קואליציית נשים לשלום (CWP)

מידע כללי

מדינהישראל
אתר אינטרנטhttp://www.coalitionofwomen.org/?lang=IW
נוסד2000
סטטוס משפטיעמותה רשומה
במילות הארגוןמחויבת למאבק לסיום הכיבוש וליצירת חברה צודקת, תוך הרחבת מעורבותן והשתתפותן של נשים בשיח הציבורי

מימון

פעילות

  • קואליציית נשים לשלום היא אחד הארגונים הישראלים המובילים קמפיינים של BDS נגד מדינת ישראל, כולל באמצעות הפרויקט מי מרוויח מהכיבוש?.
  • הארגון מאשים את ישראל באופן עקבי באי אספקת מים לפלסטינים. לטענתו “מחסור המים בגדה המערבית הוא תוצאה של מדיניות ישראלית מאז 1967, הכוללת נישול ממאגרי המים בשטחים הכבושים”. המחקר של NGO Monitor  מראה שהטיעונים של קואליציית נשים לשלום מבוססים על מיידע שגוי והם חלק מקמפיין דה-לגיטימציה נרחב נגד מדינת ישראל.
  • בשנת 2018 , קואלייצית נשים לשלום הובילה קמפיין לשחרורה של חאלידה ג’ראר, בכירה בארגון הטרור ה”חזית העממית”, וסגנית הנשיא לשעבר של ארגון אדאמיר. ב-15 באפריל 2015 הוגש נגדה כתב אישום במספר סעיפים, בין היתר: חברות פעילה בארגון טרור, הסתה באמצעות קריאה לחטיפת חיילים ושימושם כ”קלף מיקוח לשחרור אסירים פלסטינים”. לפי אדאמיר, ג’ראר נעצרה פעם נוספת ביולי 2017 לשישה חודשים. בדצמבר 2017, המעצר הוארך בשישה חודשים נוספים עד יולי 2018.
  • לרגל עשור לפרסום “הקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS)”, פרסם (12.07.2015) הארגון הודעת תמיכה בחרם ובקריאה להפעלת לחץ בינלאומי על ישראל בה קראו “לפעילות ופעילים ולארגונים ברחבי העולם לעשות שימוש בכלים שונים נגד חברות, ארגונים ומוסדות המרוויחים מהכיבוש, להפעיל לחץ אפקטיבי על ממשלות וחברות עסקיות על מנת לשנות את המציאות הקיימת”.
  • באוקטובר 2016 הארגון הביע תמיכה במשט הנשים שנעצר בדרכו לחופי עזה. בהודעה נכתב כי “אמנם קיווינו שתצליחו להגיע עד לחופי עזה ולשבור את המצור, אך גם בפעולותיכן עזרתן להביא את נושא המצור על עזה לשיח הציבורי…”, לדברי נשות הארגון הן מתנגדות למדיניות ישראל אשר “משמרת את שליטתה באמצעות סגר ומצור החונקים את העם הפלסטיני…אנו תומכות במאבק בלתי אלים לסיום הכיבוש וברצועת עזה הנצורה. אנו תומכות בסולידריות הבינלאומית, לרבות המשט לעזה”.
    • יחד עם  (American Friends Service Committee (AFSC הארגון מפעיל את פרויקט ‘חמושים’ שמטרתו “ליצור שיח ציבורי-ביקורתי על הצדדים האפלים  ביותר של התעשיות הצבאיות בישראל”. על פי מארגני הפרויקט, המטרה היא “לחשוף את המחיר האנושי האמיתי של התעשיות הצבאיות הישאליות” ולהוות “פלטפורמה למידע עבור התקשורת הישראלית והעולמית ולקרוא לפעולה נגד מגוון אספקטים של התעשיות הצבאיות”. פעילי הארגון מאשימים את ישראל במכירת נשק לדיקטטורות ומדינות מדכאות זכויות אדם בתמורה להצבעותיהן האוהדות במנגנוני האו”ם.
