אמנסטי אינטרנשיונל (AI)

מידע כללי

מדינהבריטניה
אתר אינטרנטhttps://www.amnesty.org/en/
נוסד1961
סטטוס משפטיעמותה רשומה
במילות הארגוןתנועה עולמית של אנשים אשר מנהלים קמפיין למען הכרה בזכויות אדם בינלאומיות לכל

מימון

פעילות

  • מתיימר להיות “עצמאי מכל ממשל, אידאולוגיה פוליטית, אינטרסים כלכליים, או דת… הוא אינו תומך או מתנגד לכל ממשלה או מערכת פוליטית.”
  • אמנסטי אינטרנשיונל מגנה את ישראל באופן לא פרופורציונאלי, מתמקד אך ורק בסכסוך עם הפלסטינים, מתאר באופן לא מהימן את מורכבות הסכסוך ומתעלם מהפרות של זכויות אדם חמורות יותר באזור.
  • ב-2016 אמנסטי הודיע על תוכניתו לפתוח שלוחה איזורית במזרח התיכון וצפון אפריקה בביירות, תוניס ובמזרח ירושלים.
  • אמנסטי אינטרנשיונל-ארה”ב הוא שותף לקמפיין “זו לא הדרך לטפל בילד” (No way to treat a child). קמפיין זה הוא כלי לניצול ילדים לטובת לוחמה פוליטית נגד ישראל והוא יוזמה של “האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – סניף פלסטין (DCI-P)” – ארגון המזוהה עם ארגון הטרור “החזית העממית לשחרור פלסטין” ושל ארגון ה-BDS “ועדת השירות של החברים (הקוויקרים) האמריקאים” (AFSC).  מאמר שפורסם בג’רוזלם פוסט (20 בפברואר 2017) חשף כי טענות מרכזיות בקמפיין שגויות מיסודן.
  • במאי 2018, אמנסטי אינרנשיונל אירח את הוועידה השנתית של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים תחת הכותרת “מבניית בתים לבניית מדינה אחת“, התומכת בפתרון המדינה האחת. בוועידה נאמר כי “הפלסטינים חיים תחת משטר כיבוש צבאי אכזרי שמצייר טראומה חברתית” וכי “יש לפתוח בקמפיין אקטיבי למען פתרון המדינה-האחת.”
  • ב-13 באפריל 2018, אמנסטי פרסם הצהרה נגד ישראל שכותרתה “הכוחות הישראליים חייבים לשים סוף לשימוש בכוח מפורז בתגובה להפגנות ‘צעדת זכות השיבה’ וקראה ל”חקירות עצמאיות ואפקטיביות”. סגנית מנהל תחום המזרח התיכון וצפון אפריקה מגדלנה מוגרבי אמרה “בשבועיים האחרונים העולם צפה באימה בכוחות הישראלים מפעילים נשק מופרז וקטלני כלפי מפגינים, כולל ילדים שרק ביקשו לשים סוף למדיניות האכזרית של ישראל בעזה.” אמנסטי התעלם מאופיין האלים של ההפגנות, שכללו שימוש בבקבוקי תבערה, הצתות ונסיון לחדור את גדר הגבול עם ישראל ולפגוע באזרחים וחיילים.
  • בינואר 2018, אמנסטי אינטרנשיונל – סניף בריטניה תכנן לערוך עימות בין הילל נאור מ-UN Watch לבין פרק כארוור מ-UN Association. האירוע בוטל על ידי אמנסטי מהסיבה שהארגון “כרגע עסוק בקמפיין הקורא לכל הממשלות בעולם לאסור ייבוא של סחורות ומוצרים מההתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות.” בהודעה נכתב בנוסף “לפיכך איננו סבורים שזה הולם שאמנסטי אינטרנשיונל יארחו אירוע יחד עם אלו התומכים בפועל באותן התנחלויות.” שום ראיה לא הוצגה לתמיכה בטענה שמי מהמשתתפים “תמכו בפועל באותן התנחלויות.”
  • בנובמבר 2017, סניף אמנסטי אינטרנשיונל – ארה”ב אימץ את הצעת החוק של חברת הקונגרס בטי מקולם “למנוע מכספי משלם המסים האמריקאי לתמוך בהתעללות ובמעצרים המתמשכים של הצבא הישראלי נגד ילדים פלסטינים.” הצעת החוק כולה מבוססת על טענות לא-מדוייקות מצד ארגונים אנטי-ישראלים בכללן טענות המצוטטות באופן ישיר מהדוח (2016) של DCI-P  “זו לא הדרך לטפל בילד” ומאתר הקמפיין.
