פעילות

• איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) מתאר את עצמו כ”עמותה ללא כוונת רווח של קבוצת מתנדבים ואגרונומים” שקמה בתגובה למה שהיא מכנה “הנסיבות הסוציו-פוליטיות הפגיעות של חקלאים שנבעו כתוצאה ממדיניות הכיבוש בהחרמת אדמות ומים בראשית שנות השמונים ולכן פגעו באופן ישיר באינטרסים של חקלאים ופלסטינים”.
• על פי אתר האינטרנט שלו, UAWC התמקד בשנותיו הראשונות ב”מאבק עם נהלי הכיבוש הישראלי שהמעיטו בערכה של החקלאות והשמידו את תשתיות החקלאות הפלסטינית … במהלך האינתיפאדה הנוכחית (מתחילת המאה הנוכחית) ואחרי הידרדרות המצב הכלכלי של מרבית הפלסטינים ובעיקר חקלאים, חל שינוי באופי התוכניות של האיחוד כשפרויקטים של חירום הפכו לרוב עבודתו. “
• מטרות הארגון להביא ל”חברה פלסטינית שנהנית מביטחון תזונתי, מצדק חברתי, מחזיקה את אדמותיה וחיה במדינה פלסטינית חופשית ודמוקרטית, נהנית מריבונות על משאביה; כשהחקלאים, גברים ונשים כאחד, תורמים ביעילות לכל תחומי החיים.”
• בינואר 2020, רשת הארגונים הלא ממשלתיים הפלשתיניים (PNGO), אשר- UAWC חבר בה, התנגדה נחרצות לסעיף חדש בחוזי המענק של האיחוד האירופי עם ארגונים לא ממשלתיים פלסטיניים האוסר על מוענקים לממן ולעבוד יחד עם ארגונים ויחידים המופיעים ברשימות הטרור של האיחוד האירופי. על פי דיווחים בתקשורת, PNGO טען כי ארגוני טרור פלסטינים הם “מפלגות פוליטיות”.

קשרים לחזית העממית לשחרור פלסטין

• איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC) מזוהה על ידי הפת”ח כ“מקושר”  ל”חזית העממית”, ומזוהה בדו”ח שהוזמן ע”י USAID  כ”זרוע החקלאית” של החזית העממית..  לדברי החוקר האקדמי גלן רובינסון, UAWC נוסד בשנת 1986 על ידי “אגרונומים המזוהים באופן רופף עם החזית העממית לשחרור פלסטין”. עבור מידע נוסף על קשרי UAWC והחזית העממית, קראו את הדו”ח של NGO Monitor- “Union of Agricultural Work Committees Ties to the PFLP Terror Group.”
• ביוני 2018, ויזה, מאסטרקארד ואמריקן אקספרס השביתו את תרומות כרטיסי האשראי המקוונים עבור UAWC עקב קשריו לחזית העממית.
• בשנת 2014 UAWC פתח מרכז לשיווק מוצרים חקלאיים. סגן מזכ”ל החזית העממית דאז עבד אל רחים מלוח נכח באירוע ההשקה.
• בשנת 2010 אירגן UAWC “יום הזדהות עם מזכ”ל החזית העממית לשחרור פלסטין, אחמד סעדאת…” “יום הסולידריות” הציג את מוחמד בכרי, מנכ”ל UAWC בעזה, וציין את “יום השנה העשירי לרצח שר התיירות הישראלי רחבעם זאבי” (פיגוע שביצעה החזית העממית).

