רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים (PNGO)
מידע כללי
מדינה | הרשות הפלסטינית |
---|---|
אתר אינטרנט | http://www.pngo.net/ |
נוסד | ספטמבר 1993 |
במילות הארגון | "משימת הארגון היא לשלב בין התפקידים הלאומיים של הארגונים הלא-ממשלתיים בתחום הפיתוח עם בניית הדמוקרטיה הפלסטינית, חברה אזרחית המבוססת על צדק חברתי, עליונות החוק, וכבוד לזכויות אדם." |
מימון
- הארגון אינו מפרסם מידע על מקורות המימון שלו, מה שמעיד על חוסר שקיפות.
- PNGO קיבל מענק (2011-2016) מהאגודה הגרמנית לשיתוף פעולה בינלאומי (German Society for International Cooperation- GIZ) לטובת פרוייקט שכותרתו “חיזוק החברה האזרחית בשטחים הפלסטינים.”
- PNGO השתתף ב”שותפות למען פיתוח דמוקרטי בפלסטין” (2016-2019) פרוייקט של סיוע העם הנורבגי (Norwegian People’s Aid). הפרוייקט שמומן על ידי נורבגיה (50.8 מליון קרונות שבדיות) יוצא לפועל בשיתוף עם עוד 10 שותפים אחרים כמו איחוד וועדות העבודה החקלאיות (UAWC), המרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ופתרון סכסוכים (PCDCR) והמרכז לדמוקרטיה וזכויות עובדים בפלסטין (DWRC).
- PNGO קיבל מענק משותף בסך €446,482 מהאיחוד האירופי (2016-2019) שכותרתו “תרומה לכבוד הגנה וקידום של הזכות להתאגדות ברצועת עזה.”
- ב-10 ביוני 2017, הקרן הגרמנית פרידריך אברט (Friedrich Ebert Stiftung) ערכה סדנא פתוחה לציבור “בשיתוף פעולה עם רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטינים” בנושא “מחיר הפילוג בנוגע למעמד המשפטי וזכויות האדם”. זאת בהמשך לסדנא ממאי 2017 שנערכה גם כן עם PNGO שכותרתה: “השפעה על המצב הנוכחי בנושא ביטחון תזונתי ברצועת עזה.” במארס 2016, קרן פרידריך אברט ערכה סדנה בשיתוף עם PNGO בנושא “התפקיד והחזון של ארגוני חברה אזרחית למען השגת הפיוס הלאומי.”
- בשנים 2015-2016, PNGO קיבל מענק בגובה 30,000 דולר מהמרכז לפיתוח ארגונים לא-ממשלתיים (NDC).
- המרכז לפיתוח ארגונים לא-ממשלתיים קיבל 500,000 דולר (2013-2015) מהאיחוד האירופי לטובת “חיזוק יכולת המגזר הלא-ממשלתי הפלסטיני ומעורבותו בממשל ובתהליכים דמוקרטיים.” הפרויקט יושם על ידי PNGO וארגונים פלסטינים אחרים.
- בשנת 2011, PNGO קיבל מענק בסך 34,700 דולר מהקרן הלאומית לדמוקרטיה (ארה”ב) לטובת “פיתוח משפטי”.
פעילות
רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים מורכבת מ-67 ארגונים פלסטינים.
הגנה על טרור
- ביוני 2017, PNGO גינה את נורבגיה על משיכת המימון ממרכז הצעירים על שם דלאל מוגרבי, מחבלת שב-1978 רצחה 37 אזרחים, בתוכם 12 ילדים. PNGO התייחס למוגרבי כ”אישה פלסטינית לוחמת חופש“, בטענה כי “PNGO מאמין שזה ביטוי אחר להשתלטות זרה ודיכוי המכנה את ההתנגדות הפלסטינית התנגדות טרוריסטית נגד הכיבוש הישראלי…PNGO יוצא בתוקף נגד התניית המימון, בייחוד כשהוא מאיים על הזכות הפלסטינית להתנגד להשתלטות הזרה, הניצול, הדיכוי והכיבוש” וכי “יש שוני בין לוחמי חופש לבין טרוריסטים” (הדגש אינו במקור).