  • ב-29 בנובמבר 2017, אמנסטי השיק קמפיין שכותרתו “הכיבוש של המים”  (“The Occupation of Water”) הקובע כי “אחרי 50 שנה, הגיע הזמן שהרשויות הישראליות ישימו סוף למדיניות שמפלה פלסטינים בשטחים הפלסטינים הכבושים ויתחילו לטפל בצרכיהם לביטחון מים.” הקמפיין משמיע טענות שווא בדבר גישתם של הפלסטינים למים.
  • בנובמבר 2017, הארגון השיק את “
  • ב-25 באוגוסט 2017, הארגון פרסם מאמר באתר האינטרנט שלו בצד קמפיין ברשת החברתית  לציון “50 שנה מאז ישראל הוציאה צו צבאי 101” בטענה שהחוק “מעניש פלסטינים על התבטאות פוליטית בדרכי שלום.” דוח אמנסטי “ארבע עובדות” לקה במניפולטיביות ושימוש שגוי בחוק (ראו ניתוח של NGO Monitor  כאן).
  • ביולי 2017, במהלך אירועי האלימות בהר הבית שהביאו לרצח שני שוטרים ישראלים, אמנסטי אינטרנשיונל פרסם הודעה לעיתונות (27 ביולי 2017) בהתבסס על טיעונים שמקורם “בצוות השטח הבינלאומי של אמנסטי” מגדלנה מוגרבי. ההודעה לעיתונות האשימה את ישראל בתקיפת “קהלים שפוקדים את אתרי הקודש בירושלים”. אמנסטי טען בנוסף שזו הייתה “מתקפה ללא כל התגרות” וכי המשטרה הישראלית השתמשה ב”כוח מופרז ומיותר כדי לפזר התקהלות בדרכי שלום”. זאת תוך התעלמות מהעובדה שהמפגינים הפלסטינים “החלו להשליך אבנים על כוחות הביטחון”, וש”חלק מהאבנים פגעו במלון הכותל המערבי שמתחת”, מה שהצריך פינוי קבוצות יהודים שהתפללו במקום.
  • מ-21 במאי עד ה-3 ליוני 2016, אדית’ גארווד, “מומחית בישראל ופלסטין” מטעם אמנסטי-ארה”ב ואליסיה קוטסוליריס “מתאמת בישראל ופלסטין” מטעם הארגון, “ערכו סיור בישראל ובגדה המערבית עם Interfaith Peace-Builders – IFPB, American Friends Service Committee (הרשומים כמממנים הרשמיים) וקול יהודי לשלום (JVP). משתתפי הסיור נפגשו עם גראסרוטס ירושלים, בדיל ועומר ברגותי מייסד שותף וחבר ועדת ההיגוי של הקמפיין הפלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל. המטרה הרשמית של הסיור היתה ללמוד על “ההשפעות הכליאה והמעצר על החברה הפלסטינית… המשלחת כוללת גם פגישות עם סרבני שירות צבאי ישראליים, הכלואים בגין התנגדותם לכיבוש צבאי.”
  • ב-28 במאי 2016, אמנסטי אינטרנשונל אירח את “כנס האביב” של הוועד הישראלי נגד הריסת בתים– בריטניה (ICAHD – UK). אחת המטרות המרכזיות של הכנס הייתה “לחבר קמפיינים של BDS בבריטניה, עם אלו שב- I/P[ישראל/פלסטין].”
    • ICAHD מוביל קמפיינים של BDS כולל האשמות על “אפרטהייד”, “טיהור אתני” וכד’.
  • בתחילת ספטמבר 2015, אמנסטי מימן מסע הרצאות של באסם תמימי בארה”ב. תמימי הורשע בשנת 2012 בעבירות של שידול נערים להשליך אבנים לעבר כוחות הביטחון. הרצאתו בפני תלמידי כיתה ג’ בבית ספר בעיר אית’יקה במדינת ניו יורק עוררה סערה ציבורית וגררה גינוי מצד המפקחת המחוזית. בנוסף להסתה לאלימות, תמימי מפיץ עלילות אנטישמיות בהן הטענה שישראל מחזיקה בילדים פלסטינים כדי לקצור את איבריהם, ושהציונים שולטים בתקשורת העולמית. במרץ 2016, ממשלת ארה”ב ביטלה את הוויזה של תמימי משום ששיקר בטופס הבקשה שלו; באופן ספציפי משום “שלא הציג מעצרים והרשעות קודמות”.
  • ההצעה היחידה שנדחתה באסיפה הכללית השנתית של אמנסטי-בריטניה ב-2015 הייתה זו שקראה לארגון להתחיל ולפעול כנגד האנטישמיות הגוברת במדינה.

