקע ומים דו”ח שנתי #3 2019 (עמ’ 5)
- גישה כוללת לניהול בר קיימא של מקורות קרקע ומים דו”ח שנתי #1 2017 (עמ’ 18) גישה כוללת לניהול בר קיימא של מקורות קרקע ומים דו”ח שנתי #2 2018 (עמ’ 22)