ב-4 לאוגוסט, 2016, השב”כ חשף שמוחמד חלבי, מנהל סניף עזה של ארגון לא-ממשלתי בינלאומי וורלד וויז’ן, הסיט כ-60% מתקציב הסיוע של הארגון המיועד לרצועת עזה, לזרוע הצבאית של חמאס. לפי כתב האישום והדיווחים בתקשורת, התקציב שימש לחפירת מנהרות, בניית מתקנים צבאיים, ולפעילויות טרור אחרות.

בתגובה, פרופ’ ג’ראלד שטיינברג, נשיא מכון המחקר NGO Monitor, המנטר ארגוני זכויות אדם המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי, ציין כי “כדי שהארגונים ההומניטריים ימנעו מלספק סיוע למתקפות הרצחניות של חמאס, ויעצימו את סבלם של תושבי עזה, הארגונים צריכים לפקח באופן הדוק על העובדים ועל מעשיהם ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים לצורך בקרה אחר פעילותם”.

NGO Monitor זיהה את וורלד וויז’ן כארגון בעל פוטנציאל גבוה להסטת כספי סיוע בספרו (2015), Filling in the Blanks, בו צוין כי “אין כמעט ספק בכך שוורלד וויז’ן מוכן לנהל משא ומתן ולפעול בתיאום עם קבוצות חמושות. דבר זה מעלה שאלות לגבי רצון הארגון למנוע ממרכיבי הסיוע אותו הוא מספק מלשמש ארגוני טרור, נראה כי [מבחינת הארגון] נקיטת עמדה כזו תסכן את יכולתו להמשיך את פעילותו באזורים מסוימים”.

הכישלון למנוע גניבת כספים נובעת בחלקה מחוסר רצון מצד ארגונים הומניטריים. ארגוני סיוע בינלאומיים רבים דוחים את הניסיונות להכניס שיקולים ביטחוניים לתוך קווים מנחים לגבי מימון, בטענה כי הם נוצרו כתוצאה ממניעים פוליטיים. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום (ICRC) טען כי חקיקה שנועדה למנוע “חטיפת” כספי סיוע על-ידי ארגוני טרור לא צריך לחול על ארגונים הומניטריים, ומועצת הפליטים הנורבגית (NRC) הצהירה כי “צעדי לוחמה בטרור נותרים המכשול העיקרי לפעולה הומניטרית ברצועת עזה”.

ארגוני סיוע בינלאומיים הפועלים באזורי סכסוך ברחבי העולם, ומסכנים כספי סיוע העלולים ליפול לידם של ארגוני טרור. ההחלטה האחרונה של USAID להשהות את הסיוע ההומניטרי לסוריה בשל בעיה זו, כמו גם מספר הדיווחים מהאו”ם על השתלטות כספי סיוע על-ידי ארגוני טרור בסומליה, מדגיש נקודה זו.

פרופ’ ג’ראלד שטיינברג מוסיף כי, “מחדלי וורלד וויז’ן בעזה מדגישים את הבעיות של תעשיית הארגונים הלא ממשלתיים המגלגלים מיליארדי דולרים. וורלד וויז’ן הוא מוקד תשומת הלב היום בעקבות מעצרו של מוחמד חלבי ובגין חומרת האישומים כלפיו, האירועים האחרונים צריכים להדליק נורת אזהרה אצל ארגוני סיוע בינלאומיים רבים אחרים הפועלים באופן דומה בעזה, כגון אוקספם, Care, קריסיטיאן אייד, ואונר”א – סוכנות הסעד והתעסוקה של האו”ם”.

כפי ש-NGO Monitor התריע פעמים רבות בעבר, המאמצים ההומניטריים באזורי סכסוך פגיעים לאיומי סחיטה וגניבה של שחקנים אלימים, כולל ארגוני הטרור. לחמאס יש היסטוריה של גניבות ממחסנים של ארגוני סיוע כמו גם הטלת מסים שנועדו להשיג רווחים קלים מתרומות בינלאומיות. מנגנוני הסיוע של האו”ם בעזה סובלים באופן דומה משחיתות, ומכישלון בשמירה על כך שחומרים מיובאים לא יגיעו לידי ארגוני טרור. לכן, פרויקטים הומניטריים בעזה חייבים לכלול מצד המממנים אמצעים אפקטיביים וקונקרטיים למניעת הזליגה של סיוע לארגוני טרור.