נושאים:חרמות, משיכת השקעות וסנקציות (BDS)
חרמות, משיכת השקעות וסנקציות (Boycott, Divestment, Sanctions – BDS) הן טקטיקות במלחמה הפוליטית נגד מדינת ישראל, שמטרתן לבודד את ישראל כלכלית, תרבותית ומדינית.
מבוא
בניגוד לטענות ארגונים לא-ממשלתיים שהם מעבירים “ביקורת לגיטימית” על ישראל, הרטוריקה, הפרסומים והפעולות של ארגונים אלו חורגים במקרים רבים מהשיח הציבורי המקובל. הרטוריקה שעושים בה שימוש בקמפיינים של BDS מפרה לעיתים קרובות ובאופן בוטה מספר סעיפים בהגדרת האנטשימיות של מחלקת המדינה של ארה”ב:
- “שלילת זכותו של העם היהודי להגדרה עצמית”
- “שימוש בסמלים ודימויים הקשורים לאנטשימיות הקלאסית על מנת לאפיין את ישראל או את הישראלים”
- “השוואת מדיניותה העכשווית של ישראל למדיניות הנאצים”
קמפיין ה-BDS מגלם את “שלושת ה-D” של נתן שרנסקי להגדרת האנטישמיות החדשה: דמוניזציה (Demonization), סטנדרט כפול (Double Standards) ודה-לגיטימציה (Delegitimization).
ארגונים לא-ממשלתיים המעורבים באנטישמיות
- בדיל (מימון משבדיה, שוויץ, דנמרק והולנד): ארגון לא ממשלתי פלסטיני המתמקד במה שמכונה “זכות השיבה” ומאשים את ישראל ב”רצח עם איטי”. הארגון מפרסם באופן קבוע כרזות וקריקטורות המכפישות את ישראל, חלקן אנטישמיות באופן מפורש. בדיל עושה שימוש ברטוריקה של דמוניזציה נגד ישראל כמו “גזענות בחסות המדינה” ו “טיהור אתני שיטתי”. ב-2015 בדיל פירסם איור אנטישמי המציג צונאמי של מפתחות המתרוממים מעל מה שאמור להיות שולחן מו”מ ושני אנשים, אחד מהם החובש כיפה עם מגן דוד עליה, והשני כאפייה. איור נוסף משנת 2015 מציג אגרוף קמוץ המגיח דרך המפה של מדינת ישראל (על כל שטחה) עם הכיתוב “השיבה היא הזכות שלנו והגורל שלנו”.
- מיפתאח (ממומן על ידי ארה”ב, נורבגיה, האו”ם, אירלנד, גרמניה, שבדיה, שוויץ, דנמרק והולנד): ארגון לא-ממשלתי פלסטיני הממשתמש ברטוריקה אנטי ישראלית ואנטישמית, כולל שימוש ב”לוחמי התנגדות” על מנת לתאר קבוצות טרור והאשמת ישראל בביצוע “טבח“, “רצח עם תרבותי“, “פשעי מלחמה” ו”אפרטהייד“. במרץ 2013 מיפתאח פרסם מאמר שנכתב על-ידי נוואף א-זארו בו קודמה עלילת הדם האנטישמית לפיה יהודים משתמשים בדם של נוצרים כדי לאפות את מצות הפסח.
- האינתיפדה האלקטרונית (סכום לא ידוע מ-ICCO): אחת הפלטפורמות הארסיות ביותר לקידום קמפיינים אנטי ישראליים ואנטישמיים. המייסד והמנכ”ל עלי אבונימה טוען שציונות “היא אחת הצורות הגרועות ביותר של אנטישמיות שקיימות בימנו”, שהיא עושה “דמוניזציה לקורבנות שלה, שוללת את ההיסטוריה שלהם ויש לה סגידה לטוהר הגזע״ (טוויטר, 26.10.2010). כמו כן, הוא כתב כי ״משהו שהציונים חולקים עם האנטישמיות, זה הזלזול בתרבות היהודית האמיתית והחיים כפי שבאמת התקיימו״. אזכורים לשואה מופיעים באופן תדיר בהערות שלו. אבונימה גם קורא לעזה “גטו ללא-יהודים עודפים” משווה את העיתונות הישראלית ל”דר-שטרימר”, וטוען ש”תמיכה בציונות אינה כפרה על השואה אלא המשך הרוח שלה”. הוא מכנה את עזה “מחנה ריכוז” וחזר על טענה שהצהרות צה”ל הן מילותיו של נאצי.
אג’נדת 1948 וחיסולה של ישראל כמדינה יהודית
מובילי קמפיין ה-BDS טוענים לעיתים קרובות שהמטרות שלהם מתמקדות בהתנגדות ל”כיבוש” של 1967 וה”התנחלויות”, אך מדובר בהטעיה. כפי שהוזכר במטרות קמפיין ה-BDS והוצהר בהצהרת פורום הארגונים הלא ממשלתיים בדרבן 2001, המטרה היא חיסולה של ישראל כמדינה יהודית – שימוש באסטרטגיה של ניצול שיח זכויות אדם והשוואות שקריות ל”אפרטהייד” בכדי להכפיש ולבודד את ישראל. ההחלטה להתמקד בהתנחלויות היא חלק מטקטיקה רחבה שמטרתה יצירת לגיטימציה לקמפיין ה-BDS, על מנת שהארגונים הלא ממשלתיים ימשיכו לקבל מימון ממשלות זרות ומקרנות פרטיות שמצהירות שאינן תומכות במטרות ה-BDS.
להלן מספר ציטוטים של דמויות מרכזיות בקמפיין, המוכיחות את מטרותיו האמיתיות:
אסעד אבו ח’ליל, פעיל מרכזי בארה”ב כתב (2012): “לא צריכה להיות שום התחמקות מאמירה חד משמעית בנושא. צדק וחופש לפלסטינים אינם עולים בקנה אחד עם קיומה של מדינת ישראל”
אחמד מור הצהיר (2010) כי: “משמעות ה-BDS היא סופה של המדינה היהודית… לסיום הכיבוש אין משמעות אם זה לא כרוך גם בסופה של המדינה היהודית עצמה”
המייסד של הקמפיין פלסטיני לחרם אקדמי ותרבותי על ישראל (PACBI), עומר ברגותי, “בשלב הנוכחי יש את כל המאפיינים הסמליים של מה שניתן להחשיב כפרק האחרון של הפרויקט הציוני. אנו עדים לקיצה המהיר של הציונות ולא ניתן לעשות שום דבר על מנת להצילה, שכן לציונות יש כוונה להרוג את עצמה. אני למשל, תומך בהמתת חסד.”
רטוריקה של ניצול השואה
על ידי השוואת בכירים ישראלים וחיילי צה”ל ל”נאצים” והשוואה של עזה ל”מחנה ריכוז” או ל”גטו”, פעילים מנסים לתייג את ישראל באופן מפורש כמרושעת וכרוצחת עם, בדומה לנאצים. לאור העובדה שהיהודים היו הקורבנות העיקריים של השואה, שימוש ברטוריקה זו כדי לפגוע ביהודים ובמדינה היהודית הוא פוגעני ביותר. אמירות כמו “הקורבנות הפכו אחרים לקורבנות” בלי להזכיר את השואה באופן מפורש, הן גם כן פוגעניות. במקביל הטענה שהפלסטינים משלמים את מחיר פשעי האירופאים, מגמדים את החשיבות של ישראל לעם היהודי לאורך ההיסטוריהואת הקשר של העם היהודי לארצו, ונועדה לשלול את הלגיטימיות של הנוכחות היהודית בישראל כיום.