לפני מספר ימים, משרד התפוצות פירסם דו”ח מדאיג על תקריות אנטישמיות בשנת 2016. הדו”ח מראה מגמת עלייה במספר התקריות האנטישמיות, המלוות בטרנד חדש של “חדירה של שיח אנטישמי לזרם המרכזי של הפוליטיקה בארה“ב ובאירופה“, שבו הקו בין אנטי-ישראליות לאנטישמיות בוטה הוא לרוב מטושטש או לא קיים. הדו”ח הוצג לממשלת ישראל בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לציון יום השואה הבינלאומי בכנסת. בקרב חברי הכנסת נשמעו קולות הקוראים לממשלת ישראל להגן על יהודים ברחבי העולם, אולם באותה נשימה דובר על תרבות השלמה שזהו גורלם של יהודים באירופה, כאילו לא היינו בשנת 2017. האם גם בשיח הפנים ישראלי השלימו עם המצב?

אנטישמיות היא סימפטום לבעיה רחבה יותר שאינה נוגעת ליהודים בלבד. אנו נמצאים בתקופה רוויית משברים שלהם עוד יהיו השלכות היסטוריות – עליית הפופוליזם, הקצנת השיח בשני צדי המתרס הפוליטי, אתגור של התפיסה עליה נשען האיחוד האירופי, לאומנות קיצונית שהפכה לממוסדת במפלגות הצוברות פופולאריות בהולנד, צרפת, גרמניה ובמזרח אירופה, לצד ברית בין פעילי זכויות אדם לאסלאם הקיצוני, פחד מהזרים הנשען על משבר הפליטים באירופה, גל טרור איסלמי ועוד. אנטישמיות ואנטי ציונות הן עוד ביטוי לוהקצנה כללית של השיח הפוליטי.

המחקרים של NGO Monitor מראים שבמקרים רבים החברה האזרחית תורמת לתהליכי הקצנה ואף מובילה אותם. ארגונים לא-ממשלתיים משמשים לעיתים קרובות ככלי להפצה בלתי מבוקרת של “פייק ניוז”, סילופים וחצאי אמיתות ואף שקרים בוטים. חברה אזרחית היא פלטפורמה אפקטיבית ועם הכי הרבה לגיטימציה לישמוש שכזה. המחקרים מתריעים מזה שנים על התופעה הזו בהקשר של הסכסוך הערבי-ישראלי. צריך גם לזכור שהארגונים הללו לא מתפקדים בוואקום, שכןמספר לא מבוטל מהם ממומן ונתמך על ידי ממשלות אירופיות, שמקצות מליונים לפרויקטים בהם מעורבים ארגונים המפיצים שנאה ומקדמים חרם, ובכך תורמות לתהליכי ההקצנה האלו.

הממשלות צריכות לגנות באופן מוחלט כל התבטאות אנטישמית ואנטי-ציונית. גם החברה האזרחית חייבת לעקוב אחר ההתבטאויות הללו, רק בדרך זו נוכל למתן את השיח המקצין. אין מאבק בהפצת תכני שנאה בלי מאבק רציני באנטישמיות ואנטי ציונות. המציאות מראה כי מקבלי החלטות של אותן ממשלות מביעים חשש מתהליכים אלה והיום כבר ברור שזה האתגר הגלובלי הבא.

למרות זאת, אנו רואים תופעות מעודדות ברחבי אירופה, המראות על ניסיון להתמודד עם עלייה דווקא באנטישמיות מהסוג החדש. לא מזמן, המפלגה המובילה בגרמניה ה-CDU הכריזה באופן תקדימי עלBDS כביטוי לאנטישמיות. האיחוד אירופי מינה ב-2016 נציבה מיוחדת למאבק באנטישמיות. באנגליה אימצו הגדרת אנטישמיות של כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה, הכוללת דה לגיטימציה של מדינת ישראל. בנוסף לאנגליה, הגדרה זו תשמש באופן לא מחייב 26 מדינות נוספות שחברות בארגון. ארגון גרמני המוקדש לפיצוי קורבנות הנאצים (EVZ) בגרמניה היקצה משאבים למחקר בן לאומי הבוחן כיצד הגירה מוסלמית לאירופה משפיעה על אנטישמיות.

זוהי רק תחילת הדרך. עלינו למצוא נתיבים משותפים לגייס מקבלי החלטות בישראל ובאירופה שידעו כיצד להעצים את החברה האזרחית במאבק באנטישמיות ובהקצנה. זהו אתגר משותף של מדינת ישראל וממשלות אירופיות להיות רגישים ומדויקים כשאנו מנסים לזהות ולהגדיר תופעות אנטישמיות עכשויות. לצד ביקורת והצבעה על הכשלים, עלינו להקפיד לא להפנות אצבע מאשימה, אלא תמיד לחפש נתיבי שיתופי פעולה המבוססים על מחויבות לערכים משותפים.