עדכון על הקרן החדשה לישראל – אפריל 2012
“מה מסתתר מאחורי הכסות המשפטית המלומדת ורבת הציטוטים, ושאלה היא האין תכליתה האמיתית דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, תוך “איום” אליו התייחסה גם חברתי בהפעלת ‘סמכות אוניברסאלית” – מתוך דבריו של השופט אליקים רובינשטיין, דחיית העתירה של ארגון עדאלה, מוענק של הקרן החדשה לישראל
העדכון האחרון של NGO Monitor על הקרן החדשה לישראל פורסם בספטמבר 2011 ובחן את הדו”ח הכספי של הקרן לשנת 2010 (ראה נספח 1). במסמך הבא, מובאים עדכונים נוספים בנוגע לנתמכי הקרן והרטוריקה בה הקרן עושה שימוש בדיון הציבורי.
שינויים במימון
למרות שהקרן החדשה לישראל עדיין לא פרסמה את הדוח הכספי לשנת 2011, הפרטים הידועים הם:
- בשנת 2012, הקרן החדשה אישרה $60,000 לאתר האינטרנט +972Mag, אתר הנותן במה לבלוגרים שונים, שלא פעם משתמשים ברטוריקה של אפרטהייד נגד ישראל. (ראה להלן).
- במאמר דעה של נשיא הקרן החדשה הנכנס, בריאן לאורי, צוין כי הקרן הפסיקה את המימון לארגון מדה אל-כרמל (ראה נספח 2). לא קיימים פרטים נוספים על שינוי זה, דבר המצטרף לכישלון של הקרן לפעול הנושא במשך שנתיים לאחר שהניתוח של NGO Monitor הראה את הסתירה המהותית בין פעילותו של מדה אל-כרמל לבין קווי היסוד של הקרן. הקרן גם לא חשפה אם היו שינויים על מנת למנוע מקרים דומים.
רטוריקה מקטבת, התנהגות צבועה
הרטוריקה של הקרן החדשה, פעילותיה ופרסומיה בנוגע לישראל מעוררות מחלוקת ולעיתים הרסניות, כולל אפיון סטריאוטיפי של מיעוטים ומבקרים, זאת בניגוד למטרות הפרוגרסיביות שהקרן מצהירה עליהן.
- ב-8 לאפריל 2012, הקרן החדשה פתחה בקמפיין, הטוען לאפליה מגדרית רחבת היקף תחת הכותרת “מה קורה כאשר קיצוניות דוחקת את השוויון והדמוקרטיה בישראל?” (תרגום מאנגלית) בליווי מודעה על פני עמוד שלם בעיתון הניו-יורק טיימס. הרטוריקה והתמונות ביחס לישראל היו שליליות, כולל ההאשמות המגמתיות ש”ישראל עלולה להשתנות, למקום שרובנו לא נכיר עוד”.
- במקביל, מנכ”ל הקרן, מר דניאל סוקטש כתב, “חלק ממה ש[תורם ותיק לקרן] ראה בטהרן קורה גם בירושלים: אוטובוסים מופרדים מגדרית, הסרה של תמונות נשים מהמרחב הציבורי וחוקים שנועדו להגביל את חופש הביטוי”,
- בעוד הקמפיין של הקרן מכוון כנגד “קיצוניים דתיים”, הקרן לא מזכירה את ההטרדות המיניות ותקיפת הנשים שתועדו במהלך הפגנות של ארגוני שמאל (ראה להלן סולידריות שייח ג’ראח). עובדה זו מעלה שאלות של מוסר כפול וצביעות.
- הגרסה העברית לקמפיין של הקרן החדשה שונה באופן ניכר, ומתמקדת בעיקר בתרומות החיוביות של הקרן – בניגוד חד לשליליות, הקיטוב והמגמתיות של הגרסה האנגלית. התמונות בהם עשו שימוש בקמפיין הישראלי נלקחו מהמחאה החברתית והן בעלות אופי של דו-קיום.
