תוכן

 

 

רקע על האינתיפאדה האלקטרונית

  • האינתיפאדה האלקטרונית (EI) הוא אמצעי תקשורת גדול ומקוון שפעיל בקידום סדר היום הפלסטיני באמצעות כתבות חדשות ופרשנות.
  • האתר נוסד בשנת 2001 בכדי להתמודד מול "קמפיין התקשורת המתוזמר שמייצר ספינים חדשותיים למטרותיו שלו" מצד ישראל.
  • מציג את עצמו כ"תוסף נצרך לתקשורת המסחרית מן הזרם המרכזי" וכ"התגברות על הנטייה בעד ישראל בכיסוי התקשורתי האמריקני".
  • האתר מפרסם כתבות המקדמות את מאמצי ה-BDS נגד ישראל.
  • עלי אבו-נימה הוא המייסד השותף והמנכ’ל של EI.
  • בדצמבר 2010, מאורין קלייר מרפי, העורכת הראשית של האינתיפאדה האלקטרונית ועובדת לשעבר של ארגון אל-חק, זומנה על ידי הבולשת הפדרלית האמריקנית להופיע בפני חבר מושבעים פדראלי בשל עבודתה עבור קבוצת הסולידאריות הפלסטינית.

 

משאבים כלכליים: MECCS והממשלה ההולנדית

  • מקורות המימון של האינתפיאדה האלקטרונית אינם שקופים במלואם.
  • בין השנים 2006 ו-2009, הממשלה ההולנדית סיפקה €150,000 דרך ארגון הפיתוח הבין-כנסייתי ההולנדי, ICCO. (קרן ICCO מקבלת 95% [עמוד 135] מתקציבה השנתי מממשלת הולנד (89.7%] והאיחוד האירופי [6.1%]). בשנת 2010, ICCO סיפקה €50,000 נוספים "בתמיכה מכספים פרטיים".
  • האינתיפאדה האלקטרונית הוא פרוייקט של אגודת הצדקה והתרבות במזרח התיכון (MECCS). האגודה, ארגון לא ממשלתי שיושב במסצ’וסטס, טוענת שמטרתה העיקרית היא "חינוך וחיסול האפלייה" (עמוד 2). האגודה פועלת כארגון-גג לפרוייקטים קטנים יותר כגון EI, פסטיבלי קולנוע פלסטינים, ותוכניות תרבות.
  • סך ההכנסות של האגודה בשנת 2009, כולל תרומות, הגיעו לכדי $383,843 (עמוד 1). $183,760 ניתנו לאינתיפיאדה האלקטרונית (עמוד 2).
  • החל מ-2008, לאגודה חשבון פיננסי בירדן (עמוד 3).
  • לאגודה אין אתר אינטרנט, והיא לא מפרסמת דו’חות שנתיים. אין לה רשימת עובדים או מידע מקוון זמין אודות תורמיה.
  • האינתיפאדה האלקטרונית טוענת שהיא "מונעת בעיקר באמצעות עבודה התנדבותית של ארבעת מייסדיה ורשת רופפת של כתבים, אנשים טכניים, וצלמים". בשנת 2009, אבו-נימה קיבל תשלום של $36,000 מ-MECCS עבור עבודתו ב-EI בשנת 2009 (עמוד 11).
  • קרן Crossroads, אשר מקדישה עצמה ל"צדק חברתי וכלכלי באיזור שיקגו", העניקה $6,000 לפרוייקטים של MECCS בשנת 2009: $1,000 לאינתיפאדה האלקטרונית, ו-$5,000 לפסטיבל הקולנוע הפלסטיני בשיקגו. (הצהרת המשימות של Crossroads היא מימון "בעלי הכנסה נמוכה, מיעוטים ו/או בוחרות" (עמוד 2)).
  • מנהליה ובכיריה הנוכחיים והקודמים של MECCS מקדמים סדר יום אנטי-ישראלי קיצוני ורטוריקה אנטישמית.
  • עומר פאיז, בכיר נוכחי באגודה, כתב, "היום, יותר מאלפיים שנה לאחר לידת ישו, הנוצרים של פלסטין מאויימים פעם נוספת על ידי היהודים".
  • דניאל מקגואן, בכיר בעבר באגודה, אשר פרשנותו מתפרסמת ב-EI, מגן על הכחשה/רווזיוניזם של השואה, טען בסרט שהתקפות ה-9/11 היו רק תגובה למדיניותינו הפרו-ישראלית" (2:48) וש"הישראלים דחפו את הערבים הפלסטינים לתוך הים" (10:40), וקרא לזוכה פרס הנובל הסופר אלי ויזל "רמאי". מקגואן הוא מנהל הארגון ‘זוכרים את דיר יאסין’, אשר הנו פרוייקט שירות של MECCS.
  • דונלד וייץ’, בכיר נוכחי באגודה, חתם על עצומה הקוראת לחרם נגד ישראל.

