זוכרות
מידע כללי
מדינה | ישראל |
---|---|
אתר אינטרנט | http://zochrot.org |
נוסד | 2002 |
סטטוס משפטי | עמותה רשומה |
במילות הארגון | הוקמה במטרה לקדם הכרה ואחריות של הציבור היהודי בישראל על עוולות הנכבה ואת תפיסת השיבה של הפליטים הפלסטינים כתיקון המתבקש לנכבה |
מימון
- מימון: מחזור הפעילות בשנת 2018 עמד על 1,485,419 ש”ח; סך הוצאות הארגון בשנה זו עמדו על כ-1.5 מיליון ש”ח.
- רשימת המממנים בין השנים-2012-2019 כוללת: אוקספם בריטניה, בראודרליק דלן (בלגיה), קרן רוזה לוקסמבורג (גרמניה), פינצ’רץ’ איד (פינלנד), כריסטיאן אייד (בריטניה), טרוקרה (אירלנד), מיסראור (גרמניה), HEKS (שווייץ), ICCO (הולנד), CCFD (צרפת), המועצה המנוניטית המרכזית, קול יהודי לשלום (JVP), ועדת השירות של החברים [הקווייקרים] האמריקנים (AFSC), הכנסייה המאוחדת של קנדה, SIVMO (הולנד).
- לפי הדיווחים הרבעוניים של הארגון לרשם העמותות (כנדרש בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה), בין השנים 2019-2012, הארגון קיבל 6,793,283 ₪ מישויות מדיניות זרות.
- בשנים 2016-2012 אחוז התרומות ממדינות זרות מתוך סך התרומות עמד על 79 אחוז.
- ברבע הראשון של שנת 2015 הארגון קיבל מענק בסך 114,496 ש”ח מ- Misereor (גרמניה).
- אחד מממני הארגון לשעבר, קרן EVZ הגרמנית, הפסיקה את תמיכתה בזוכרות בשנת 2012, וציינה כי EVZ מעניקה “מימון לפרויקטים חינוכיים אך אינה תומכת בארגונים בעלי סדר יום פוליטי. מכיוון ש’זוכרות’ תומכת בזכות השיבה הקרן אינה יכולה להאריך את שיתוף הפעולה איתה”.
פעילות
- הארגון מקדם את אסטרטגיית דרבן ומשתמש ברטוריקה המאשימה את ישראל ב”טיהור אתני“, “המשך הריסתם של היישובים הפלסטינים”, “גירוש”, “מקרי טבח”, “והתעלמות מזכויותיהם של העקורים והפליטים”.
- ארגון זוכרות תומך ב”פתרון מדינה אחת” או ב”פלסטין לא ציונית” ומתייחס לישראל כאל המנגנון “הציוני האתני והגזעני” (ראו דף מידע “תמיכת ארגון זוכרות בסופה של מדינת ישראל“, מאי 2014).
- מפרסם מאגר נתונים של “היישובים הפלסטינים שהיו ואינם” ועדויות “של פליטות ופליטים פלסטינים שחיו ושרדו את הנכבה של 1948”, ומפעיל פרויקטים “לתכנון השיבה”.
- זוכרות מנהל פרויקט לחשיבה ו”תכנון מעשי של שיבה” של פליטים פלסטינים.
- במסגרת אירעוי האירוויזיון שיתקיימו בישראל בחודש מאי 2019, ארגון זוכרות מקיים אירוע לקידום זכות השיבה. בהזמנה לאירוע שצפוי להתקיים ב-14 במאי בגני התערוכה נכתב כי “ממש על אדמות הכפר הפלסטיני שיח’ מוניס, שתושביו גורשו ובתיו נהרסו ועל אדמותיו הוקמו גני התערוכה ומרכז הירידים, ישראל מזמינה את העולם לחגיגה של מוזיקה שמוחקת את הנוכחות הפלסטינית במקום שבו היא מתקיימת, ואת הזכות הפלסטינית לחיים, לשיבה, למוזיקה. אנחנו בזוכרות מזמינות אתכן לחגיגה הפוכה – חגיגה של התנגדות תרבותית. אנחנו מזמינות אמניות ואמנים עם מצפון, מכאן ומכל העולם, לשיר למען שיבה. להזכיר את השיבה במילים ובמוזיקה ולדמיין בשירה את מה שחייב להפוך למציאות.”