- באפריל 2017, PNGO קרא לקהילה הבינלאומית שלא “להשתמש בסיוע כדי לערער על לגיטימיות ההתנגדות הפלסטינית.” לפי PNGO, “אנו דוחים כל צעד לדה-לגיטימציה או הפללה של ההתנגדות הפלסטינית החוקית, בין אם בצורה של האשמות בדבר טרור, אנטישמיות, או אחרת…אנו קוראים לכל הממשלות ונותני הסיוע לכבד את זכותנו להתנגדות חוקית, לתמוך במגיני זכויות האדם הפלסטינים ולהבטיח גישה שוויונית, אובייקטיבית ושקופה למימון לכל.”
- ב-2007, PNGO הוביל את החרמת המימון של USAID, בעקבות דרישות ממשלת ארה”ב שהארגונים המקבלים את המענקים יחתמו על סעיפים נגד הטרור כחלק מהסכמי המימון שלהם. כחלק מקמפיין זה, PNGO כתב כי הסעיף נגד הטרור “מתעלם מהזכות המשפטית של הפלסטינים להתנגדות לכיבוש הישראלי.” בכיר אנונימי ב-PNGO העיר גם כן: “הם אומרים לנו מה לעשות והם מתערבים בפוליטיקה פנימית,” ותיאר את רשימת ארגוני הטרור של ארה”ב כנסיון “לייצר סכסוך פנימי בקרב הפלסטינים.” לפי מחקר מ-2013 שהוזמן על ידי האו”ם, PNGO טוען כי חבריו לא יחתמו על הסכמי מימון שכוללים סעיף אנטי-טרור: זהו כעת תנאי לחברות ב-PNGO” (הדגש לא במקור).
דמוניזציה לישראל
- הרטוריקה של PNGO כוללת האשמות נגד ישראל בדבר “אפרטהייד“, “טיהור אתני“, “עונש קולקטיבי“, “ג’נוסייד“, “פשעי מלחמה“, “בנטוסטנים“, כמו גם הבעת תמיכה “
- PNGO סייע בניסוח קוד ההתנהגות של הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטינים (NGO Code of Conduct), המאמץ גישה לעומתית, ומחייב את הארגונים החתומים עליו “ליישר קו עם האג’נדה הלאומית ולהמנע מפעולות נורמליזציה עם הכובש, בין אם במישור הפוליטי-ביטחוני ובין אם במישור התרבותי” (הדגש אינו במקור).
- PNGO סייע בהפקת מסמכי הכנה רבים עבור וועידת דרבן ב-2001. לפי רכז התוכניות לשעבר של PNGO, רנאד קובג’, “בדרבן וודאי פרסמנו מודעות עם המסר “שימו סוף לכיבוש”, דברים מהסוג הזה, פרסמנו מחקר, עשינו מסיבת עיתונאים, ארגנו את צעדות המחאה.”
- הארגון מאשים את ישראל ב”רצח שיטתי” של אזרחים וילדים, ובהפצת טרור מאורגן שמוצא לפועל על ידי היחידות הצבאיות הסדירות וקבוצות טרור המורכבות ממתנחלים המבצעים פשעים פליליים תוך קבלת תמיכה והגנה מהממשלה הישראלית.”
- ב-5 לאפריל 2018, פרסם הודעה לעיתונות המאשימה את ישראל ב”פטור מעונש מתמשך” ו”רצח מתוכנן מראש של פלסטינים חפים מפשע” במהלך ההפגנות על גבול עזה. ההודעה התעלמה מטבען האלים של ההפגנות, שכללו בקבוקי תבערה, הצתות ונסיונות לפריצת הגבול על מנת לפגוע באזרחים וחיילים.
- בנובמבר 2017, חתמו על קריאה לתמוך בקמפיין “עולם ללא חומות“, ועשו השוואות בין “חומת האפרטהייד הישראלית על האדמה הפלסטינית וחומת הבושה האמריקאית על האדמה הילידית בגבול מקסיקו”.
