גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע
מידע כללי
מדינה | ישראל |
---|---|
אתר אינטרנט | http://www.gisha.org |
נוסד | 2005 |
סטטוס משפטי | עמותה רשומה |
במילות הארגון | הגנה על הזכות לחופש תנועה של פלסטינים, במיוחד תושבי רצועת עזה |
מימון
- בשנת 2020, עמדה ההכנסה הכוללת של הארגון על 5.3 מיליון ₪; סה”כ ההוצאות עמד על 5.2 מיליון ₪.
- עם התורמים נמנו: אירלנד (תוכנית הסיוע האירית Irish Aid),, פינלנד (שגרירות פינלנד בתל אביב), שווייץ, קרן האחים רוקפלר, המכון לחברה פתוחה, בראודרליק דלן (בלגיה), טרוקרה (אירלנד), אוקספם נוביב (הולנד) ותוכנית הפיתוח של האו”ם.
- לפי מידע פיננסי שהוגש לרשם העמותות בישראל, בהתאם לחוק שקיפות העמותות הישראלי, בין השנים 2021-2020 קיבלה גישה תרומות בסך 33,533,489 ₪ מגופי ממשלה זרים(מידע מפורט לגבי המימון מופיע בטבלה למטה.)
- לפי דוחות שנתיים, בין השנים 2019-2017, מקורו של כ-73.1% מסך כל התרומות הוא בממשלות זרות.
- בשנת 2017, קיבלה גישה מענק בסך 314,884 אירו מארגון אוקספם סולידריטה (בלגיה) לטובת פרויקט משותף עם איחוד ועדות העבודה של החקלאות (UAWC).
- באוקטובר 2021, הכריז משרד הבטחון הישראלי על ה-UAWC כארגון טרור בשל קשריו עם החזית העממית לשחרור פלסטין (PFLP).
- בין השנים 2022-2017, קיבלה גישה מענקים בסך 300,000 דולר ארה”ב מקרן האחים רוקפלר.
- בין השנים 2018-2012, אישרה הקרן החדשה לישראל מתן מענקים לגישה בסך 254,226 דולר.
פעילות
הארגון טוען כי ישראל מפעילה “מערכת סבוכה של כללים וסנקציות” המפרה את “זכותם הבסיסית של הפלסטינים לחופש תנועה וכתוצאה מכך נפגעות זכויות יסוד נוספות כגון הזכות לחיים, הזכות לקבלת טיפול רפואי, הזכות לחינוך, הזכות להתקיים בכבוד, הזכות לשלמות התא המשפחתי והזכות לחופש פולחן.”
פעילות פוליטית
- במאי 2021, השתתפה גישה בכנס שנערך בכנסת שכותרתו “אחרי 54 שנים: בין כיבוש לאפרטהייד.”
- בפברואר 2021, בירכה גישה על הכרזתו של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) כי ברשותו סמכות לפתוח בחקירה על חשד לפשעי מלחמה שביצעה ישראל ב”מדינת פלסטין”. לדברי גישה: “אין זה מפתיע כי התובעת מטעם בית הדין הפלילי הבינלאומי מצאה ביסוס מספק לקיום חקירה על המצב באזור. הפרות חמורות של זכויות אדם ושל החוק הבינלאומי מתבצעות מדי יום כעניין שבשגרה ויש לשים להן סוף באופן מיידי ולהעניק צדק לקורבנות.”
- בינואר 2021, פרסמה גישה מאמר שכותרתו “לקרוא למציאות בשמה“, ובו נכתב: “המילה אפרטהייד מעוררת סלידה, וכך צריך להיות. אין ספק כי ישנם הבדלים בין משטר האפרטהייד בדרום אפריקה ובין ישראל, אך יחד עם זאת, לא ניתן להתכחש לחוט המקשר ביניהם.”
- בינואר 2021, פרסמה גישה, בשיתוף ארגונים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים נוספים, הצהרה שכותרתה: “על ישראל חלה חובה לספק חיסונים למערכות הבריאות הפלסטיניות.” העמותה הציגה טענות שקריות לפיהן על ישראל חלה “חובה חוקית” לספק “חיסונים באיכות טובה לפלסטיניים המצויים תחת כיבוש ושליטה של ישראל, והתעלמה לחלוטין מהעובדה שהפלסטינים המתגוררים בירושלים שייכים למערכת הבריאות הישראלית; מכך שלפי הסכמי אוסלו, הרשות הפלסטינית היא האחראית למתן שירותי בריאות לפלסטינים בגדה המערבית ובעזה; ומכך שהרשות הפלסטינית מקיימת מדיניות חיסונית משל עצמה עבור האוכלוסייה שבה.