- בנובמבר 2018 ארגון זוכרות פרסם מסמך חזון המתאר את אופני מימושה המלא של זכות השיבה. במסגרת המסמך, נכתב איך יראו ההשלכות של מימושה. במסמך נכתב כי “המדינה העתידית לא תהיה בעלת אופי ריבוני לאומי יהודי, אך ניתן יהיה לבטא במסגרתה זהות קולקטיבית אוטונומית, כגון אוטונומיה תרבותית, אוטונומיה דתית, או אוטונומיה במערכת החינוך… ביטויי הזהות הקולקטיבית היהודית לא יהיו ציוניים ולא יבטאו שאיפה לריבונות. הזהות הקולקטיבית הפלסטינית תוכל להכיל גם יהדות…המשטר החדש יסדיר בחוקה איסור כפייה של לאום אחד על הלאום האחר, בלא קשר לשאלת הרוב שייווצר…. במסגרת המעבר למשטר חדש ישונו הסמלים הלאומיים במרחב… לא יהיה עידוד מיוחד ליהודים להגר לארץ, ולא תתאפשר להם התאזרחות אוטומטית.”
- באריכים 1-3 בדצמבר 2017 הארגון ערך פסטיבל סרטים “בעקבות הנכבה לקראת השיבה” בסינימטק תל אביב ובמועדון קולנוע הגדה השמאלית. זאת במסגרת פסטיבל מ”מ 48 שעורך הארגון מידי שנה סמוך סמוך לכ”ט בנובמבר. בהזמנה לאירוע כתבו המארגנים: “השנה נציין שבעים שנה להחלטת האו”ם על תכנית החלוקה. תוכנית זו קיבעה את רעיון החלוקה וההפרדה בין יהודים לפלסטינים בארץ ומהווה צומת מרכזית בנכבה המתמשכת ובהפיכתם של מאות אלפי פלסטינים לפליטים.”
- ב-2016 פרסם ערכה לימודית “שורוך – סדקים בהיסטוריה“, אשר “מכילה תכנים לימודיים משלימים לתכנית הלימודים בהיסטוריה לכיתות י”א – יחידה 4, “בונים את מדינת ישראל במזרח התיכון”. הפרקים עוסקים ב”זכות השיבה”, “הנכבה המתמשכת”, הטרור היהודי, ו”מאורעות תרפ”ט: הפרובוקציה היהודית שהובילה להסלמה והאלימות ההדדית של שני הצדדים, זאת בניגוד לדימוי הרווח בארץ של יהודים כקורבנות בלבד ופלסטינים כתוקפנים”.
- באחד הפרקים, נעשים דמויים מתמשכים בין קמפיינים של BDS לבין היישוב היהודי בארץ דאז ב-1930.
- בחודש מרץ 2016, זוכרות ארחו את “הכנס הבינלאומי השלישי לשיבת הפליטים הפלסטינים“. התכנית כללה דוברים ופעילים העוסקים בקידום “זכות השיבה”.
- במרץ 2015, זוכרות, יחד עם הארגון הפלסטיני בדיל, ערך סיור הסברה בארצות הברית כדי לדון על “הנכבה הפלסטינית המתמשכת אשר משפיעה על הפלסטינים הן בפלסטין והן בתפוצות.” לפי כרוז האירוע, “מצגות שמטרתן לספק סקירה היסטורית של הנכבה וזכות שיבה, העקירה בכוח של הפלסטינים מלפני 1948 ועד היום, והצד המעשי של שיבת הפליטים. לקהל האמריקאי יהיה זמן לשקול באופן ממוקד את תפקידם בתמיכה בקריאה למימוש זכות השיבה וכיצד לשלב את הנכבה באקטיביזם בארה”ב”.
- מקים העמותה, איתן בורנשטיין ככתב במאי 2010 מאמר בו טען כי אם הפלסטינים יוותרו על “זכות השיבה” כל ישראלי יהיה “נידון לחיים שפלים של כובש נצחי, חמוש מכף רגל ועד עומק נשמתי ומפוחד תמיד, כמו כל הקולוניאליסטים”.
