הקשר בין קמפיין החרם נגד ישראל לחברות אחריות תאגידית - סקירה

דוגמאות לטיעונים משפטיים כוזבים

• הטענה כי תאגידים פרטיים כפופים למשפט ההומניטארי הבינלאומי. למעשה, כל בית משפט אשר עסק בנושא פסק כי רק ישויות מדיניות כפופות למשפט ההומניטארי הבינלאומי.
• הטענה כי ביצוע עסקים מעבר לקווי הפסקת האש של 1949 (הקו הירוק) הינו מעשה בלתי חוקי. למעשה, בתי משפט בקנדה, צרפת ובריטניה פסקו באופן מפורש שלא קיים איסור שכזה לפי המשפט הבינלאומי. בדומה לכך, ערכאה בהולנד פסקה שהאשמת עסק בכך שפעילותו מעבר לקו הירוק היא בלתי חוקית או שהיא הפרה של המשפט הבינלאומי, מהווה הוצאת דיבה. הטענה כי בניית הרכבת הקלה בירושלים היא הפרה של המשפט הבינלאומי. בנושא זה, בית המשפט בצרפת ציין כי דיני הכיבוש מאפשרים בניית תשתיות תחבורה.
• הסתמכות על “חוות הדעת המייעצת” של בית הדין הבינלאומי לצדק (2004) בנושא גדר הביטחון. משפטנים רבים ברחבי העולם ביקרו את ההחלטה, (אשר אינה מחייבת לפי המשפט הבינלאומי) על כך שהיא מבוססת על מסקנות של מנדט מוטה וחד-צדדי, כשלים פרוצדורליים, התעלמות מפיגועי ההתאבדות פלסטינים (ומתפקיד הגדר במניעתם), ופרשנות מוטעה של המשפט הבינלאומי. בנוסף, חוות הדעת של בית המשפט אינה מתייחסת לחברות ולתאגידים ולמעורבותם בנושא.

מעורבות ארגונים לא-ממשלתיים וקבוצות אינטרס

• ארגונים לא-ממשלתיים וקבוצת אינטרס נוספות מפעילות לובי על ועדות אתיקה של ממשלות אירופאיות ושל תאגידים במאמץ לגרום להן למשוך את השקעותיהן בישראל, זאת על בסיס ניירות עמדה שפורסמו על ידי חברות אחריות תאגידית. לעיתים, במקרים רבים, לשחקנים אלו יש קשרים במוסדות הממשלה, דבר המעלה את החשש לניגוד אינטרסים וספק לגבי עצמאותם.
• לדוגמא, חברים בוועדת האתיקה הנורבגית עובדים גם בחברות האחריות התאגידית המייעצות לוועדה. מייסד ומנכ”ל חברת האחריות התאגידית SIGLA, ילבה לינדברג, חבר כיום בוועדת האתיקה הנורבגית, המייעצת למשרד האוצר הנורבגי על החלטות בנושא משיכת השקעות. לקוחותיו כוללים שחקנים נוספים בקמפיין משיכת ההשקעות: החברות היידרו ונורדאה, כמו גם חברת האחריות התאגידית “אטיקס”, המעורבת בקמפיינים למשיכת השקעותיה של דנמרק מישראל.
• דוגמאות לארגונים אירופים המעורבים בקמפיין:
  • “וועדת התיאום האירופית וארגונים למען פלסטין”, רשת הכוללת ארגונים נורבגים, צרפתים ואירים. הרשת מקושרת למספר ארגונים ישראלים ופלסטינים הפעילים במסגרת קמפיין ה-BDS.
  • בשנת 2013, ארגון הסולידריות צרפת-פלסטין (AFPS) שיתף פעולה עם חברת האחריות התאגידית Intal (בלגיה) לקמפיין נגד בנק דקסיה.
  • באירלנד, הארגון הקתולי טרוקרה, הממומן על ידי ממשלת אירלנד, וקמפיין הסולידריות האירי-פלסטיני שיתפו פעולה במספר פרויקטים אנטי-ישראלים, כולל קידום סנקציות נגד ישראל ב-OECD. טרוקרה חבר במועצה האקומנית לאחריות תאגידית אשר מקדמת קמפיינים של משיכת השקעות נגד ישראל בבריטניה.
  • בשנת 2012, ארגון הגג הצרפתי, הפדרצייה הבינלאומית לזכויות אדם (FIDH) והארגון CCFD-Terre Solidaire סייעו בפרסום דו”ח אשר מקדם את האג’נדה של פעילי ה-BDS, קורא לאיחוד האירופי ולממשלות אירופה לפתוח במתקפה פוליטית על ישראל באמצעות סנקציות כלכליות שונות על ישראל. הדו”ח נכתב בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים במימון ממשלתי כגון דיאקוניה (שוודיה), NPA (נורבגיה), כריסטיאן אייד (בריטניה) וטרוקרה (אירלנד).

הליכים משפטיים לא תקינים וקניית מניות על ידי פעילים

• מקבלי ההחלטות – בנקים, תאגידים ומממשלות – לעיתים מסתמכים על מספר מצומם ביותר של מקורות, אשר אינם מפורטים באופן מלא, בתהליך קבלת ההחלטות לגבי סנקציות כלכליות. המקורות גם אינם מוכיחים את כי אכן מתקיימות הפרות של נורמות בינלאומיות ושל המשפט הבינלאומי, או כי קיים קשר בין פעילות עסקית להאשמות בדבר הפרות של זכויות אדם לכאורה. חוסר השקיפות יחד עם הטענות המשפטיות המעוותות המוזכרות לעיל, משקפות את טבעו הפוליטי של קמפיין ה-BDS ומטרתו לחתור תחת הלגיטימציה של מדינת ישראל.
• ההליכים המשפטיים כביכול של וועדות האתיקה אינם משקפים הליך הוגן:
  • אין זה ברור מהם המאמצים שעושות הוועדות על מנת לשתף את החברות בתהליך, למרות הנזק הכלכלי והנזק למוניטין שיכול להיגרם בעקבות ההחלטות.
  • אין זה ברור אם ניתנת לחברות ה”נחקרות” בוועדה הזדמנות להציג נתונים ועובדות להגנתן.
  • פרטים על הליך הערעור או הליכים נוספים אינם זמינים לציבור.
• שחקנים אשר עוסקים במשיכת ההשקעות מגייסים פעילים לקניית מניות בחברות אותן הם תוקפים במטרה לקדם מבפנים ההחלטות למשיכת השקעות באמצעות במהלך המתכנה “אקטיביזם של בעלי מניות”:
  • הארגון הגרמני Kritische Aktionäre, בשיתוף קבוצות נוספות, השתמש בשיטה זו על מנת לקדם קמפיינים של משיכת השקעות בדויטשה בנק וקבוצת Thyssen.
  • פעילים בלגים נהיו בעלי מניות בחברת Dexia במטרה להשתתף בוועידה השנתית של החברה ב-2011. חצי מהוועידה בת השלוש שעות עסקה בדיון על השקעותיה של החברה בישראל.
  • וועדת האתיקה השבדית משתמשת בשיטה זו על מנת ללחוץ על תאגידים להיענות לסטנדרטים שלה או להתמודד עם קמפיין של משיכת השקעות.
• באמצעות קמפיינים של משיכת השקעות, ארגונים לא-ממשלתיים מחזקים את הסרבנות הפלסטינית ואת המדיניות המתנגדת לנורמליזציה עם ישראל, ומשמשים כגורם מרתיע למאמצים של הצדדים בסכסוך להתגבר על הפערים ולחפש פתרון המבוסס על פשרות.