עדכון לגבי ארגונים מוענקים של הקרן החדשה לישראל
עדאלה (ראה נספח 2 לפרטים נוספים)
- בית המשפט העליון, בהחלטתו מדצמבר 2011 (בג”צ 3292/07), דחה עתירה של ארגון עדאלה (בשיתוף הארגון הפלסטיני אל-חק) בנוגע לפשעי מלחמה לכאורה של צה”ל בעזה ב-2004. נשיאת בית המשפט העליון, השופטת דורית בייניש, קבעה ש”העתירה הגורפת והטענות החמורות המועלות בה אינן מניחות תשתית עובדתית או משפטית ראויה לדיון ענייני וקונקרטי…היא נראית על פניה כניסיון לנצל את בית המשפט“. השופט אליקים רובינשטיין הוסיף “מה מסתתר מאחורי הכסות המשפטית המלומדת ורבת הציטוטים, ושאלה היא האין תכליתה האמיתית דה-לגיטימציה של מדינת ישראל, תוך ‘איום’ אליו התייחסה גם חברתי בהפעלת ‘סמכות אוניברסאלית’.” התייחסויות אלו בעתירה סותרות באופן מובהק את המדיניות של הקרן החדשה כנגד לוחמה משפטית.
- ב-5 באפריל 2012, כחלק מאירועים מקדימים ל”פסטיבל פלסטין לקולנוע 2012” שהתקיים בלונדון, נציגת עדאלה, סוהד בישארה, דנה ב”איומים העומדים כיום בפני האוכלוסייה הפלסטינית, יחד עם מנהל הקמפיינים של אמנסטי בריטניה, מר כריסטיאן בנדיקט”. במהלך נאומה של בישארה, בנדיקט עדכן בחשבון הטוויטר שלו ש”סוהד נותנת סקירה מעולה ומדויקת של הנכבה כדי לספק הקשר של הריסות והפינויים המוצעים המתרחשים עכשיו” ו-“סוהד בישארה מעדאלה אומרת שחוק פראוור מייסד משטר צבאי חדש בישראל” [הדגשות לא במקור]. לאמנסטי בריטניה ולמר בנדיקט יש היסטוריה של רטוריקה קיצונית אנטי-ישראלית.
- בישארה פורסמה כדוברת באירוע שהתקיים בפברואר 2012, ואורגן על ידי קבוצה בשם “BDS ג’נבה” תחת הכותרת “המדיניות של אפרטהייד בישראל: החוקים הגזעניים החדשים“. בעקבות הביקורת על עדאלה, הקרן החדשה פרסמה הודעה הטוענת ש”עדאלה ונציגיו אינם משתתפים באירוע זה“.
- אירוע BDS זה התקיים במקביל לסקירה על ישראל בוועדת האו”ם לביעור כל סוגי האפליה הגזענית (CERD). עדאלה הגישו נייר עמדה לפורום בינלאומי מוטה זה, שכלל האשמות שהחוקים והמדיניות הישראלית “מאפשרים ואף מקדמים באופן אקטיבי אפליה גזעית”. עורכת הדין של עדאלה אורנה כהן הופיעה בפני הוועדה, והאשימה את ישראל בחקיקה של “יותר מ-40 חוקים מפלים נגד האזרחים הפלסטינים בישראל” [הדגשה במקור] וכן גם ב”אפליה משמעותית” נגד “אזרחי ישראל הבדואים הילידים”.
סולידאריות שייח ג’ראח
- לפי אתר האינטרנט של הקרן החדשה לישראל, “הקרן להגנת הדמוקרטיה – סולידאריות שייח ג’ראח” היא מוענקת של הקרן החדשה, אך אין נתונים נוספים לגבי המימון.