- באפריל 2014 הועלה ליוטיוב סרטון מטריד בשם “ביקור השואה ביד ושם” בכיכובה של הפעילה הרדיקלית נטלי כהן-וקסברג. בסרטון היא נראית מבקרת באתר יד ושם ומאמצת לעצמה את דמות ה”שואה” וטוענת כי היא “הדבר הטוב ביותר” שקרה לעם היהודי. מספר פעילים של ארגון זוכרות היו מעורבים בהפקת הסרטון, כולל מייסד הארגון איתן ברונשטיין, שגילם בסרטון את “שומר הראש של השואה” ומורן בריר חבר בזוכרות שצילם וערך את הסרטון. (למידע נוסף על הסרטון)
- בדו”ח משותף שהגיש הארגון למועצת זכויות האדם של האו”ם לרגל סקירה תקופתית של ישראל ב-2008, “זוכרות” האשים את ישראל ב”טיהור אתני” ו”עקירה ונישול של העם הפלסטיני”.
- הארגון תמך ב”משט לשחרור עזה” שהשתמש באמתלה של סיוע הומניטרי כדי לנסות ולהפר את הסגר הימי על עזה.
- ב-29-30 בספטמבר 2013, הארגון ערך כנס במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב, תחת הכותרת “מאמת לתיקון – שיבת הפליטים הפלסטינים“. המימון לכנס ניתן על ידי מסגרות אירופיות ממשלתיות. עם זאת בתגובה לשאלות NGO Monitor המממנים השתמשו ב”פרטיות” כתירוץ להתחמק מלחשוף בפני הציבור את הסכומים ופרטים אחרים.
- במאי 2014 השיקה העמותה את אפליקציית הטלפון-החכם “iNakba“, בתזמון שנועד לחפוף עם יום העצמאות ה-66 של מדינת ישראל. האפליקציה מספקת מפה אינטראקטיבית ותמונות של כפרים פלסטינים מ-1948, כל זאת כאמצעי נוסף לדה-לגיטימציה של ישראל וקידום “זכות השיבה”.
תרומות מישויות מדיניות זרות (בשקלים חדשים)
שנים 2012-2017 לפי דו”חות שנתיים זמינים.
תורם | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|
אוקספם בריטניה | 30,000 | 25,615 | 25,878 | |||||
בראודרליק דלן (בלגיה) | 244,559 | 239,915 | 186,362 | 98,053 | 275,930 | 19,984 | ||
קרן רוזה לוקסמבורג | 81,240 | 80,434 | ||||||
FinChurch Aid | 189,273 | 193,673 | 84,097 | 68,413 | ||||
כריסטיאן אייד (בריטניה) | 323,220 | 243,746 | 241,169 | 256,259 | 263,591 | |||
טרוקרה | 99,380 | 47,960 | ||||||
(הולנד) ICCO | 198,360 | |||||||
(צרפת) CCFD | 198,442 | 141,861 | 139,124 | 98,932 | 149,375 | 163,557 | ||
מיסראור (גרמניה) | 247,695 | 124,314 | 176,290 | 314,168 | 152,716 | 270,550 | ||
(שוויץ ) HEKS-EPER | 85,044 | 275,997 | 86,738 | 142,588 | 215,000 | 728,548 | 424,277 | 84,963 |
המועצה המנוניטית המרכזית (MCC) | 90,914 | 97,821 | 166,371 | 49,788 | 98,569 | 91,600 | ||
קול יהודי לשלום JVP | 35,720 | |||||||
AFSC | 69,956 | 130,043 | 99,018 | 38,580 | ||||
אוניברסיטת מזרח לונדון (בריטניה) | 83,095 | |||||||
אוקספם (בלגיה) | 24,960 | |||||||
(הולנד) Stichting Het Solidariets Fonds | 70,579 | 83,667 | 108,515 | 97,533 | ||||
הכנסיות המאוחדות של קנדה | 33,298 | |||||||
קרן האחים רוקפלר | $20,000 | 71,739 | ||||||
IHL Trust | 90,657 | |||||||
אחר | 34,966 | |||||||
EMHRF | 29,432 |