    •  במסגרת פרויקט זה התקיים ב-13 בנובמבר 2017  אירוע תחת הכותרת “אימפריית הנשק הישראלית” שדן בין היתר “בקשר הישראלי לדיכוי מחאות Black Lives Matter בפרגסון, ארה”ב”.  בכך מאמץ הארגון את הטענות של ארגוני BDS בארה”ב כאילו ישראל אחראית להרג אזרחים אפרו-אמריקאים בארה”ב על ידי כוחות הביטחון.
  • במרץ 2017 הארגון חתם על מכתב הממוען לאיחוד האירופי והצהיר כי “האיחוד האירופי חייב לפעול למניעת סגירה נוספת של מרחב החברה האזרחית בישראל” ו”ימנע מכל צורה של שדרוג או שיפור היחסים בין האיחוד האירופי לישראל בהקשר הנוכחי, ויוודא כי כיבוד זכויות האדם והדמוקרטיה נותר מרכיב מרכזי בשכלול סדר העדיפויות בשותפות של האיחוד האירופי וישראל “.
  • כחלק מפרויקט במימון גרמני, קואליציית נשים לשלום מובילה קמפיין ל”התנגדות לא-אלימה”. פוסט המציג את הקמפיין מותח את קו הגבול בין אלימות להתנגדות לא-אלימה:
    • הארגון טוען כי “במקומות רבים ישנם דיונים וויכוחים ושאלות על גבולות ההתנגדות הבלתי אלימה, על ההבדל בין שימוש במושג מאבק לא חמוש לבין מאבק בלתי אלים” ושואל ” מתי השחתת רכוש היא חלק לגיטימי ממאבק ואיזה רכוש בדיוק? וכמובן, הדיון המתמשך בשאלה האם זריקת אבנים על כוח מדכא היא חלק מהתנגדות בלתי אלימה?
    • קואליציית נשים לשלום טוענת בנוסף כי “בדוגמאות רבות שאפשר ללמוד מהן על התנגדות בלתי אלימה חלק מתנועות המאבק כללה גם קבוצות או פעולות אלימות. דוגמא קלאסית לכך היא המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה שנודע אמנם בעולם בזכות האפקט של החרם והתנהלות מאבק בלתי אלים, אך למעשה כלל אלימות רבה של קבוצות שונות במאבק.”
    • הארגון תוהה האם התנגדות לא-אלימה היא צורת המחאה הלגיטימית היחידה, ומציג “ביקורת על תפיסות המאבק הבלתי אלים.” ומביא כדוגמא את “ביקורתו של מלקולם אקס מול הגישה שמזוהה עם מרתין לותר קינג”, כמו גם “הפגנות ותנועות מחאה בימינו, ברחבי העולם וכמובן במאבק נגד הכיבוש.” כחלק מפרוייקט במימון גרמני קואליציית נשים לשלום מובילה קמפיין להתנגדות “לא-אלימה”. תיאור קמפיין הארגון (פברואר 2016) נראה ככזה המטשטש את הגבול בין התנגדות אלימה ללא-אלימה.
  • פעילות של קואליציית נשים לשלום צולמו כשהן מחזיקות דגל של החזית העממית לשחרור פלסטין, ארגון המוכר על ידי האיחוד האירופי כארגון טרור האחראי לפיגועים רבים נגד אזרחים. בעקבות פרסום על ידי NGO Monitor, תמונה זו הוסרה מדף הפייסבוק של קואליציית נשים לשלום.
  • הארגון מקדם ומארגן את אירועי “שבוע האפרטהייד הישראלי“.