- באוגוסט 2020, פרסמה גישה בלוג שבו התייחסה לרצועת עזה כ”מושבת עונשין“.
- באפריל 2020, בעיצומה של מגפת הקוביד-19, פרסמה בת’ אופנהיים, מנהלת קשר החוץ בגישה, מאמר בעיתון “ערב ניוז” (Arab news) שכותרתו “ישראל מוכרחה לקחת אחריות על המתחרש בעזה.” המאמר עושה דה-לגיטימציה למדיניות הביטחונית של ישראל ובו בזמן מתעלם לחלוטין מהיותו של חמאס ארגון אלים המוכר באופן בינלאומי כארגון טרור. אופנהיים הכחישה את העובדה כי חמאס וארגונים פלסטיניים מפנים משאבים לטובת אמצעי לחימה, מנהרות וטרור במקום להפנותם לטובת תשתיות אזרחיות, וניסתה להסית את תשומת הלב מכך שארגונה האשים את ישראל מראש באפשרות להתפשטות המגיפה בעזה וב”גלי ההדף הכלכליים” שיורגשו בעקבות המגיפה.
- בינואר 2020, פרסמה גישה הצהרה שבה השוותה בין תוכנית השלום של טראמפ ובין האפרטהייד בדרום-אפריקה, ביצעה הקבלה בין מובלעות פלסטיניות מוצעות ובין “מדינות הבנטוסטן” והתייחסה לתוכנית כ”תוכנית לסכסוך מתמשך.”
- ביולי 2019, חתמה גישה על מכתב לפרלמנט הגרמני ובו נטען כי תנועת ה-BDS אינה אנטישמית וכי “השוואה בין ה-BDS ובין אנטישמיות עושה שירות לא צודק למאבק האמיתי נגד אנטישמיות.”
- בתאריך 23 בספטמבר 2019, הארגון הביע הזדהות, והעיד על שיתוף פעולה עם ארגון אדאמיר המזוהה עם ארגון הטרור “החזית העממית”. בהודעה משותפת למספר ארגונים נכתב כי “הארגונים הישראלים והפלסטינים החתומים מטה, מגנים בחריפות את הפשיטה הלילית של הצבא הישראלי למשרדי אדאמיר… רבים מאיתנו עבדנו ועודנו עובדים עמו בשיתוף פעולה הדוק במגוון סוגיות”. ההודעה הגיעה לאחר פשיטה של צה”ל על משרדי אדאמיר ברמאללה ב-10 בספטמבר.
- באפריל 2018, ארגון גישה עתר יחד עם האגודה לזכויות האזרח בישראל, יש דין, והמוקד לזכויות הפרט לבג”ץ בדרישה כי “בית המשפט יורה על ביטול תקנות הפתיחה באש המאפשרת לחיילי צה”ל לירות תחמושת חיה על מפגינים שאינם מסכנים את חייהם של חיילים בגבול בין ישראל לרצועת עזה.” העתירה התעלמה מאופיים האלים של ההפגנות, שכללו בקבוקי תבערה, הצתות וניסיונות לפרוץ את גדר הגבול עם ישראל. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי העמותות הציגו באופן שגוי את המצב לאורך הגבול ואת יישום המסגרת המשפטית הבינלאומית. בית המשפט מצא גם כי אימוץ הצעדים שהומלצו על ידי העמותות יביא לנפגעים פלסטינים נוספים.
- ב-30 ביוני 2017 טניה הארי מנהלת הארגון דיברה בפני וועדת האו”ם ליישום הזכויות הבלתי מעורערות של העם הפלסטיני (Committee on the Exercise of the Palestinian People – CEIRPP) ב”פורום לציון 50 שנה לכיבוש” שם דנה ב”מדיניות של היבריס ואכזריות. לדעתי מה שקורה ברצועת עזה ומה שקרה במשך 10 השנים האחרונות הוא אחד מהניסויים הגדולים שנראו בעולם כשבמוקדו השאלה איך אתה מביא 2 מליון איש לנקודת שבירה?”