קשריו של הצוות של  UAWC לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין

• סאמר ערביד, רואה החשבון של UAWC משנת 2016 ועד מעצרו בשנת 2019. נגד ערביד הוגשו 21 אישומים בבית המשפט הצבאי בישראל. לפי גורמי הביטחון הישראליים, ערביד פיקד על תא טרור של החזית העממית לשחרור פלסטין שביצע פיגוע נגד אזרחים ישראלים, רצח את רינה שנרב בת ה -17 ופצע את אביה ואחיה. על פי נתוני סוכנות הביטחון הישראלית (השב”כ), ערביד הכין ופוצץ את מטען החבלה. בעבר נעצר והושם במעצר מינהלי מספר פעמים בשנת 2007 וב –2015.
• עבדול ראזק פארג’, מנהל הכספים והאדמינסטרציה של UAWC, נעצר ב- 23 באוקטובר 2019 והוגש נגדו כתב אישום עם ארבעה סעיפי אישום בבית הדין הצבאי הישראלי. פשעיו לכאורה כוללים מילוי תפקיד בארגון בלתי חוקי וסייע לניסיון לגרימת מוות בקשר לפיגוע באוגוסט 2019. פארג’ שהה שש שנים, בין השנים 1991-1985, “בכלא ישראלי לאחר שהורשע בשייכות לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין.”
• איסמת אל-שולי, חבר דירקטוריון ב UAWC עד לפחות 2016, ישב בכלא הישראלי במשך שבע שנים, החל משנת 1975, בגין “השתייכות לחזית העממית לשחרור פלסטין.” מאמר מדצמבר 2017 בתקשורת הפלסטינית מתייחס לאל-שולי כאל “מנהיג בחזית העממית.”
• זכריה בכר, “ראש ועדת הדייגים בעזה” של הUAWC. מכונה בתקשורת הפלסטינית “חבר” בחזית העממית. בשנת 2017, על פי החזית העממית, בכר, לצד חברי הועד המרכזי של החזית העממית, השתתף באירוע ספורט אשר אורגן על ידי החזית העממית לכבוד יום השנה להתנקשות הארגון בשר התיירות הישראלי רחבעם זאבי בשנת 2001.
• ראזק אל-ברגותי, יו”ר דירקטוריון ה- UAWC, תואר בתקשורת הפלסטינית כ”נציגו של אחמד סעדאת, ראש החזית העממית”. בשנת 2016, אל-ברגותי השתתף בהפגנת “סולידריות” עם אסירים פלסטינים שהיו בשביתת רעב. הוא נראה עומד מול דגל של החזית העממית ומחזיק שלט של החזית העממית עם תמונות אסירים.
• באשיר אל ח’יירי, לשעבר נשיא מועצת הנאמנים של UAWC, “הורשע בעבירות טרור בשנת 1969 וישב בכלא במשך 15 שנה.” ח’יירי היה ראש הלשכה המדינית של החזית העממית.

 פעילות פוליטית

• הרטוריקה של הארגון כוללת האשמות ישראל ב “טיהור אתני“, “אפרטהייד” וכן תמיכה ב”זכות השיבה הפלסטינית”.
• עושה שימוש ברטוריקה מוטה מאוד ורטוריקה היוצרת דמוניזציה, מאשים את “כוחות הכיבוש הישראליים” ב”המשך במלחמה האכזרית והבלתי מוסרית [2014] בעזה” ו-“במדיניות מתמשכת של ענישה קולקטיבית תוך התעלמות מהחוק הבינלאומי והחוק ההומניטרי … תוך הפרה של עקרונות הנחיצות, המידתיות וההבחנה.”
• הארגון לא מתיחס לטרור הפלסטיני ולירי הרקטות של חמאס לעבר אזרחים ישראלים, ומקדם דעות המבוססות אך ורק על נרטיב הפלסטיני כקורבן.
• באפריל 2018, במהלך האלימות בגבול עזה, פרסם UAWC הצהרה הקוראת “לסיים ולבודד את מכונת ההרג הישראלית, לחשוף ולהפסיק את ההוצאות להורג בשטח של אזרחים בעזה, על אנשים בעולם כיום לעצור את ידו של הקפיטליזם המכוער באזור המתפשט דרך המדינה הכובשת, הכלי הגדול ביותר באזור, ולהכריח אותה לסיים את כיבושה של פלסטין.” UAWC התעלם מהאופי האלים של ההפגנות, שכללו תקיפה מאורגנת חמושה על גבול ישראל ועל עמדות צה”ל, ניסיונות להרוס ולפרוץ את גדר הגבול, הצתות ממושכות, וירי רקטות ומרגמות על יישובים אזרחיים ישראלים.
• בינואר 2018, כחבר ברשת העמותות הסביבתיות הפלסטיניות- ידידי כדור הארץ פלסטין (PENGON), פרסם הצהרה לרגל יום האדמה בה האשים את ישראל ב”התפשטות ציונית וגניבה מאסיבית ישראלית של אדמות”, וקבע כי “האפרטהייד, תחתיו אנו חיים, הוא קונצרן זוועתי של קולוניאליזם, גזענות, הכחשת הגדרה העצמית וגירוש .. “
• בנובמבר 2017, UAWC חתם על קריאה לתמוך ב”עולם ללא חומות“, תוך השוואה בין “חומת האפרטהייד של ישראל על אדמה פלסטינית לחומת הבושה של ארה”ב על אדמות ילידיות בגבול עם מקסיקו.”
• בספטמבר 2017, UAWC, כחבר ב- PENGON, חתם על קריאה לשפים של המסעדות “להוריד את האפרטהייד מהתפריט” ולבטל את השתתפותם בסיור ” שולחנות עגולים” בתל אביב, מכיוון שהוא משתמש במסורת המכובדת של שיתוף חוויות קולינריות כאמצעי לטייח פגיעה נרחבת בזכויות היסוד הפלסטיניות, כולל הזכות לאוכל”.
• ב -1 בספטמבר 2016 חתם UAWC על מכתב לאיגוד החקלאים האיטלקי בו הוא מבקש מהם “לחשוב מחדש על חסותם והשתתפותם” בוועידת Watec הישראלית בשל “תפקידה בהפרות החמורות של זכויות האדם וזכויות המים” וב- “אפרטהייד המים”.
• בנובמבר 2015 כתב UAWC מכתב למזכ”ל האו”ם, באן קי מון, בו הוא קורא לאו”ם לנקוט “בפעולה נגד המדיניות השיטתית של ישראל לטיהור אתני של העם הפלסטיני בגדה המערבית הכבושה, ירושלים ורצועת עזה, וכן האפליה נגד הפלסטינים בשטח הפלסטיני הכבוש בשנת 1948. אנו קוראים לאו”ם להכיר סוף סוף בהרג ובפגיעה שיטתית באזרח הפלסטיני כפשע מלחמה ופשע נגד האנושות. “
• בספטמבר 2014 חתם UAWC על פנייה לאיגוד ההתאחדות לכדורגל האירופי לדחות את הצעת ההתאחדות הישראלית (IFA) לירושלים לארח את אופ”א (UEFA) … בהתחשב בפשעי המלחמה האחרונים של ישראל נגד תושבי עזה הכיבוש המתמשך וההפרות המתמשכות של זכויות האדם נגד פלסטינים, כולל בתחום הספורט.”