CWP israel apartheid week

נלקח מעמוד הפייסבוק של קואליציית נשים לשלום, 13 בפברואר 2014.

BDS

  • בכנס שערך ב- 2009, העביר הארגון החלטה התומכת בקריאה הפלסטינית ל-BDS.
  • במרץ 2013, הקואליציה הביעה תמיכתה ביום ה-BDS הפלסטיני הגלובלי הקורא לפעולה נגד המוסדות והתאגידים הישראלים.
  • הארגון יזם את פרויקטמי מרוויח מהכיבוש? ב”תגובה לקריאה הפלסטינית לחרם, משיכת השקעות, וסנקציות נגד ישראל”. “מי מרוויח מהכיבוש?” הוא כלי ל”אקטיביזם כלכלי” ומאגר מידע שמאתר מטרות לחרמות ומשיכת השקעות נגד ישראל.
    • בינואר 2014 קמפיין “מי מרוויח” הודיע כי עם צמיחתו והתבססותו של מי מרוויח כמרכז מחקר, נפרד הפרויקט הפך לארגון עצמאי. על פי רשם העמותות “מי מרוויח” הוקם בשנת 2013 למטרת “עריכת מחקרים בנוש אים כלכליים וחברתיים בישראל ובסביבה”. נכון לרבעון הראשון של שנת 2014, מי מרוויח ממומן על ידי טרוקרה (אירלנד), מדיקו אינטרנשיונל (גרמניה), ICCO (הולנד), ו-פגפורבנדט (נורבגיה).
  • קואליציית נשים לשלום ו-“מי מרוויח” כתבו יחד מסמך תחת הכותרת “דע את כלכלת הכיבוש” (2015) הקובע כי:
  • “ככל שהתאיגידים הישראלים ובינלאומיים ימשיכו להרוויח מהכיבוש, האינטרס שלהם לשמר אותו יגבר. מנגד, מעורבות תאגידים בכיבוש פותחת ערוצים חדשים עבור ארגוני חברה אזרחית להשפעה על המצב. מסמך זה הוא חלק מהמאמצים המרוכזים של קואליציית נשים לשלום והארגון “מי מרויח” לחקור ולחשוף את האינטרסים המסוכנים הללו. הצעד הבא יהיה לרכז את המיקוד של כל הארגונים שפועלים נגד הכיבוש בממד הסחר המגולם בדיכוי שבו אנו נלחמים, ולדרוש אחריות תאגידית.”
  • הארגון מעורב בקמפיינים נגד בנקים ישראלים מרכזיים, חברות האבטחה אלביט ו-G4S, חברת הקוסמטיקה אהבה ותוצרת אגרקסקו; בתמיכה בהצבעה על משיכת השקעות באוניברסיטת ברקלי וביוזמת משיכת השקעות מוצלחת מקרן הפנסיה הממשלתית הנורבגית.
  • יחד עם נתמכים אחרים של הקרן החדשה לישראל, בהם הטלוויזיה החברתית, מוסאואמחסום ווטש ונשים נגד אלימות, בנוסף לוועד הישראלי נגד הריסת בתיםזוכרות והמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, הקואליציה כתבה לקרן הפנסיה הממשלתית הנורבגית   קראה “לעם הנורבגי להצטרף אלינו במאמצינו ולהפסיק להשקיע בכיבוש הישראלי של השטח הפלסטיני”. מכתב זה האשים מספר חברות ישראליות ובינלאומיות ב”אספקת ציוד שעוצב במיוחד למעקב ודיכוי של האוכלוסייה הפלסטינית, באמצעות הגבלות תנועה וענישה קולקטיבית”.

לוחמה משפטית

  • הארגון שידל את הממשלה הבריטית בדצמבר 2009 “לאפשר העמדה לדין של פושעי מלחמה ישראלים“. הארגון גם שלח תרגום לעברית  של דו”ח “ועדת החקירה” של גולדסטון לחברת הכנסת (ושרת החוץ לשעבר) ציפי לבני, והצהיר: “אנו משוכנעים שאם תתייחסי לדו”ח, תביני מדוע אזרחים וארגונים בריטים פנו לבתי המשפט בבקשה להנפיק צו למעצרך… אנו קוראים לך לשתף פעולה עם כל חקירה בינלאומית שתיפתח נגדך ולייעץ לעמיתיך בממשלה ובצבא לנהוג באופן דומה”.

פירוט התרומות מיישות מדינות זרה לפי דוחות שנתיים בשקלים חדשים

הנתונים מבוססים על הדו”חות הכספיים השנתיים שהוגשו לרשם העמותות.

תורם 20122013201420152016201720182019
קרן אירופית-מזרח תיכונית לתמיכה במגני זכויות אדם (EMHRF) - האיחוד הארופי59,911
הנציבות הארופית - האיחוד הארופי392,108152,082
Bread for the World (גרמניה)119,918119,87793,657 121,840 160,360128,346
מדיקו אינטרנאשוניל (גרמניה)49,95147,080
טרוקרה (אירלנד) 24,179
ICCO (הולנד)294,984573,828
אוקספם נוביב (הולנד)348,203402,498361,617194,25921,320
NOVACT (ספרד)246,781161,258
דיאקוניה (שוודיה)50,230
Kvinna till Kvinna (שוודיה)123,28477,606109,793 66,27362,854106,684
הכנסיה המאוחדת קנדה (קנדה)77,46335,152 23,32213,671
Kurve Wustrow )Germany(56,622565,303 274,531328,345223,352 8,797
HEKS-EPER131,250 217,393 43,247
Urgent Action Fund for Women’s Rights (ארה"ב*19,435
American Friends Service Committee 77,81973,894
Mennonite Central Committee 35,813

כל המאמרים בנושא קואליציית נשים לשלום (CWP)