תפקידו של ג'ון גינג, מנהל UNRWA בעזה, בלוחמה פוליטית
ג’ון גינג היה ראש סוכנות הסעד והתעסוקה של האו’ם (UNRWA) בעזה מאז 2006. בתפקידו זה, גינג קידם לוחמה פוליטית שמטרתה ישראל, כפי שמדגימים הציטוטים הבאים:
- תמיכה ב"משטים לשחרור עזה" אשר מעוררים עימותים אלימים עם ישראל: במאי 2010, גינג הביע תמיכה במשטים לעזה, ועודד את העולם "לראות ספינות מגיעות עם [נקטע בוידאו]…להצלה": "הים פתוח, היו לנו מספר פעילי זכויות אדם אשר הביאו ספינות קטנות לעזה עבור המטרה במהלך שלוש השנים האחרונות עם אספקה רפואית ואספקה נוספת. ופעם נוספת, הם הראו את הדרך". למעשה, מרבית המשטים כללו פעילי שוליים מתנועת הסולידאריות הבינלאומית, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, ויוה פלסטינה, וארגון הטרור IHH. שבוע לאחר הערותיו של גינג, המשט "לשחרור עזה" יזם עימות אלים עם חיל הים הישראלי, שתוצאותיו היו תשעה הרוגים. (בארוחת צהריים במהלך נובמבר 2010, גינג טען שהוא צוטט שלא כהלכה משום שההצהרה הופיעה בתחילה בעיתון נורווגי. אולם הראיון המקורי נערך בסרט וידאו באנגלית).
- קידום הקורבנוּת הפלסטינית: "אני שמח שה’זקנים’ (Elders) הגיעו שוב לעזה…האמת היא…שאנחנו בשנה הרביעית של מצור בלתי-חוקי, בלתי-אנושי ובלתי-מועיל על 1.5 מליון אזרחים תמימים…היה צורך במוות הטראגי של פעילים במשט בכדי לייצר את הרמה החדשה הזו של בהירות ונחישות פוליטית…האפשרות שדבר זה יובן או לא תלויה בניצחון האמת על התעמולה והחוקיות על אי-החוקיות. גורלם של ילדים הרבה מעבר לגבולות עזה נמצא בסכנה." ("עזה: האמיתות הפשוטות שלא מספרים אותן", ג’ון גינג, The Elders, ה-16 באוקטובר, 2010)
- "הופשטו מכבודם": "המצב נואש ביותר ברמה ההומניטארית, אני מתכוון לכך שאנשים הופשטו פה מכבודם, זהו מאבק לשרוד עבור כולם". ("ראש הסיוע של האו’ם ל-EI: אנשי עזה ‘הופשטו מכבודם’", האינתיפאדה האלקטרונית, 25 בנובמבר 2008)
- "קיום תת-אנושי" בעזה: "יש קיום תת-אנושי ביותר עבור האוכולוסייה הכללית…ההגדרות של משבר הומניטארי מגונות בהשוואה רק לאופן שבו אנשים נאלצים להיאבק בכדי לשרוד פה…" ("אסון עבור כולם", Guardian UK, ה-12 במאי, 2008)
- "שיווי משקל בלתי-מוסרי" בנוגע לגלעד שליט (השוואה של החייל הישראלי החטוף לפעילי טרור פלסטינים): "באופן שווה, יש לנקוט בפעולה להפסיק את כל האלימות שנובעת מעזה לתוך ישראל ולהבטיח את שחרורם של גלעד שליט והעצירים המנהלתיים הפלסטינים בבתי-הכלא הישראלים, כולל יותר מ-300 ילדים". ("עזה: האמיתות הפשוטות שלא מספרים אותן", ג’ון גינג, The Elders, ה-16 באוקטובר, 2010)
- דמוניזציה של ישראל: גינויו של גינג לישראל משום שגרמה לכאורה למותם של 43 אזרחים בבית-הספר של אונר’א בג’באליה, עזה, ב-6 בינואר 2009, תדלק האשמות כוזבות אודות "הטבח" הישראלי ודמוניזציה של ישראל. הצהרותיו של גינג מחקו את העובדה שלוחמי החמאס היו בקרבה המיידית של בית-הספר, וכי האנשים נהרגו מחוץ לשטח בית-הספר. שלושה שבועות מאוחר יותר גינג הודה, "אני יודע שאף אחד לא נהרג בבית-הספר", והכיר בכך שכל שלושת פגזי המרגמה הישראלים נחתו מחוץ לבית-הספר. (עוד על תפקידו של גינג, ראו את הפרסום של CAMERA, "תחת הכותרת “UNRWA’s Omissions Distort Coverage of Jabaliya Tragedy," ה-4 בפברואר, 2009)
- התנגדות לחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS): "אני פה חמש שנים כעת מנסה להשיג גישה לאנשי עזה, לגרום להסרת המצור. אני לא הולך להסתובב ולשדל הטלת חרמות, סגרים, מצורים, על אף אחד אחר…אני נגד מצורים, חרמות וסגרים. אני בעד שלטון החוק, חירות, חופש, וכבוד לזכויות האדם". ("הנושא הראשון הוא צדק: שאלות לג’ון גינג", סוכנות הידיעות מען, 8 בדצמבר 2010). "דיבור אודות סנקציות וחרמות אינו הולך להביא שום דבר חיובי" ("ראש UNRWA: אל תחרימו את ישראל", The Jewish News, 16 בנובמבר 2010)