פעילות BDS

• בין השנים 2019-2018, UAWC קידם באינטנסיביות תמיכה במאגר האו”ם המפלה של עסקים המעורבים בפעילות מעבר לקו שביתת הנשק של 1949 (“הקו הירוק”), במטרה לחזק את קמפיין ה- BDS נגד ישראל.
• בנובמבר 2019, PNGO, בו UAWC חבר, חתם על הצהרה הקוראת ל”קהילה הבינלאומית להטיל באופן מיידי סנקציות על מדינת ישראל ועל ההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות “ו”ליישם חקיקה מקומית שתאסור ותהפוך לפלילית ייבוא סחורות ושירותים מההתנחלויות הבלתי חוקיות. “
• במאי 2019, UAWC חתם על הצהרה שקראה לבונדסטאג הגרמני לבטל החלטה משותפת המגדירה את קמפיין ה- BDS נגד ישראל כאנטישמיות.
• UAWC חתם (יחד עם אל מיזאן, בדיל, אדאמיר, והמרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ופתרון סכסוכים) על “קריאה משותפת לפעולה: יולי 2014 – חודש נגד חומת האפרטהייד“, בקריאה נאמר כי: “… הגיעה הזמן ל’אינתיפאדה משפטית’, מאבק עממי מוגבר, יותר חרם, משיכת השקעות וסנקציות. הגיע הזמן למתן דין וחשבון …. להתגבר על האפרטהייד הישראלי, הקולוניאליזם והכיבוש. אנו מבקשים מכם להרחיב ולהעמיק את תנועת ה- BDS העולמית למען הצדק … “
• בפברואר 2013 אירגן UAWC הפגנות של חקלאים פלסטינים כחלק מ”יום פעולה” ל”תמיכה בחרמות של תאגידים חקלאיים ישראלים.”
• במאי 2012 חתם UAWC על קריאה לרשתות הסופרמרקט ליישם “איסור על סחר עם כל החברות המייצאות מההתנחלויות הישראליות הלא חוקיות, שתהווה ולו באופן מנימילי הפסקת השותפות לדבר עברה עם ישראל בכיבוש ובאפרטהייד שהיא מבצעת.”
• במאי 2005 חתם על עצומה הקוראת לחרם האקדמי על ישראל כאמצעי “לבודד את מדינת אפרטהייד … לעצב סולידריות אפקטיבית עם המאבק הפלסטיני לחופש, להגדרה עצמית וריבונות.”
• חתום על “קריאתה של החברה האזרחית הפלסטינית ל- BDS” משנת 2005, הקוראת להפסיק את “הכיבוש והקולוניזציה של כל האדמות הערביות” של ישראל ומקדמת את זכותם של “הפליטים הפלסטינים לשוב לבתיהם ונכסיהם.”