- במרץ 2016, מתוקף חברותו בוועד הלאומי הפלסטיני לענייני ה-BDS , הארגון הצהיר כי “הממשלה הנוכחית בישראל, הגזענית ביותר אי פעם, זנחה כל העמדת פנים של ‘נאורות’ ו’דמוקרטיה’. כל זה סייע לחשוף את משטר הכיבוש של ישראל, הקולוניאליזם-המתנחלי והאפרטהייד בפני דעת הקהל העולמית כמו שמעולם לא היה”.
- ב-5 בפברואר 2015, PNGO פרסם הצהרה הקוראת לקהילה הבינלאומית “לשים סוף לפטור מעונש ממנו נהנית ישראל ביחס למדיניות הטיהור האתני שלה בפלסטין…”.
- במהלך מבצע צוק איתן (2014), PNGO גינה את “מעשי הטבח המדממים והנוראיים נגד העם הפלסטיני ברצועת עזה”, וקרא לישראל “להמנע מסטנדרטים כפולים ביחס לנעשה ברצועת עזה במונחים של ג’נוסייד מצד הכוח הכובש”.
- ב-28 בנובמבר 2013 הארגון פרסם הודעה לעיתונות בשיתוף עם הארגונים הפלסטינים אל-מיזאן, אל-דמיר, והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם (PCHR), שבה האשים את ישראל ב”מדיניות שיטתית נגד האוכלוסיה האזרחית” ו-“הפרות זכויות אדם מצד הכוח הכובש הישראלי…כביטוי לעונש קולקטיבי”.
- במהלך מבצע עופרת יצוקה (2008), PNGO טען כי המטרה של ישראל היא “למחוק כל זכר להתנגדות ומאבק…כך שישראל תוכל להיות חופשית ביישום יעדיה ולהשריש תרבות של ציות וכפיפות לכוח הכובש”. הארגון קרא גם כן לפתיחה “בטריבונל מלחמה” ודרישת ‘”פיצויים”.
פעילויות BDS
- PNGO הוא חבר בוועד הלאומי הפלסטיני לענייני BDS, הגוף המתאם את קמפיין ה-BDS.
- PNGO התנגד למו”מ בין הישראלים והפלסטינים, חלקית משום ש”בזמן שהמאבק מתעצם בכמה רמות בדרך לחיזוק קמפיין החרם שהחל להניב תוצאות, המו”מ עשוי לשים סוף לכך.”
- בנובמבר 2007, PNGO היה אחד המארגנים של הכנס הפלסטיני הראשון לחרם על ישראל. אחת האסטרטגיות שהוצגו בכנס היא להדגיש שקמפיין ה-BDS לא מוכוון רק כלפי הכלכלה הישראלית, אלא נועד לאתגר את הלגיטימיות של ישראל כמדינת אפרטהייד קולוניאלית, בעוד שהיא חלק מהקהילה הבינלאומית. לפיכך, נחוצים מאמצים לא רק לקידום חרם צרכנים רחב, אלא גם חרם בתחום האקדמיה, תרבות וספורט”. (הדגש אינו במקור)
- בספטמבר 2015, במסגרת חברותו ב-BNC, PNGO שלח מכתב משותף למזכ”ל האו”ם בדרישה שהאו”ם ימשוך השקעותיו מחברת הביטחון הבריטית G4S בגלל פעילות המרכזים שמפעילה לשירותי מעצר (servicing detention centers) הידועים ב”עינויים נרחבים והתעללות באסירים הפוליטיים הפלסטיניים, כולל ילדים.”
- במאי 2015, PNGO חתם על קריאה ל”קמפיין נגד שותפים לפשע, כמו החברה הצבאית ‘אלביט מערכות’, חברת הביטחון G4S, והספק הצבאי הישראלי המוביל HP, שמעלים עין מהפרות ישראליות כלפי המשפט הבינלאומי”. כמו כן קרא “להפעיל לחץ על ממשלות לאכוף אמברגו צבאי וסנקציות מסחריות.”
- במארס 2015, PNGO עודד את האיחוד האירופי “להמנע ממעורבות בפעילות פיננסית ובהשקעות בהתנחלויות ישראליות לא-חוקיות” ו-“לנקוט בעמדה תקיפה נגד שיתוף פעולה כלכלי עם התנחלויות בלתי-חוקיות.”