 

 

עלי אבו-נימה, מייסד שותף ומנכ’ל EI

  • אבו-נימה הוא שדלן מוביל של פתרון ה"מדינה אחת לשני עמים". כדי לממש זאת, אבו-נימה אומר ש"כפייה היא הכרחית", ופוטר בלא-כלום את הדאגות היהודיות בנוגע לחיים תחת רוב ערבי כ"פחדים גזעניים, ולא הגיוניים".
  • הוא הכיר בכך שבפתרון של מדינה אחת לשני עמים "אנו לא יכולים לשלול מצב של אסון" (4:43) עבור היהודים".
  • מתייג את נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ואת ראש הממשלה סלאם פיאד כ"משתפי פעולה", ואת השתתפות הרשות הפלסטינית בשיחות השלום כ"שיתוף פעולה". שיתוף פעולה הוא פשע שעונשו מוות ברשות הפלסטינית ובעזה.
  • בכנס במדריד על פתרון המדינה האחת, אבו-נימה התייחס ל’שלום עכשיו’ כ"קבוצה גזענית ציונית ימנית" (מגזין Arab World Geographer, כרך 10 מס’ 1, 2007).
  • בחשבון הטוויטר האישי שלו, אבו-נימה מאשים את ישראל בטיהור אתני, קורא להתנחלויות הישראליות כ"קולוניות ג’ים קרו", מתייחס לשב’כ כ"חוליות המוות", ומכנה שחורים "שוורצרים".
  • אבו-נימה אומר שציונות היא "אחת מהצורות הגרועות ביותר של אנטישמיות שקיימות כיום", וטוען שהיא "הופכת ללא אנושית את קורבנותיה, שוללת את ההיסטוריה שלהם, ויש לה סגידה כבמעין-כת לטוהר אתנו-גזעי" (טוויטר; 26 באוקטובר, 2010). הוא גם כתב "זה משהו משותף שהציונות חולקת עם האנטישמיות, בוז לתרבות היהודית האמיתית ולחיים כפי שהם היו".
  • מתייחס למדיניות ההגנה העצמית של ישראל בעזה כ"ניסיון לרצח-עם".
  • התייחסויות לשואה מופיעות תדיר בהערותיו. הוא מכנה את עזה כ"גטו ללא-יהודים מיותרים", משווה את התקשורת הישראלית ל"דר-שטימר" וטוען כי "תמיכה בציונות איננה כפרה עבור השואה, אלא המשכה של רוח השואה". אבו-נימה קורא לעזה "מחנה ריכוז" וחזר על הטענה שהצהרות צה’ל הינן מילים של "נאצים".
  • הפיץ רשימה פיראטית של חיילים ישראלים אשר לכאורה היו מעורבים במבצע "עופרת יצוקה", אשר מכילה את פרטיהם האישיים כגון כתובת בתיהם ומספרי תעודת הזהות שלהם. הרשימה מעודדת "אנשים לחפש מידע דומה נוסף, הוא זמין לכל…בתוך הארונות הנעולים של פקידים ציבוריים".
  • מגן על מדיניות החמאס שמונע ביקורים של הועד הבינלאומי של הצלב האדום לחייל הישראלי החטוף, גלעד שליט.
  • אבו-נימה הוא חבר מייסד בועד ההיגוי של אל-עודה, קואליציית זכות השיבה הפלסטינית.