- במרץ 2012, פוסטר המציג קופסת וזלין, כדימוי גס לישראל ש”נאנסת” לכאורה על ידי “מתנחלים”, פורסם בעמוד הפייסבוק הרשמי של סולידאריות שייח ג’ראח. הטקסט שליווה את התמונה היה “אם הם היו תושבים של חיפה, באר שבע או אשדוד הם היו בכלא. אבל הם מתנחלים. אז תשתקו, תתכופפו, תבלעו, אתם בטח יודעים שאתם רוצים את זה”. הארגון הסיר את הפוסטר לאחר ביקורת קשה מצד חלק מחבריו וחברותיו.
- הפוסטר עורר סערה בישראל, ועיתון הארץ פרסם כתבת תחקיר על הטרדות מיניות בקרב “ארגוני השמאל”. הכתבה פירטה את התקיפות נגד המשתתפות בהפגנות בשייח ג’ראח. המאמר גם דן בתרעומת הפמיניסטיות לאחר ש”תנועת סולידריות שייח’ ג’ראח פרסמה הודעה שבה ביקשה מהפעילות לבוא בלבוש שיתחשב ברגשות התושבים.” הקרן החדשה אינה נוקטת בעמדה דומה בנוגע לקהילות אחרות שדורשות קוד לבוש מנשים, ולכן מצטיירת כצבועה.
- היחסים בין סולידריות שייח ג’ראח – שלא שקופים בנושא המימון שלהם ואינם רשומים כעמותה – לבין הקרן להגנת הדמוקרטיה אינם ברורים. מפאת חוסר השקיפות של יחסים אלו, זה לא ברור אם הארגונים עונים על הקווים המנחים של הקרן החדשה.
+972Mag
- +972Mag, שמקבל בשנת 2012 60,000$ מהקרן החדשה, הוא אתר אינטרנט המפרסם בלוגרים שנמצאים בשולי השיח הציבורי הישראלי. הקרן החדשה טוענת שהיא מממנת את האתר בגלל “דעותיו הפרוגרסיביות בנושאים פנימיים כמו גם ביחסי החוץ של ישראל”.
- מספר בלוגרים באתר משתמשים באנלוגיה השקרית והבלתי מוסרית בדבר אפרטהייד. בראיון שהתקיים עם נועם שיזף, העורך הראשי של האתר, הוא התייחס לירושלים כ”עיר של אפרטהייד”. בלוגרים אחרים תומכים בפתרון של מדינה אחת ואחרים פעילים בארגונים דוגמת “תעאיוש“, קבוצה אנרכיסטית היוזמת התנגשויות אלימות עם חיילים.
- מקור המימון של הקרן החדשה לישראל לאתר זה הוא דרך “הקרן לצדק חברתי” (ידועה גם כקרן פורד-ישראל, בשיתוף קרן פורד). ההצדקה לתמיכה באתר אינטרנט בשפה האנגלית שנועד לקהל יעד מחוץ לישראל, אשר משתמש ברטוריקה ארסית ואנטי-ישראלית, מנוגדת מהקווים המנחים למימון של הקרן החדשה: “תמיכה בפעילות שנועדה להחזיר את תהליך השלום למסלולו, לקדם נושאים הקשורים להסדר הסופי [ירושלים, פליטים, גבולות]; לקדם דיון ציבורי רחב וציבור בוחרים בתוך ישראל לגבי אפשרויות אלו; ולהגדיל את הידע של הישראלים בנושא החברה הפלסטינית”.
גסות הרוח של הקרן החדשה לישראל
- מאמר דעה שנכתב על ידי חברת הוועד הבינלאומי של הקרן החדשה לישראל (6 במרץ, 2012), מתייחס ל-NGO Monitor כ”אידיאולוגים אולטרה-לאומנים שמטרתם האמיתית היא מדינה ללא אזרחים ערביים…” “השופרים של הימין הקיצוני בישראל שמנסים לשמר מעטה של כבוד, דוגמת NGO Monitor, סבורים שאין זה חוקי שעדאלה וארגונים אחרים יוכלו לקבל מימון מדמוקרטיות זרות (בהתבסס על אותם הטיעונים שהממשלה המצרית והרוסית, דמוקרטיות למופת, משתמשות בימים אלו)”. טיעונים אלו שקריים מן היסוד ואף מנוגדים לעמדת NGO Monitor.