- באוגוסט 2014 PNGO טען כי “גורמים רבים משתפים פעולה לדבר עבירה עם ישראל שמספסרת בשיקום רצועת עזה” וקרא לקהילה הבינלאומית להמנע מפזיזות בחלוקת כספי הסיוע לקמפיינים פגומים שלא עושים דבר כדי להעניק סיוע של ממש לעם הפלסטיני, אך עושים הכל כדי לתמוך בישראל.”
- יחד עם הארגונים הפלסטינים אדאמיר, אל-מיזאן, בדיל והמרכז הפלסטיני לדמוקרטיה ופתרון סכסוכים (PCDCR) חתמו על “קריאה משותפת לפעולה: יולי 2014 – חודש נגד חומת האפרטהייד“, באמירה: “הגיע הזמן ל’אינתיפאדה משפטית’, מאבק עממי מועצם ויותר חרם, משיכת השקעות וסנקציות. הגיע הזמן לתביעת דין וחשבון…להתגבר על האפרטהייד הישראלי, הקולוניאליזם והכיבוש. הגיע הזמן להרחיב ולהעמיק את תנועת ה-BDS הגלובלית לצדק…”
- ב-13 באוגוסט 2014, PNGO קרא ל”ארגונים פלסטינים, ערבים, ובינלאומיים שמספקים סיוע לעם הפלסטיני ברצועת עזה, להחרים מוצרים ישראלים, תהה אשר תהה ההצדקה לכך, לא לתת לכיבוש פרס על הרג פלסטינים באמצעות רכישת מוצרים ישראלים.”
- ביולי 2014, PNGO קרא “לקהילה הבינלאומית ולאנשים ברחבי העולם”, “לשים סוף לתוקפנות הפלילית של ישראל נגד אזרחים לא חמושים ברצועת עזה”, ולהחרים, למשוך השקעות ולהטיל סנקציות בינלאומיות על הכוח הכובש, עד שיציית למשפט הבינלאומי וישים סוף להפרות החמורות בשטחים הפלסטינים. אנו קוראים למדינות השונות מסביב לעולם לשים סוף ולעצור את קשריהן ואת עסקאות הנשק שלהן עם הכוח הכובש.”
- בדצמבר 2008, PNGO קרא למועצת הביטחון של האו”ם “להטיל…סנקציות” ולמוסדות האיחוד האירופי והמדינות החברות בו לנקוט באמצעי ענישה וסנקציות, ולעצור כל דיאלוג רם דרג עם ישראל.”
- בינואר 2007, PNGO חתם על “הצהרה משותפת לחברה האזרחית הפלסטינית לפורום החברתי העולמי” התומכת בחרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל, בדומה לאמצעים מצד הקהילה הבינלאומית נגד האפרטהייד בדרום אפריקה בעבר.”
חברים מרכזיים ברשת
- מהארגונים המובילים את קמפיין ה”לוחמה משפטית” , חרם, משיכת השקעות וסנקציות (BDS) נגד ישראל. למנכ”ל אל-חק, שעואן ג’בארין קשרים לכאורה לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין בשל כך נדחו בקשותיו לקבל אשרת יציאה מישראל וירדן. (פסיקות בג”ץ בעניין 2007, 2009)
- הארגון הציע לחבל במערכת המשפט הישראלית באמצעות “הצפת בית המשפט [העליון] בעתירות בתקווה לקעקע את פעילותו ומשאביו”. באוקטובר 2013, אל-חק והמרכז הפלסטיני לזכויות אדם נפגשו עם התובע של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) והציגו בפניו חוות דעת משפטית המאשימה את ישראל ב”ביצוע נרחב ושיטתי של פשעים בינלאומיים והפרות של המשפט הבינלאומי”.
- מידע בנוגע למימון של הארגון אינו שקוף. אל-חק לא פרסם דו”חות כספיים או סכומי תרומות מאז שנת 2009. לפי המידע שפורסם על ידי תורמיו, הארגון קיבל מענק של 710,000 דולר ממנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (“המנהלת” – מימון משותף מדנמרק, שבדיה, שוויץ והולנד) לשנים 2016-2014.