- ביוני 2017, לרגל ציון 50 שנה לכיבוש, גישה השיקו קמפיין בשם “50 גוונים של כיבוש” שהוא “רשימה מקיפה של היבטי החיים של תושבי עזה שעדיין נמצאים תחת שליטה ישראלית” כולל “אכיפת ענישה קולקטיבית” ו-“פגיעה בכלכלה”.
- ב-14 ביוני 2017, גישה ו- 16 ארגונים אחרים שלחו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה “לחייב את הממשלה לבטל לאלתר את החלטתה” להפחית את אספקת החשמל לעזה, בטענה שהחלטה זאת מהווה “הפרה של המשפט הישראלי והבינלאומי.”
- ב-15 בפברואר 2017 גישה השתתפה בדיון בכנסת לציון 50 שנה לכיבוש עם המסר ש”ישראל חייבת לבחור בין שלום עם הפלסטינים לבין הדרך לאפרטהייד או מלחמה.”
- בינואר 2017 גישה פרסמה דוח שכותרתו “הטענה בדוח היא “עובדה אחת עומדת מעל הכל…ישראל מחזיקה מזה 50 שנה בשליטה מתמשכת בעזה.”
- באוקטובר 2015, גישה הייתה חתומה על הצהרה המגנה את תגובת כוחות הביטחון לתקיפות מחבלים ולמתפרעים בגדה המערבית ובעזה, בטענה “שבמקום לאכוף עונש קולקטיבי על הפלסטינים בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים) וברצועת עזה, הממשלה הישראלית צריכה לפעול לשים סוף למציאות של דיכוי יום יומי מתמשך איתה מתמודדים 4 מליון אזרחים שחיים ללא תקווה או סיכוי כלשהוא לשינוי במצב, ללא אופק לסיום הכיבוש וללא פוטנציאל לחיים של חירות וכבוד.”
- באוגוסט 2013, דו”ח הטוען שהמדיניות של ישראל כלפי עזה “הונחתה” על ידי “שתי קונספציות שונות שגורמות לחוסר עקביות ולסתירות” ומגנה את “הגבלות התנועה הגורפות והקריטריונים השרירותיים” שישראל כופה על האוכלוסייה הפלסטינית. הדו”ח משמיט מידע עובדתי ובטחוני חיוני וחושף את מטרת הארגון להביא לדהלגיטימציה של פעולותיה של ישראל, בעודו מתעלם מהפרות של זכויות אדם וכשלים אחרים בצד הפלסטיני.
- בשנת 2010, הארגון פיתח משחק מקוון בשם “מעבר בטוח“, שמטרתו “לדווח על הצעדים הצבאיים והחוקיים שישראל נוקטת על מנת ליישם את מדיניות ההפרדה בין רצועת עזה לגדה המערבית” ודוחק במשתמשים “לסייע בבניית חברה פלסטינית משגשגת”.
- ב-2010 מנכ”לית הארגון שרי בשי האשימה את צה”ל בקביעת מדיניות שמטרתה “לרוקן את הגדה המערבית מפלסטינים בשל התביעות הטריטוריאליות הישראליות שם…נראה שהמוטיבציה של מדיניות זו נובעת משיקולים פוליטיים ולא ביטחוניים”.
- בדו”ח משנת 2008, תחת הכותרת “הסגר על עזה מוגדר: ענישה קולקטיבית“, נטען כי מדיניות ישראל כלפי עזה “מטרתן היא הגבלת סחורות אזרחיות, לא ציוד צבאי”. הדו”ח התעלם מהראיות שבסחורות עליהן קיימת מגבלה נעשה שימוש לצרכים צבאיים והן מהוות סיכון ביטחוני למדינת ישראל.
- מכתב משנת 2008 שמוען לנשיא בוש, ואשר נכתב ביחד עם Human Rights Watch ורופאים לזכויות אדם – ישראל, הציג באופן מוטעה מינוח של המשפט הבינלאומי כגון “ענישה קולקטיבית” וטען שעזה ממשיכה עדיין להיות כבושה.