- בהודעה לעיתונות של הקרן החדשה בדבר הביקורת על ארגון עדאלה והנציגה שתוכננה להשתתף בכנס ה-BDS בג’נבה נכתב: “NGO Monitor (שכנראה עומד מאחורי קמפיין ההכפשה) נראה כמנסה לרמוס את החשיפה של אפליה גזעית. הצלחתם תגביל את היכולת של ישראל לחיות במסגרת של ערכים יהודיים ודמוקרטיים”.
- בתגובה לחשיפת מסמך ה”וויקליקס”, בו נחשף כי בכירה לשעבר בקרן החדשה לא חושבת ש”היעלמותה של המדינה היהודית תהיה הטרגדיה שהישראלים חוששים ממנה מפני שהיא תהפוך להיות ליותר דמוקרטית”, במקום להתנצל, הקרן החדשה פרסמו הצהרה (6 בספטמבר 2011) שמעלילה על פרופסור ג’ראלד שטיינברג, נשיא NGO Monitor, שמטרתו “להשתיק קולות שונים בישראל”.
קיטוב והסיור הלימודי של הקרן החדשה
- הטיוטה של תוכנית הסיור הלימודי לישראל של הקרן החדשה, תחת הכותרת “המאבק על נשמתה של ישראל: דמוקרטיה, זכויות אדם וצדק חברתי” (מתוכנן לנובמבר 2012) מתברר כחד-צדדי ואנטי פלורליסטי. אין שום ניסיון לכלול מגוון רחב של דעות פוליטיות או חברתיות בסיור.
- המשתתפים נקבעו להיפגש עם ארגונים פוליטיים חד-צדדיים, כולל סולידריות שייח ג’ראח (ראה לעיל), מרכז הנשים הירושלמי לסיוע וייעוץ משפטי (WCLAC), שוברים שתיקה ועיר עמים.
- מרכז הנשים הירושלמי לסיוע וייעוץ משפטי הוא חבר פעיל בקמפיין ה-BDS העולמי, כולל בקמפיין האחרון מאפריל 2012 נגד חברות העושות עסקים עם ישראל.
נספח 1: שינויים במענקי הקרן החדשה לישראל לשנת 2010
שם הארגון |
מענקים לשנת 2009 |
מענקים לשנת 2010 |
הפרש |
שינוי באחוזים |
עדאלה |
$55,400 |
$475,950 |
+$420,550 |
+759% |
אג’נדה |
$244,500 |
$587,000 |
$342,500 |
+140% |
אל-קווס |
$45,500 |
$58,110 |
+$12,610 |
+27% |
אל-יטר |
$7,000 |
$104,000 |
$97,000 |
+1385% |
הפורום הערבי למיניות |
$10,000 |
אין |
-$10,000 |
-100% |
אסוואת |
$7,200 |
$42,300 |
+$35,100 |
+487% |
בצלם |
$111,722 |
$368,832 |
+$257,110 |
+230% |
במקום |
$449,000 |
$274,000 |
-$175,000 |
-38% |
שוברים שתיקה |
$49,000 |
$152,540 |
+$103,540 |
+211% |
קואליציית נשים לשלום |
$8,620 |
$20,130 |
+$11,510 |
+133% |
עמק שווה |
$0 |
$2500 |
+$2500 |
+100% |
גישה |
$4,350 |
$35,975 |
+$31,625 |
+727% |
המוקד להגנת הפרט |
$36,320 |
$208,300 |
+$171,980 |
+473% |
איקרית |
$5000 |
$1000 |
-$3,500 |
-70% |
עילאם |
$159,500 |
$21,000 |
-$138,500 |
-86% |
המרכז הישראלי פלסטיני למחקר ומידע |
$15,000 |
$18,942 |
+$3,942 |
+26% |
הטלוויזיה החברתית |
$47,500 |