- מכנה את צה”ל “כוחות הכיבוש הישראלים” ומאשים את ישראל ב”ענישה קולקטיבית“, “פשעי מלחמה“, ו”מדיניות של שימוש באסירים פוליטיים כפיונים להשגת מטרות פוליטיות וצבאיות”.
- פועל במסגרות בינלאומיות נגד ישראל ותומך ב- BDS.
- אדאמיר מסונף רשמית ל”חזית העממית”, ולמספר חברים באדאמיר יש קשרים לכאורה לקבוצות טרור שונות. ישראל אסרה על יושב הראש של אדאמיר ואחד ממייסדיו, לטיף ג’ית, לצאת לחו”ל בשל היותו לכאורה “פעיל בכיר בחזית העממית”. כמו כן,נמנעה גם כניסתו לגדה המערבית בשנים 2015-2011.
- תומכי הארגון כוללים את אירלנד (אייריש אייד), בריטניה (כריסטיאן אייד), הארגון הבין-כנסייתי לפיתוח ולשיתוף פעולה (ICCO -הולנד), נורבגיה, סוכנות הפיתוח של האו”ם, וסולידריות אינטרנשיונל. שאר התורמים לארגון כוללים את נורבגיה, HeksEper (באמצעות האגודה הערבית לזכויות אדם), קרן סיגריד ראוסינג, קרן היינריך בל, ו-גראסרוטס אינטרנשיונאל. בנוסף, מחקר של NGO Monitor חשף מימון מהסניף האירי של כריסטיאן אייד וממנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (“המנהלת”- מימון ממשלות משותף של דנמרק, הולנד, שבדיה ושווייץ).
- הוקם כדי לקדם את “זכות השיבה” הפלסטינית, ומוביל את קמפיין ה-BDS הבינלאומי. בדיל עורך תחרות ציורים שנתית בנושא “זכות השיבה” ומפרסם קריקטורות אנטישמיות באתר שלו, וכן מקדם דימויים המעודדים את חיסולה של ישראל, מה שנראה באופן ברור כביטוי לאנטישמיות. איור אנטישמי זכה בפרס כספי ובמקום השני בתחרות הציורים השנתית (תחרות “אל-עודה”) שבדיל עורך לציון ה”נכבה” בשנת 2010. האיור הינו ייצוג בוטה של דימויים אנטישמיים קלאסיים, וכולל אדם יהודי הלבוש מחלצות חסידיות מסורתיות, עוטה פאות ובעל אף מכופף ועקום. הוא עומד מעל ילד הרוג וגולגולות ומחזיק בקלשון נוטף דם.
- בדיל לא מפרסם דוחות כספיים, מידע על תרומות, או את מקורות המימון שלו, מה שמעיד על העדר מוחלט של שקיפות. על פי מידע שהתפרסם על ידי התורמים, בדיל קיבל מענק ליבה בסך 540,000 דולר (2017-2014) ממנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון משותף של שבדיה, שוויץ, דנמרק והולנד).
האגודה הבינלאומית לזכויות הילד – פלסטין
- הארגון האשים את ישראל ב”התקפות מכוונות על אזרחים בלבנון”, “השלטת טרור על האוכלוסייה האזרחית” בעזה, “ענישה קולקטיבית”, והתייחס למבצע עופרת יצוקה כאל “מעשה תוקפנות לא חוקי” של ישראל.
- הארגון תומך בקמפיין החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (BDS) נגד ישראל, ופועל לקידומו באו”ם, באיחוד האירופי ובפורומים אחרים.
- למספר חברים במועצת המנהלים של האגודה הבינלאומית לזכויות הילד יש קשרים לכאורה לארגון הטרור החזית העממית.