רטוריקת אפרטהייד

  • בנובמבר 2017, אמנסטי פרסם הצהרה “המדגישה את מדיניותה המפלה של ישראל בדבר יישובם של אזרחים יהודים בשטחים הפלסטינים – שהיא כשלעצמה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי – ומערכת השליטה באדמות הפלסטיניות ובמשאבים אחרים” ובוחנת “האם המציאות בישראל ובשטחים הפלסטינים הכבושים הולמת את ההגדרה הבינלאומית לאפרטהייד.”
  • במרץ 2017, אמנסטי השתתף בשבוע האפרטהייד הישראלי בדרום אפריקה. בהצהרה משותפת מטעם האוניברסיטה של אמנסטי אינטרנשיונל בקייפ טאון, אחת הפעילות של אמנסטי אמרה שהיא שם כדי “לקרוא למדינת ישראל הלבנה, המדכאת והגזענית” וכי “אנו כאן כדי לפרק כל מודל של מדינה בעלת עליונות לבנה.”
  • ב-12 במאי 2016, אמנסטי אינטרנשיונל ערכו אירוע יחד עם אל-קודס אנדלוסיה לציון 68 שנים ל”נכבה”. הדוברים באירוע היו אחמד ג’ראדאת וסרחיו יהני מהמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית. במהלך האירוע איירין קרטרו מאמנסטי טענה כי פעילי וארגוני זכויות אדם נרדפים כדי “למנוע מהם מלתמוך בתנועת ה-BDS  נגד האפרטהייד” (תורגם על ידי NGO Monitor).
  • הדו”ח “מים סוערים – מניעת גישה הוגנת של פלסטינים למים” (אוקטובר 2009) פורסם במקביל לקמפיין שטען ש”שליטת ישראל במים [היא] כלי של אפרטהייד ואמצעי לטיהור אתני”. בן וייט, מחבר “האפרטהייד הישראלי: מדריך למתחילים”, דיבר באירוע ההשקה של הדו”ח וכן באירועים אחרים של אמנסטי-בריטניה.

האשמות בדבר “פשעי מלחמה”