$25,000 |
-$22,500 |
-47% |
עיר עמים |
$154,800 |
$347,113 |
+$192,313 |
+124% |
מחסום ווטש |
$39,500 |
$34,362 |
-$5,138 |
-13% |
מדה אל-כרמל |
None |
$100,000 |
+100,000 |
+100% |
מוסאוא |
$213,000 |
$92,625 |
-$120,375 |
-56% |
הפורום לדו-קיום בנגב |
$7,500 |
$32,169 |
$24,669 |
+328% |
הוועד הציבורי נגד עינויים |
$7,500 |
$30,000 |
+$22,500 |
+300% |
רופאים לזכויות אדם |
$178,182 |
$301,947 |
+$123,765 |
+69% |
שומרי משפט: רבנים למען זכויות אדם |
$183,000 |
$90,915 |
-$92,085 |
-50% |
נשים נגד אלימות |
$322,000 |
$88,000 |
-$234,000 |
-72% |
יש דין |
$42,850 |
$38,866 |
-$3,984 |
-9% |
סה”כ |
$3,007,194 |
$4,333,199 |
|
|
נספח 2: פירוט מענקי הקרן החדשה המנוגדים לקווים המנחים המוצהרים והמדיניות של הקרן
עדאלה – $475,950 אושרו בשנת 2010.
- דחיית זכות היהודים להגדרה עצמית: ה“חוקה הדמוקרטית” של עדאלה (2007) קוראת להחלפת המדינה היהודית במסגרת “דמוקרטית, דו-לשונית ורב-תרבותית”, להגדרה מחודשת של “סמלי המדינה”, ולהגבלת ההגירה היהודית לישראל ל”סיבות הומניטאריות“.
- שידול להפעלת לחץ נגד ישראל: בפברואר 2011, עדאלה הגישו בקשה לאיחוד האירופי על מנת שהאיחוד “יעלה את חששותיו בנוגע למיעוט הערבי הפלסטיני בישראל ברמה הפוליטית הגבוהה ביותר, כמו גם בכל היחסים הבילטראליים עם ישראל… ויתנה את שדרוג היחסים עם ישראל כולל כל הסכם בילטראלי חדש, בשיפורים משמעותיים במצב זכויות האדם בשטחים הפלסטינים הכבושים ובישראל“
- סנקציות: בפעולות לובי לקידום דו”ח גולדסטון והמלצותיו, במיוחד במוסדות האו”ם ובמסגרות אירופאיות, עדאלה פרסם הודעה לעיתונות הקוראת לממשלות “להעריך מחדש את קשריהן עם ישראל“.
- רטוריקה של אפרטהייד: בכירים בארגון כתבו וערכו חלקים נרחבים במחקר פסוודו אקדמי (מאי 2009) שמתייחס לישראל כאל “מיזם קולוניאלי שמיישם מערכת של אפרטהייד”. הדו”ח מקדם דה-לגיטימציה בפעולות ישראל להגנה עצמית ומגדיר אותן כ“ מעשים לא-אנושיים של אפרטהייד…שהתבצעו בהקשר של משטר ממוסד של דיכוי שיטתי ושליטה של קבוצה גזעית אחת על פני האחרת”. המחקר פורסם בשיתוף עם אל-חק, ארגון היושב ברמאללה שהעומד בראשו, לפי בית המשפט העליון, הוא “פעיל בכיר” בארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין.
- לוחמה משפטית: בשנת 2009, עדאלה הגישו חוות דעת משפטית לבית המשפט הספרדי על מנת לתמוך בתיק הלוחמה המשפטית של המרכז הפלסטיני לזכויות אדם נגד בכירים ישראלים באשמת “פשעי מלחמה” לכאורה.