- התורמים והתומכים בארגון, להם הכיר תודה כוללים את: מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון ממשלתי משותף של שבדיה, שוויץ, דנמרק והולנד), ICCO – ארגון בין-כנסייתי לפיתוח ושיתוף פעולה (הולנד), Kerk in Actie (הולנד), Bread for the world-EED(גרמניה), Broederlijk Delen (בלגיה), הקונסוליה הצרפתית, Swiss InterchurchAid-HEKS (שווייץ), Stichting Kinderpostzegeks Nederlands (הולנד), (איטליה) ARCI Cultura e Sviluppo, Mundubat (ספרד), Save the Children InternationalUN, World Vision, הכנסייה המתודיסטית המאוחדת, UNICEF, הכנסייה הלותרנית האוונגלית – ארה”ב, הכנסייה המאוחדת של קנדה, המכון לחברה הפתוחה, ואחרים.
המרכז הירושלמי לסיוע משפטי ולזכויות אדם (JLAC)
- המרכז הירושלמי לסיוע משפטי ולזכויות אדם (JLAC) פעיל ביותר בתחום קידום קמפיין ה- BDS, בעשיית לובי נרחב בגופים בינלאומיים, ובשימוש ברטוריקה מסיתה וקיצונית.
- בשנת 2010 פירסם JLAC את המהדורה הראשונה של ספרו “יש לנו שמות, יש לנו מולדת” ( We Have Names, We Have a Homeland, הטוענת כי כי “ברוטאליות וסדיזם הן פניה האמיתיות של הציונות ומדינת הכיבוש” ומאשימה את ישראל ב”פראיות”, ובכך שהיא “מעוררת תיעוב” ופועלת באופן “פשיסטי”. הספר ממשיך ושואל, “האם ההיסטוריה של האנושות ידעה אי פעם ברוטאליות שכזו, כפי שנהוגה בידי ישראל …?”
- תומכי הארגון כוללים את: אירלנד, Bread for the World (גרמניה), אוסטרליה, גרמניה, מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון ממשלתי משותף של שבדיה, שוויץ, דנמרק והולנד), CAFOD,UNDP , סוכנות הפליטים הנורבגית, וקרן אגודת הצדקה.
המכון למחקר יישומי ירושלים (ARIJ)
- הארגון הוא ממובילי הלוחמה המשפטית נגד ישראל וקמפיין ה-BDS נגד ישראל וממובילי הניסיונות להוביל לחרמות, משיכת ההשקעות וסנקציות (BDS). הארגון גם מפיץ האשמות כוזבות בדבר “אפרטהייד” ו”גזענות”, ותמיכה “בזכות השיבה” הפלסטינית, שאינה תואמת את רעיון שתי המדינות.
- בין התורמים לארגון: ספרד, האיחוד האירופי, שבדיה, שוויץ, אוקספאם נוביב, קרן רוזה לוקסמבורג , DanChurchAid, Catholic Relief Services, והאו”ם.
- מתאר ארגוני טרור כ”לוחמי חופש“, ומשתמש ברטוריקה אנטי-ישראלית כגון האשמת ישראל בביצוע “פשעי מלחמה” “ג’נוסייד תרבותי” “טבח, “ו-“אפרטהייד“.
- במארס 2013 הארגון פרסם מאמר שנכתב על ידי נוואף אל-זארו החוזר על עלילת הדם האנטישמית המאשימה את היהודים בשימוש בדם נוצרי לאפיית מצות בפסח.
- תומכי הארגון כוללים את נורבגיה, המרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים, תוכנית הפיתוח של האו”ם (UNDP), אירלנד, קרן האוכלוסין של האו”ם, גרמניה, אוקספם נוביב (הולנד), הקרן הערבית (כווית), בריטניה, וקרן קנדה.
- מאשים את כוחות הביטחון הישראליים ב”הרג ללא משפט, הפחדה המונית, וענישה קולקטיבית על מנת לשמר את אחיזתם בשטח הפלסטיני, תוך הפרה של נורמות בינלאומיות בסיסיות”.
- תומך ביוזמות BDS, באמצעות השתתפות בפעילויות ואירועים, חתימה על עתירות ויוזמות, וחברות בפלטפורמות BDS.