  • הארגון מעוות את המשפט הבינלאומי, ומשתמש באופן מטעה במונחים כגון “ענישה קולקטיבית”, “הכוח הכובש”, ו”בלתי מידתי” על מנת לגנות את מדיניותה של ישראל בעזה.
  • מאשים את ישראל ב”שימור המצור שלה על עזה וכתוצאה מכך בביצוע ענישה קולקטיבית של 1.8 מיליון התושבים שם, כמו גם בכישלון, כמו פלסטין, להיענות לקריאה של האו”ם לנהל חקירות אמינות בדבר פשעי מלחמה שבוצעו במהלך הקונפליקט בעזה ב- 2014.
  • ביולי 2016, אמנסטי פרסם את המסמך “הגיע הזמן לטפל בחסינות מעונש: שנתיים לאחר מלחמת 2014 בעזה“, המאשים את ישראל בפשעי מלחמה. המסמך מלא ברטוריקה מסיתה, כמו האשמת ישראל בפעילות “מעל החוק” וביצוע תקיפות “חסרות רחמים”, “הרס ומוות חסרי תקדים”, “הפצצה מאסיבית”, ו”הסתערות כוחנית ללא הרף”. אמנסטי מאשים את ישראל בכך שהיא מונעת מתוך “נקמה”.
  • ביולי 2015, הארגון השיק את “פלטפורמת עזה” כלי מקוון” ל”מיפוי התקיפות הישראליות בעזה” במהלך מבצע צוק איתן. הפלטפורמה היא למעשה חזרה על האשמות של הארגונים “אל-מיזאן” ו”המרכז הפלסטיני לזכויות אדם“, דיווחים שלא אומתו על ידי אמנסטי באופן עצמאי, הלוקים בחוסר במתודולוגיות מחקר מהימנות ומשקפים את היעדר המומחיות של אמנסטי בענייני צבא ומשפט.
  • במהלך מבצע צוק איתן בעזה 2014, אמנסטי פרסם דו”ח של 48 עמודים “משפחות תחת ההריסות“, המתיימר לתעד מתקפות קטלניות על חיי אזרחים והרס שנגרם לבתים ולרכוש אזרחי בטענה כי ההרס “היה לא מידתי ביחס ליתרונות הצבאיים [של ישראל] שהושגו בביצוע התקיפות/ או שישראל לא נקטה בכל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הנזק לאזרחים ולמתקנים אזרחיים.” על פי הודאת אמנסטי, המתודולוגיה בה הוא השתמש במחקר הייתה לקויה וחלקית ולא היה ברשותו המידע הנחוץ כדי להסיק מסקנות עובדתיות משמעותיות.
  • אמנסטי פרסם דו”ח בפברואר 2014, “אצבע קלה על ההדק: שימוש ישראל בכוח מופרז בגדה המערבית“, הטוען כי “כוחות הביטחון הישראלים מפרים על בסיס קבוע את חובתם על פי החוק הבינלאומי על ידי שימוש בכח מופרז כדי לדכא התנגדות וחופש ביטוי. כתוצאה מכך נוצר דפוס של הרג ופציעה לא חוקיים של אזרחים.”

הגנה על בעלי קשרים לטרור

  • ב-2015, הבלוגר “Elder of Ziyon” חשף כי ב-2007, תמונת הפרופיל של פעיל אמנסטי, סאלח חיג’אזי, בפייסבוק הייתה תמונה של לילה ח’אלד, מחבלת מארגון החזית העממית לשחרור פלסטין ואחראית לחטיפת מטוסים, בעוד ב-2012, תמונת הפרופיל שלו הייתה של חאדר עדנן, ממנהיגי ארגון הג’יהאד האיסלאמי הפלסטיני. בנוסף, בעת לימודים באוניברסיטת לורנס (Lawrence) בויסקונסין, חיג’אזי כתב את התיזה שלו על “יאסר ערפאת: נביא פלסטיני ביצירתה של זהות לאומית פלסטינית. “
  • בספטמבר 2017, אמנסטי התייחס לחוקר השטחי של אדאמיר סלאח חמורי, שנעצר ב-23 באוגוסט 2017, כאל “מגן זכויות אדם“. חמורי נעצר קודם לכן ב-2005 בגין “נסיון התנקשות ברב עובדיה יוסף…ובגין מעורבותו בחזית העממית לשחרור פלסטין”.
  • ב-17 באוגוסט 2015, סדרה של מאמרים שפורסמה בטיימס (לונדון), חשפה כי ליסמין חוסיין, כיום מנהלת של אמונה וזכויות אדם באמנסטי אינטרנשיונל ומנהלת לשעבר של סינגור בינלאומי (International Advocacy), יש קשרים לאחים המוסלמים ויתכן שלחמאס.
  • בדצמבר 2013, הארגון הודה כי הוא עבד עם קרן אל-כראמה, ארגון היושב בז’נבה הטוען כי הוא מקדם זכויות אדם, אשר מייסדו הקטארי, עבד אל רחמן בין עומייר אל-נועאמי, הואשם במימון שלוחות של ארגון אל-קעידה בסוריה, עירק, סומליה ותימן.
  • בינואר 2011, בעקבות הרשעתו של ראש ארגון איתיג’אה אמיר מח’ול באשמת ריגול למען חזבאללה, אמנסטי אינטרנשיונאל טען ש”כליאתו של אמיר מח’ול היא התפתחות מדאיגה מאוד…[הוא] ידוע בפעילותו למען זכויות האדם של הפלסטינים בישראל ואלה [הפלסטינים] החיים תחת הכיבוש הישראלי. אנו חוששים שייתכן וזו הסיבה הנסתרת לכליאתו”.
  • ב-2010 הושעתה גיטה שגהל, חברת-סגל בכירה באמנסטי לאחר שגינתה את הקשרים בין אמנסטי ובין תומך לכאורה של הטאליבן.

