המועצה האירופית ליחסי חוץ
מידע כללי
מדינה | האיחוד האירופי |
---|---|
אתר אינטרנט | http://www.ecfr.eu/ |
נוסד | 2007 |
סטטוס משפטי | עמותה בריטית רשומה |
במילות הארגון | פועלת בהשראת פעילותם של מכוני מחקר אמריקאים אשר סייעו לארצות הברית לעבור מבדלנות למנהיגות גלובלית. מטרת מייסדי מועצה זו היא להקים מוסד כלל-אירופי שישלב את האמינות של הממסד עם התעוררות אינטלקטואלית |
מימון
- התקציב השנתי של המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR) לשנת 2015 עמד על 5.3 מיליון לירות סטרלינג; ההוצאות היו בסך 5.1 מליון.
- התורמים כוללים את: אוסטריה, בלגיה, דנמרק, הנציבות האירופית, צרפת, גרמניה, הולנד, נורבגיה, שבדיה, בריטניה, והמועצה הבריטית, בצד תורמים פרטיים כמו המכון לחברה פתוחה של סורוס, קרן רוברט בוש, ו-Skoll Global Threats Fund (ראו טבלה להלן).
- ב-2017, המועצה האירופאית ליחסי חוץ קיבלה 50,000$ מקרן האחים רוקפלר בשביל “כח המשימה הטרנס-אטלנטי על איראן.”
פעילות
- לארגון שבעה סניפים באירופה עם למעלה מ-50 חברי צוות.
- תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA) של הארגון “שואפת לתפקיד אירופאי מוביל במניעת הסלמת משברים ובהתנעת פתרונות בוני שלום באיזור המזרח התיכון וצפון אפריקה במהלך תקופה זו של סערות חסרות תקדים.”
פעילויות BDS
- שני חוקרים מטעם המועצה האירופית ליחסי חוץ, מאטייה טואלדו ויו לובאט, כתבו בהרחבה על מה שהם מכנים מדיניות “הבידול”. בפרסום שקודם באופן נרחב בתקשורת “בידול מצד האיחוד האירופי וההתנחלויות הישראליות” (22 ביולי, 2015), המועצה האירופית ליחסי חוץ קוראת לסנקציות נגד גופים ישראליים (ואנשים מסוימים) אשר יש להם פעילות בהתנחלויות או שנראה כי יש להם קשרים כלכליים איתן. בדו”ח נטען כי המלצות אלו אינן בגדר קידום BDS . הדו”ח מטיל על ישראל בלבד את האחריות לכישלון להגיע להסדר שלום, תוך התעלמות מאלימות, הסתה, וסרבנות פלסטינית. על פי מחברי הדו”ח, טואלדו ולובאט, האיחוד האירופי צריך להרחיב את מדיניות זו למגזרים עסקיים ולתחומי הספורט. לטענתם, “בידול” משקף את מדיניות האיחוד האירופי, למרות שסוגיה זו נידונה במסגרת משא ומתן בין בכירים ישראליים ובכירים אירופיים (לאחר פרסום “הנחיות” האיחוד האירופי בשנת 2013) ונדחתה.
- במסיבת עיתונאים המקדמת את מדיניות הבידול מנהל תכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון, דניאל לוי שהוא בעל קשרים נרחבים עם בכירים ופעילים ישראלים, אמר: “אין לי בעיה לתמוך בזה. יהיה זה שקר לומר שטביעות אצבעותי נפקדות מהמהלך הזה”.
- הארגון מעצים ומרחיב את הקמפיין הזה באמצעות סמינרים רבים וסדנאות עם ארגוני זכויות אדם בעלי השפעה, כמו גם באמצעות פרסומים בתקשורת המבוססת באיחוד האירופי ובמוסדות אירופאיים. מאמצים אלו הוצגו כהכרחיים להדגשת הטיעון כי “בניה מתמשכת בהתנחלויות אינה חוקית ומהווה מכשול לשלום.”
- בינואר 2017, הארגון טען כי “אימוץ מדיניות הבידול ברמה הרעיונית והפרקטית על ידי מועצת הביטחון צריך לאותת לאירופה שהיא צריכה להכפיל את מאמצי הבידול שלה.”
- ביוני 2016, יו לובאט, יחד עם מרטין קונצ’ני מ”פרוייקט המזרח התיכון האירופי“, אימץ סנקציות נגד ישראל, בקריאה לפיפ”א “להוציא מועדוני התנחלויות מאיגוד הכדורגל הישראלי,” כחלק מקמפיין נרחב יותר נגד ישראל שיזמו מספר ארגונים התומכים ב-BDS.” לובאט אמר כי חרם ישלח “מסר חזק מאוד” לישראל שהיא “לא יכולה להשתמש בקבוצות כדורגל ככלי פוליטי לזכיה בהשלמה עם פעולות הכיבוש שלה”.
- בחודש מאי 2015, טואלדו ולובאט פרסמו דו”ח בשם “איך ניתן להחיות את מדיניות האיחוד האירופי ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני“, בטענה שצריך לעמת את הישראלים עם האפשרות שאירופה תסיר את תמיכתה ממנה בעתיד, מאחר ועל פי המחברים, התקדמות בתהליך השלום “תלויה בישראל”. הדו”ח מרמז כי רק באמצעות סנקציות על ישראל ניתן לפתור את תהליך השלום ומציג את הפלסטינים כשחקנים פסיביים.
- בנובמבר 2015, יו לובאט קרא לנקיטת אמצעים נוספים להעניש ולנקוט “בסנקציות פיננסיות רציניות על הישראלי הממוצע שנותר אמביוולנטי בקשר לפרוייקט ההתנחלויות של ישראל.”