- תורמיו כוללים את: מנהלת זכויות האדם והמשפט הבינלאומי (מימון ממשלתי משותף של שבדיה, שוויץ, דנמרק והולנד), נורבגיה, האיחוד האירופי, גרמניה, קנדה, איסלנד, אוקספם נוביב (הולנד), DanChurchAid (דנמרק), Bread for the World (גרמניה), מכון החברה הפתוחה, Caritas שוויץ, UNDP, ו Broederlijk Delen (בלגיה).
- משתמש ברטוריקה מאוד מוטה היוצרת דמוניזציה, ומאשים את “כוחות הכיבוש הישראליים” ב”המשך מלחמתם האכזרית והבלתי מוסרית (2014) בעזה” ו”שימוש במדיניות של “ענישה קולקטיבית” מתמשכת תוך התעלמות מהמשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטארי הבינלאומי”.
- הארגון מזוהה על ידי פת”ח כחבר רשמי של “החזית עממית”, ועל ידי USAID כ”זרוע החקלאית של החזית העממית”. לדברי החוקר האקדמי גלן רובינסון, הארגון נוסד בשנת 1986, על ידי “אגרונומים המזוהים באופן קלוש עם החזית העממית לשחרור פלסטין”.
- תורמיו כוללים את: האיחוד האירופי, אוסטרליה (באמצעות AusAID), ספרד (AECID), הולנד, איטליה, יפן, NPA, Medico, UNDP, קרן רוזה לוקסמבורג, אונר”א, Catholic Relief Services, המרכז לפיתוח ארגונים לא ממשלתיים, World Vision, Action Against Hunger, ארגוני צדקה נוצריים בינלאומיים, גראסרוטס אינטרנשיונל ועוד.
איגוד הנשים הנוצריות הצעירות-פלסטין
- הרטוריקה של הארגון כוללת האשמת ישראל ב”ג’נוסייד” וב”אפרטהייד“, השתתפות בקמפיין BDS, ובקידום “זכות השיבה” הפלסטינית, ותמיכה במסמך “קיירוס-פלסטין”, הקורא לBDS נגד ישראל ושולל את הקשר ההיסטורי היהודי לישראל במונחים תיאולוגיים, ומציע רציונליזם וצידוק לטרור, מכנה אותו “התנגדות חוקית”.
- הארגון השיק וניהל את (יחד עם סניף מזרח ירושלים של הארגון) יוזמת הסברה משותפת (JAI), הקוראת ל”חרם נרחב על סחורות מישראל, מיישובים ישראלים, וחברות התורמות לכיבוש, עד שהכיבוש יסתיים והפלסטיניים יהנו מזכויות האדם הבסיסיות שלהם”.
- תורמי הארגון כוללים: Bread for the World (גרמניה), כריסטיאן אייד (בריטניה), ICCO (הולנד), KFUK-KFUM (נורבגיה YMCA-YWCA), אוקספם קוויבק (קנדה), הכנסייה הפרסביטריאנית, הכנסייה המתודולוגית המאוחדת, אונרוו”א, UNDP, המגבית המאוחדת הפלסטינית ו- Y Care International.
חברים נוספים בPNGO: ועדות הבריאות, ההסתדרות הפלסטינית לסעד רפואי, ועדות הסיוע החקלאיות הפלסטיניות (PARC), פורום החשיבה הערבית, המרכז לדמוקרטיה וזכויות העובד, מרכז רמאללה לחקר זכויות האדם (RCHRS), Health Development Information and Policy Institute (HDIP), האגודה האקדמית הפלסטינית לחקר עניינים בינלאומיים (PASSIA) ומרכז ללימודי נשים.
מימון
תורם | סכום | שנים |
---|---|---|
האיחוד האירופי | €446,485 | 2016-2019 |
€261,914 | 2017-2020 | |
שוויץ | CHF 113,223 | 2018 |
CHF 19,998 | 2017 | |
AECID (ספרד) | €350,000 | 2016 |
Norwegian People's Aid | NOK 13,155,986 | 2018 |
NOK 13,398,655 | 2017 | |
NOK 12,355,023 | 2016 |
כל המאמרים בנושא רשת הארגונים הלא-ממשלתיים הפלסטיניים (PNGO)