אמברגו נשק נגד ישראל

  • הארגון מקיים קמפיין מתמשך הקורא להטלת אמברגו נשק על ישראל, בעודו מתעלם מהשטף העצום של נשק התקפי וחומרי נפץ מאיראן וסוריה לתוך עזה.
  • באפריל 2018, אמנסטי חידש את קריאתו לממשלות ברחבי העולם לאכוף אמברגו נשק מקיף על ישראל.”
  • בינואר 2015, אמנסטי אינטרנשיונאל-בריטניה קרא לממשלת בריטניה לבטל את כל יצוא הנשק לישראל, בטענה ש”באספקת נשק – גם אם באופן עקיף – בריטניה עלולה להיחשב כמסייעת לפשעי מלחמה”.
  • ב-1 באפריל, 2009, פורסמה הודעה לעיתונות (“משלוח הגיע לישראל, מפצירים בנשיא אובמה לעצור משלוחי נשק נוספים“) שחשפה שהארגון עקב אחר ספינה שנשאה נשק באוקיינוס האטלנטי ובים התיכון. אמנסטי-ארה”ב ליווה דו”ח זה בקריאה לפעולה, כולל מכתבים למזכירת המדינה הילארי קלינטון שתייגו את ישראל כ”מפרה חמורה של זכויות אדם” ודרשו לדעת את ה”סיבה למשלוח הנשק הזה עכשיו”.

פעילות BDS

  • ב-29 בנובמבר 2017, בציון יום הסולידריות הבינלאומי עם העם הפלסטיני, אמנסטי אינטרנשיונל-בריטניה קרא “לאסור מכירת מוצרים מההתנחלויות הישראליות בשווקים בבריטניה” ולמנוע מחברות בבריטניה מלפעול בהתנחלויות או לסחור במוצרים מההתנחלויות.”
  • ב-2017, בציון “50 שנות נישול“, אמנסטי השיק קמפיין הקורא לממשלות “לאסור הכנסת סחורות מההתנחלויות הישראליות לשווקיהן, ולמנוע מחברות היושבות במדינותיכו מלפעול בהתנחלויות או לסחור בהן – ולסייע לשים סוף למעגל האלימות ממנו נפגעים הפלסטינים שחיים תחת כיבוש ישראלי.” השפה הזו דומה מאוד לשפתם של פקידי האו”ם שמנסחים את הרשימה השחורה המפלה של מועצת זכויות האדם של האו”ם, מה שמצביע על שיתוף פעולה הדוק בין האו”ם לבין ארגוני ה-BDS.
  • ב- 8 בנובמבר, 2010, אמנסטי אינטרנשיונאל אירח את “הטריבונל של ראסל על פלסטין (Russell Tribunal on Palestine), הדן ב”שותפותם של תאגידים בהפרות ישראליות של המשפט הבינלאומי.”

אמנסטי ישראל

צוות

אמנסטי מעסיק מספר פעילים אנטי-ישראלים וכאלו שמובילים קמפיינים של BDS עם היסטוריה מוכחת באקטיביזם קיצוני בהקשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני. זאת בניגוד מוחלט למדיניות חוסר הפניות של אמנסטי.