- הגנה על מורשעים בריגול: הארגון התייחס למרגל חיזבאללה מורשע, אמיר מח’ול, כאל “פעיל פוליטי ומגן זכויות אדם“, ורמז כי מעצרו קשור ל”מתקפה נגד ארגוני זכויות אדם בישראל הפועלים להגן על זכויות הפלסטינים” (10 במאי, 2010). עורך הדין של עדאלה, אביר באקר, שהגן על אדם אחר המואשם ב”קשרים עם סוכן זר” אמר שצריך לבחון את המקרה “בקונטקסט של מאמצי ישראל להגביל את הזכויות של האזרחים הערבים לחזק את הקשרים התרבותיים והפוליטיים עם שאר העולם הערבי. מספר מפלגות ערביות ישראליות, כולל זאת שמר סעיד משתייך אליה, מנסות ליידע את העולם הערבי בנוגע לקמפיין של המיעוט הערבי לרפורמות דמוקרטיות ולסיום הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית… ישראל רוצה להפוך אותנו בלתי נראים” (22 לספטמבר, 2010).
מדה אל-כרמל – $100,000 אושרו בשנת 2010.
- דחיית זכות היהודים להגדרה עצמית: מדה אל-כרמל טוען כי “יש קונצנזוס פלסטיני בתוך הקו הירוק נגד קבלת הלגיטימציה של מדינה יהודית…ההתפשטות הגלובלית של הדיון על שתי מדינות לשתי עמים – מדינה פלסטינית ומדינה יהודית – הוא מצער” (דצמבר, 2009).
- הארגון היה שותף לעריכת וכתיבת “הצהרת חיפה“ (2007), הקוראת ל”שינוי בהגדרה של מדינת ישראל ממדינה יהודית” ומאשים את ישראל ב”ניצול” השואה על חשבון העם הפלסטיני“.
- כרזות של דמוניזציה : מדה אל-כרמל, יחד עם נשים נגד אלימות והפורום הערבי למיניות, היוו חלק מקמפיין בינלאומי בשם “יום אחד מאבק אחד” (נובמבר 2009). הפרסום כלל כרזה המתארת חייל ישראלי ששולח את ידו לכיוונה של אישה פלסטינית, יחד עם הכיתוב: “בעלה צריך אישור כדי לגעת בה. הכיבוש חודר לחייה כל יום.
- בניגוד למדה אל-כרמל, ששמר על אותה רמה של מענקים, המענק לשנת 2010 של נשים נגד אלימות הוא 88,000$, לעומת 322,000$ בשנת 2009. הפורום הערבי למיניות לא קיבל מענק לשנת 2010.
יש דין – $38,866 אושרו בשנת 2010.
- לוחמה משפטית: בדוחות שמפיק הארגון, וכן בפעילויות ובשותפויות, מנסים לתאר את ישראל ואת כוחות הביטחון שלה כמי שאינם כפופים לשלטון החוק. פעילות זו היא חלק מאסטרטגיה רחבה יותר של “לוחמה משפטית” שמכוונת להגשת תביעות נגד בכירים ישראלים בבתי משפט בחו”ל ובבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), אסטרטגיה שהודגמה היטב בכל תהליך שיתוף הפעולה בין וועדת גולדסטון והארגונים הלא-ממשלתיים בארץ.
- רטוריקה של פשעי מלחמה: בשנים 2013-2011 יש דין מפעיל פרויקט בעלות €234,000 שמטרתו “שינוי המדיניות הישראלית בנוגע למחויבות אנשי כוחות הביטחון לתת דין וחשבון על הנעשה בשטחים הפלסטיניים הכבושים, באופן שיכיר ויקח בחשבון את חומרתם והאופי השונה של פשעי מלחמה, ובהבחנתם מפשעים רגילים ומקומיים” (הדגשה אינה במקור).