- בשנת 2007, ארגון גישה חבר ליש דין, האגודה לזכויות האזרח,הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, המוקד, מחסום ווטש, רופאים לזכויות אדם וארגון במקום, על מנת לעתור לבית המשפט העליון בדרישה “לבטל את הצו האוסר הסעת פלסטינים ברכב ישראלי הנהוג בידי ישראלים או זרים”. ההקדמה של העתירה טענה כי “מכל הקווים האדומים ש[ישראל] חצינו [חצתה]…ההוראה “בדבר תנועה ותעבורה” נושאת בקרבה זרע פורענות חמור במיוחד”.
אנשי צוות:
- שרי באשי מייסדת גישה וחברה בוועד הארגון, נעשתה למנהלת תחום ישראל ופלסטין ב-Human Rights Watch באפריל 2014.
- בינואר 2017 באשי כתבה מאמר דעה (“פיפ”א חייבת לנקוט עמדה נחרצת נגד מועדון ההתנחלויות של ישראל“) הטוען כי “פיפ”א צריכה לשים לב להחלטת מועצת הביטחון של האו”ם שהגדה המערבית אינה חלק ממדינת ישראל וההתנחלויות אינן חוקיות. הפעולה ההגיונית היחידה שפיפ”א יכולה לעשות כתוצאה מכך היא להורות לאיחוד הכדורגל של ישראל להפסיק לשאת את לפיד ההתנחלויות בגדה המערבית.”
- ב-21 בנובמבר 2016, בשי שלחה מכתב לנציב העליון של האו”ם לזכויות אדם זאיד רא’אד אל חוסיין המשבח את המאמצים לארגן חרם של האו”ם על ישראל ומציעה 3 חברות מסויימות שצריכות להיכלל בחרם.
- נועם רבינוביץ, מנהל יחסי החוץ של גישה, היה בעברו מנהל גיוס כספים של הקרן החדשה וחוקר יחסים בינלאומים בבצלם.
פירוט התרומות מישות מדינית זרה לפי דוחות שנתיים בשקלים חדשים
הנתונים לשנים 2013-2017 מבוססים על דוחות שנתיים. הנתונים לשנים 2018-2019 מבוססים על דוחות רבעוניים.
תורם | 2013 | 2014 | 2015 | 2016 | 2017 | 2018 | 2019 |
---|---|---|---|---|---|---|---|
שגרירות בריטניה | 405,973 | 338,552 | 280,465 | 81,313 | 91,362 | 395,275 | 244,412 |
אוקספם (בריטניה) | 131,311 | 216,185 | 223,265 | 197,142 | 46,070 | ||
טרוקרה (אירלנד) | 153,082 | 211,530 | 145,298 | 105,883 | |||
אוקספם נוביב (הולנד) | 303,849 | 205,982 | 163,521 | 1,551,667 | 208,976 | 213,877 | |
האיחוד האירופי | 74,340 | ||||||
מועצת הפליטים הנורווגית (NRC) | 55,744 | 39,157 | 215,208 | ||||
UNDP (האיחוד הארופי) | 17,146 | 76,906 | 178,080 | 243,792 | 31,510 | 72,933 | 107,865 |
בורדרליק דלן (בלגיה) | 284,144 | 279,682 | 253,195 | 252,028 | 210,899 | 211,597 | 61,043 |
מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון משותף של שוודיה, שוויץ, דנמרק, והולנד) | 418,774 | 607,399 | 508,932 | 956,774 | |||
Irish Aid (אירלנד) | 431,936 | 430,146 | 380,241 | 356,418 | 367,504 | 382,671 | |
דיאקוניה | 75,667 | 74,029 | |||||
פינלנד | 127,505 | 88,842 | 10,436 | 59,811 | |||
גרמניה | 252,835 | 349,804 | |||||
שוויץ | 233,806 | 54,383 | 144,170 | ||||
המכון ליחסים תרבותיים - גרמניה | 399,145 | ||||||
שגרירות נורבגיה | 851,480 | ||||||
קרן סיגריד ראוסינג | 499,441 | ||||||
Drosos Foundation | 486,216 | ||||||
קרן רוקפלר | 148,321 | ||||||
Iris O’Brien Foundation | 94,015 | ||||||
מכון החברה הפתוחה | 656,589 | ||||||
דנמרק | 559,162 | ||||||
Action Against Hunger ( צרפת) | 169,368 | ||||||
הולנד | 266,393 | ||||||
נורבגיה | 390,332 |