 

 

EI על קמפיין ה-BDS

  • לאתר האינתיפאדה האלקטרונית יש חלק נרחב אודות BDS, כולל חרמות אקדמיים, צרכניים, תרבותיים וכנסייתיים, משיכת השקעות מסחרית, וסנקציות ממשלתיות נגד ישראל. מפרסם דו’חות על התפתחויות ו"ניצחונות" של BDS.
  • חלק ה"אקטיביזם" של EI מודיע לאנשים אודות BDS ומאמצים אחרים נגד ישראל, ו"פריטי הפעולה" כוללים קריאות לתמיכה בקמפיינים נגד ישראל. האתר גם מתחזק רשימה של אתרים שמקדמים BDS ברחבי העולם.
  • מפרסם כתבות של BDS והצהרות של PACBI, War on Want, הועד הישראלי נגד הריסת בתים, Sinn Fein, עומר ברגותי, ואל-עודה.
  • אתר האינתיפאדה האלקטרונית מאמין ש"באמצעות משיכת השקעות, הפסקת השקעות כלכליות בחברות שמנהלות עסקים עם ישראל, וחרמות, הימנעות מקנייה של מוצרים ישראלים, אנשים יכולים להביא צדק לישראלים ולפלסטינים גם יחד".
  • כתב האינתיפאדה האלקטרונית אדרי נויהוף העיד בטריבונאל ראסל בנושא פלסטין כ"מומחה מוביל בתקנות חוזים פומביים ו[החברה] הצרפתית הרב-לאומית, ויאוליה". אבו-נימה הפיץ ידיעה זאת כ-BDS נגד "הרכבת הקלה של ישראל", אשר ויאוליה מסייעת לבנייתה.
  • בנובמבר 2010, EI דיווח שקרן הפנסייה ההולנדית "משכה את השקעותיה כמעט מכל החברות הישראליות שבתיק ההשקעות שלה", וקרא לכך "סמן להצלחת הקמפיין הבינלאומי (של BDS)". שבוע מאוחר יותר התגלה כי מדובר בתרמית של תנועת ה-BDS; ההשקעות הוסרו מקרנות שהוקדשו לשווקים עולים משום שישראל הצטרפה בהצלחה ל-OECD.

 

ניתוח של מאמרים שפורסמו באתר האינתיפאדה האלקטרונית

  • מאמרי EI עושים שימוש ברטוריקה של אפרטהייד, ומאשימים את ישראל בטיהור אתני, בייהוד ירושלים וברצח-עם.
  • לורי קינג-איראני, מייסדת שותפה ועורכת-כתבת ב-EI, משדלת לטובת השימוש בסמכות השיפוט האוניברסאלית נגד בכירים ישראלים בבתי משפט זרים. (בגרסה מעודכנת של המאמר היא כותבת, "ביום אחד קרוב, הם ינתקו את הממזר שרון, ויורידו אותו באסלה".
  • במאמר באינתיפאדה האלקטרונית, קינג-איראני טענה שהתקפות ה-11 בספטמבר היו "המתנה הגדולה ביותר, עטופה בסרטי משי ומוגשת על מגש של זהב, ש[הלובי הפרו-ישראלי] יכל אי-פעם לקוות שיקבל. יום אמיתי של שמחה וניצחון עבורם לראות שכעת יש בכפות ידיהם את כל אוכלוסיית ארצות הברית".
  • ניג’ל פרי, מייסד שותף של EI, מצדיק את האלימות הפלסטינית נגד מתנחלים ישראלים, ומצייר שיווי משקל מוסרי בין מבצעי לוחמה בטרור של ישראל ובין התקפות הפלסטינים נגד אזרחים, כשקרא להריגת מייסד החמאס אחמד יאסין כ"גירסתה של ישראל לפיצוץ אוטובוס".
  • פרי קורא לפעולה משפטית נגד התקשורת האמריקנית, אשר מקדמת "עיוות נרחב" לטובת ישראל, ומכנה את פעולות ישראל בעזה כ"רצח עם מתמשך".
  • מאמר שכותרתו "רצח העם בעזה" (2 במרץ, 2008) משווה בין פעולות ישראל בעזה לשואה, ומתאר אותם כ"רצח עם איטי ומחושב – רצח עם באמצעים יותר מכויילים וארוכי טווח…בדרכים רבות, זהו רצח-עם זדוני יותר, משום שנוטים להתעלם ממנו".
  • EI פרסם מכתב שקורא לחיזבאללה "תקווה וארגון עבור אלו ש…רואים את הישראלים רודפים את ילדיהם עד כדי חולי, רואים את ישראל/ארצות הברית מתנקשת בכל המנהיגים הטובים", ואומר ש"ישראל איבדה את זכותה המוסרית להתקיים".