- בספטמבר 2015, יו לובאט השתתף בכנס של וועדת האו”ם למימוש הזכויות הבלתי ניתנות לערעור של העם הפלסטיני שכותרתו היתה : “פגישה בינלאומית בשאלת פלסטין: ההתנחלויות הישראליות כמכשול לשלום – האפשרויות לעתיד.” כנס זה התמקד ב”תפקיד הקהילה הבינלאומית, לרבות ארגונים אזוריים ו-“ייצוא סחורות המיוצרות בהתנחלויות והקווים המנחים של האיחוד האירופי.”
אנשי הצוות של תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה של המועצה האירופית ליחסי חוץ:
הארגון טוען כי “החוקרים והאנליסטים של MENA לרבות עמיתי מחקר אורחים, מגיעים מרקע ממשלתי, מחקרי, אקטיביסטי ותקשורתי”.
- יו לובאט מתאם התוכנית של ECFR לישראל/פלסטין
- בעקבות חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים נפתלי פרנקל, גלעד שאער ואייל יפרח ביוני 2014 יו לובאט, כתב כי “ההרג של המתנחלים הצעירים הוא סימפטום של בעיות עמוקות יותר שנגרמו על ידי מדיניות הכיבוש הישראלית”.
- לובאט משתף בחשבון הטוויטר שלו ציוצים של עלי אבו-נימה מהאינתיפאדה האלקטרונית, אל-שבאקה, הארגון האנטי-ישראלי סיוע רפואי לפלסטינים, וכן ציוצים של פעילים התומכים ב-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות) וארגונים נוספים אחרים.
- דימי ריידר, מעמיתי המועצה האירופית ליחסי חוץ אשר מקדם חרם תרבותי על ישראל, הוא ממייסדי מגזין 972+, המפרסם בלוגים מוטים מאוד ומקדם את אסטרטגיית דרבן לדמוניזציה ודה-לגיטימציה של ישראל.
- בנובמבר 2010, ריידר הגן על החלטתו להשתמש במונח ‘טיהור אתני’ לתיאור המצב בעזה באמרו “אני עושה שימוש במונח ‘טיהור אתני’ מישום שהטלת סגר סביב אוכלוסייה ממוצא אתני מסוים והוצאתה מן הכלל…זה בדיוק מהותו של טיהור אתני. זה לא חייב להתבצע בשפיכות דמים…טיהור אתני פשוט יכול להתדרדר במהירות לטיהור אתני רצחני…ונראה שזה הכיוון אליו אנו הולכים: ייסוד ישות פלסטינית קטועת רגליים בחלקים מסויימים בגדה המערבית.”
- המנהל לשעבר של תוכנית MENA דניאל לוי הוא פעיל המעורב במגוון נרחב של קרנות וארגונים לא ממשלתיים פוליטיים.
- דניאל לוי הוא מייסד שותף של EuMEP, חבר וועד של קרן האחים רוקפלר, מייסד שותף של ג’יי סטריט, וחבר לשעבר במועצת המנהלים של מולד-המרכז להתחדשות הדמוקרטיה והקרן הישראלית החדשה.
- לוי התייחס ל-BDS כביטוי ל”מחאה לגיטימית ולא אלימה נגד מדיניות הכיבוש שהיא לא חוקית ולא אנושית,” והוסיף כי “שווה לבחון” את התיאוריה לפיה “ישראל תגיב רק לתמריצים שליליים, כשהכיבוש יפסיק להתבצע ללא מחיר.”
- לוי התייחס לקריאה לפרז את עזה ב-2014, כנסיון להסית את הדיון מהנושא המרכזי, בטענה שהנוסחה “שיקום תמורת פירוז היא משוואה לא לגיטימית שממשיכה להשית ענישה קולקטיבית על האוכלוסייה האזרחית בעזה.”
- במאמר שפורסם במקור בספרדית, “ביבי והפצצה”, חוקר אחר, חוזה איגנסיו טורבלנקה, מציג את התמיכה אמריקנית בישראל כדבר היחיד שמונע שלום או את בידודה של ישראל כמדינת “אפרטהייד”. במאמר הוא טוען בנוסף כי “ללא 3,000 מיליון דולרים ויותר הנתרמים על ידי ארצות הברית (כולל מצביעי אובמה) המועברים מדי שנה לסיוע צבאי, הישראלים לא היו יכולים לשמר את יתרונם הצבאי על שכניהם.”
תורמים לשנת 2013 (רשימה חלקית בליש”ט)
תורם | 2014 | 2015 |
---|---|---|
משרד החוץ האוסטרי | 49,190 | 14,161 |
משרד החוץ הדני | 19,695 | 98,373 |
המחלקה הבריטית לפיתוח בינלאומי | 162,627 | |
משרד החוץ ההולנדי | 15,441 | 45,558 |
הנציבות האירופית | 8,337 | |
משרד החוץ הפיני | 10,795 | |
Foundation for Open Society | 14,689 | |
Open Society Foundations | 2,423,965 | 2,659,840 |
משרד החוץ הגרמני | 44,444 | |
משרד החוץ הנורבגי | 333,470 | 313,183 |
משרד החוץ הפורטוגזי | 3,623 | |
הסוכנות השבדית לשיתוף פעולה ולפיתוח בינלאומי | 353,711 | 304,866 |
השגרירות הנורווגית בברלין | 56,576 | 30,118 |
קרן רוברט בוש | 144,479 | 156,067 |
Skoll Global Threats Fund | 72,225 | |
קרן מרקטור (גרמניה) | 27,966 | 169,302 |
(איטליה)Compagnia di San Paolo | 42,017 | 40,000 |