מכון המחקר NGO Monitor מברך את ד”ר עינת וילף, לשעבר יו”ר ועדת החינוך וחברה בוועדת החוץ והביטחון בכנסת ה-18, על הצטרפותה לוועד הבינלאומי המייעץ של המכון. ד”ר וילף הצטרפה לשורה של נכבדים ומומחים בתחומם וביניהם הפרופ’ אלי ויזל, הפרופ’ אלן דרשוביץ, חברת הפלרמנט האיטלקי לשעבר הגב’ פיאמה נירנשטיין, השופט אברהם סופר, הפרופ’ רות וייס, הפרופ’ יהודה פרל, קולונל ריצ’ארד קמפ ונכבדים אחרים.

במסגרת תפקידם, חברי הוועד הבינלאומי המייעץ משפיעים על עבודת מכון המחקר NGO Monitor ומייעצים בנושאים בהם המכון עוסק.

נשיא מכון המחקר NGO Monitor, פרופ’ ג’ראלד שטיינברג אמר: “אני מברך את ד”ר וילף על הצטרפותה לוועד הבינלאומי המייעץ ומצפה לתרומתה לעיצוב עבודתו של המכון. זהו מכפיל כוח משמעותי, בעיקר לאור ניסיונה העשיר בתחום היחסים הבינלאומיים ועבודתה המבורכת בתחום הציבורי”.

ד”ר עינת וילף ציינה כי “NGO Monitor משחק תפקיד מרכזי בחשיפת המניעים האפלים והכספים התמימים המניעים את המערכה על התודעה המתנהלת כנגד מדינת ישראל והרעיון הציוני. לכבוד לי לתרום מנסיוני ומיכולותיי בעיצוב המענים הדרושים לאתגרים המשמעותיים בתחום זה”.

עינת וילף, בעלת דוקטורט במדע המדינה מאוניברסיטת קיימברידג’, תואר שני במנהל עסקים מאינסיאד שבצרפת, ותואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת הארוורד, משמשת כיום כעמיתה בכירה במכון המחקר למדיניות העם היהודי וכיהנה בכנסת ה-18 כיו”ר ועדת החינוך, יו”ר ועדת המשנה לקשרי ישראל והעם היהודי וחברה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בעברה, שימשה ד”ר וילף כיועצת מדינית לשמעון פרס, בעת תפקידו כמשנה לראש הממשלה והייתה יועצת אסטרטגית בחברת הייעוץ מקינזי העולמית. ד”ר וילף הינה המחברת של שלושה ספרים העוסקים בחברה הישראלית: “מקימים, לוחמים ואנחנו”, “בחזרה לאלף-בית” ו”זו לא השיטה, טמבל”, העוסק בשיטת הממשל בישראל.

מכון המחקר NGO Monitor הוקם בשנת 2002, בעקבות וועידת האו”ם נגד גזענות בדרבן, דרום אפריקה, במסגרתה למעלה מ-1500 ארגונים לא-ממשלתיים ניסחו את “אסטרטגיית דרבן”, שמטרתה בידודה המוחלט של מדינת ישראל באמצעות קמפיינים של חרמות, משיכת השקעות וסנקציות (BDS), קמפיינים של לוחמה משפטית ודמוניזציה של ישראל. מכון המחקר NGO Monitor הוא המקור המקצועי והמוביל בנוגע לפעילות ומימון ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים המעורבים בסכסוך הערבי-ישראלי. המכון מספק מידע וניתוח מפורט, מקדם אחריותיות ותומך בשיח ציבורי על הדו”חות והפעילות של ארגונים לא-ממשלתיים, הטוענים שהם מקדמים זכויות אדם ואג’נדה הומניטרית.