  • אלי מקקרקן
    • מקקרקן קמפיינר של אמנסטי-ארה”ב בתחום צפון אמריקה, כיהן כמנהל שותף של  CODEPINK – ארגון BDS מוביל בארה”ב, והוא גם חבר דירקטוריון של  Tree of Life – ארגון שפעיל גם כן בקידום BDS.
    • בספטמבר 2016 מקקרקן תוכנן לדבר בתדרוך בגבעת הקפיטול שכותרתו “בוטל משום שהקונגרס משך את חסותו על האירוע בסופו של דבר.
    • בספטמבר 2015, מקקרקן השתתף בוועידה של קמפיין ארה”ב למען זכויות הפלסטינים, והינחה סדנא שכותרתה: “BDS 101: בונים קמפיין“.
    • באוקטובר 2014, מקקרקן קרא לארה”ב לעצור את המימון לצבא הישראלי בטענה, “תחת הנשיא אובמה, העלינו את הסיוע הצבאי לישראל עד 3.8 מליארד דולר מידי שנה…אנו נותנים זאת לישראל, והיא משתמשת בזה כדי לקנות נשק, בעיקר מיצרני נשק אמריקניים, כדי להרוג אנשים בעזה.”
  • אדית’ גארווד
    • גארווד, “מומחית לישראל והשטחים הפלסטינים הכבושים ולרשות הפלסטינית מטעם אמנסטי-ארה”ב, התנדבה בעבר לטובת תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM) – ארגון המקדיש עצמו להצתת עימותים אלימים עם כוחות הביטחון הישראלים ומעכבים את תנועותיהם לעתים תכופות במהלך פעילויות נגד הטרור.
    • ב-2008, גארווד פרסם טור דעה בשרלוט אובזרוור, שכותרתו “תנו לפליטים לחזור“, הטוען כי “הכיבוש הישראלי בשטחים הפלסטינים, ירי הרקטות על ישראל, עליה בהתנחלויות הבלתי חוקיות, מחסומים, מחבלים מתאבדים, כלכלה פלסטינית מקרטעת, גדרה ההפרדה, והיעדר גישה נאותה לרפואה, מזון, ומים נקיים מצריכים תשומת לב, אך הם אינם אלא תולדה של בעיה עמוקה יותר – הטיהור האתני של הפלסטינים.” …”מיליציות גרשו ערבים באמצעות הריסות בתים, טבח, אונס, מכות, הפצצות ואיומי טרור.
  • סאלח חיג’אזי
    • חיג’אזי עבד בעבר כקצין יחסי ציבור עבור משרד התכנון של הרשות הפלסטינית ברמאללה וב-2007 הוא תואר כאיש קשר עבור הארגון “קול אחר” (“Another Voice”) – תחת חתימת הקבוצה “התנגד! החרם! אנו אינתיפאדה!”
    • ב-9 במרץ 2011, חיג’אזי, שעבר כחוקר ב-Human Rights Watch, דיבר בוועידה של האו”ם  ותיאר בפניה כיצד אביו נעצר לכאורה על ידי הרשויות הישראליות “כשהצבא הישראלי לא הצליח למצוא שכן פעיל.”
  • דבורה היימס
    • דבורה היימס, חוקרת לענייני “ישראל, השטחים הפלסטינים הכבושים והרשות הפלסטינית”, עבדה בעבר למען הארגונים הפוליטיים הכי קיצוניים בסכסוך הישראלי-ערבי, כמו  (Alternative Information Center (AIC, ו- Jews for Justice in Palestine and Israelרשת מען, וקרן רייצ’ל קורי.
    • ב-2001, היימס התנדבה כ”מגן אנושי” בבית ג’אלה (ליד בית לחם), במטרה להרתיע את תגובת הצבא הישראלי מירי חוזר ונשנה של פצצות מרגמה נגד אזרחים יהודים בירושלים.
    • היימס מדברת על ישראל בשפה שטנית: ב-2008, היא הייתה חתומה על מכתב שטוען כי ישראל היא “מדינה שנוסדה על טרור, טבח, ונישול של עם אחר מארצו.” היימס אמרה בנוסף ב-2002 כי “חלק מפעולותיה של ישראל, החל מ-1948, יכולות להחשב כ’טיהור אתני’.

כל המאמרים בנושא אמנסטי אינטרנשיונל (AI)