- ד”וח גולדסטון: לאחר מבצע עופרת יצוקה _2008-2009), שבעה ארגונים ישראלים (כולם מוענקים של הקרן החדשה לישראל) כולל יש דין, הגישו דו”ח משותף לוועדת החקירה של השופט גולדסטון בה הם טענו כי “מעבר להימנעות מליזום חקירה עצמאית של מכלול האירועים, קיים אף פגם מערכתי-מהותי בחקירתם של אירועים קונקרטיים.” לפי הארגונים, “היעדרן של חקירות במקרים של פגיעה והרג אזרחים, הביאו לתחושה של חסינות ושל פטור מעונש בקרב חיילים ומפקדים.”
שוברים שתיקה – $152,540 אושרו בשנת 2010.
- רטוריקה מסיתה: במהלך תערוכה במוזיאון הצבאי בשטוקהולם במרץ 2011, איתמר שפירא, חבר בארגון, הצהיר: “אנחנו המדכאים, אנחנו אלו המפרים זכויות אדם על בסיס יומי. אנחנו יוצרים את הטרור נגדנו, בעיקרון… זוהי מלחמה נגד אזרחים, נגד החברה.” (הדגשות לא במקור)
- הארגון טוען שמטרתו היא “לאסוף עדויות של חיילים וחיילות ששירתו בשטחים הכבושים מפרוץ האינתיפאדה השנייה”, וטוען כי “מן העדויות עולה תמונה חמורה של הידרדרות מוסרית הבאה לידי ביטוי גם באופי פקודות והוראות הפתיחה באש… הציבור הישראלי ממשיך לשתוק ולהכחיש את הנעשה בשמו”.
- רטוריקה של פשעי מלחמה: הארגון פעל לקידום האשמות “פשעי מלחמה” נגד ישראל לאחר הלחימה בעזה בינואר 2009. האשמות אלו התבססו על “עדויות” ושמועות אלמוניות ובלתי ניתנות לאימות.
- משטים: הפעילים האנטי-ישראלים וחברי ‘שוברים שתיקה’, האחים יונתן ואיתמר שפירא, השתתפו במשט “יהודים למען צדק לפלסטינים” על סיפון “Irene“. המשט ביקש להפר את מדיניותה הביטחונית של ישראל בנוגע לתעבורה הימית לעזה (ספטמבר 2010).
- חורגים מהגדרת המטרות שלהם כדי להכפיש את ישראל בפורומים בינלאומיים: למרות שהארגון טוען שהוא פונה לחברה הישראלית, הוא פועל רבות כארגון סנגור תקשורתי ופונה לקהל בינלאומי, כולל הופעות באירופה ובארצות הברית. יהודה שאול, אחד ממקימי הארגון, הגן על שיטה זו: “לפעמים, כאשר אתה רוצה להעביר מסר פנימה, אתה חייב ללכת החוצה” .
קואליציית נשים לשלום – $20,130 אושרו בשנת 2010.
- חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS): קואליציית נשים לשלום היא ממובילי הקמפיינים ה-BDS האנטי-ישראלי באמצעות פרויקט הנקרא “מי מרוויח?“, “מסד נתונים שנוצר בתגובה לקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות על ישראל”. קמפיין ה-BDS פועל נגד בנקים ישראלים, חברת האבטחה הדנית G4S, ופרויקט הרכבת המהירה הישראלית.
- רטוריקה של אפרטהייד: קואליציית נשים לשלום ארגנה את שבוע האפרטהייד הישראלי ביפו (16 למרץ, 2011) תחת הכותרת “חיים ומאבק תחת האפרטהייד“.
המידע שפורסם בדו”ח הכספי של 2010 סותר את ההצהרות הפומביות השונות של הקרן החדשה לישראל הטוענות כי הקרן הפסיקה את המימון לארגון בשנים 2008-9.
ארגונים נוספים
- כפי שהטבלה לעיל מראה, המענקים לארגונים: בצלם, המוקד להגנת הפרט, גישה, עיר עמים, רופאים לזכויות אדם והוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, גדלו בשנת 2010.