האלימות הפלסטינית בגבול עזה, שהגיעה לשיאה ביום שני ה-14 במאי, לוותה בלוחמה פוליטית מצד ארגונים לא-ממשלתיים הטוענים לקידום זכויות אדם. כפי שהיה בסבבים קודמים בעזה, מלחמה זו מבוססת על הנרטיב לפיו ישראל מבצעת “פשעי מלחמה”, ובתוך כך קוראת לפתיחה בחקירה, הטלת אמברגו נשק, ולנקיטה באמצעים אחרים של לוחמה משפטית נגד ישראל.

טיעונים אלו יוצגו בכינוס מיוחד של מועצת זכויות האדם של האו”ם בז’נבה (יום שישי, 18 במאי), שם צפויים לגנות את מדינת ישראל ולקרוא להקמת וועדת חקירה נוספת בסגנון וועדת גולדסטון, כל זאת על בסיס דיווחים לא מהימנים של ארגונים לא-ממשלתיים, רובם ממומנים על ידי ממשלות זרות והאו”ם.

לאור הקמפיין המשותף הזה בין האו”ם לארגונים הלא-ממשלתיים, חשוב לציין ארבע מגבלות בסיסיות בטיעונים המשפטיים והעובדתיים שמציגים אותם ארגונים:

  1. הוצאה מהקשר – הארגונים מתעלמים מהאלימות בהפגנות (שימוש בנשק חם, השלכת חפצי תבעה, הטמנת פצצות, הסתערות לעבר הגדר והטסת עפיפוני תבערה); הפרות של חמאס כמו גיוס וניצול ילדים וקטינים כחיילים; מוטיב האלימות והמטרות האמתיות מאחורי ההפגנות, כמו השמדה מדינת ישראל; הסתה לפגיעה ביהודים, אנטישמיות, ועידוד הציבור בעזה להשתתף בהפגנות. במקום זאת, הארגונים מציגים מצג שווא של “מפגינים לא חמושים” וקורבנות חפים מפשע עקב “שימוש לא מידתי בכוח”.
  2. מספר ההרוגים – כל המידע על מספר ההרוגים מגיע ממשרד הבריאות של חמאס בעזה. לארגונים שמאמצים את הנתונים הללו, אין כל מידע עצמאי בנושא. כפי שראינו בעבר, חמאס שיקר ביחס למספר ההרוגים וביחס לזהותם כאזרחים או לוחמים. באופן דומה, הארגונים מתייחסים ללוחמים כאל אזרחים למרות כי חמאס הודיע כחמישים מאנשים ביו בין ההרוגים, בעוד הג’יהאד האסלאמי טען ששלושה נוספים היו מאנשיו.
  3. הסטנדרט משפטי – הארגונים משתמשים בסטנדרטים של המשפט המקומי כדי לטעון שישראל לא הייתה צריכה להרוג את מי שלא מהווה “נזק מיידי” לחיילים או לאזרחים. זו מסגרת משפטית שגויה. האלימות בגדר דורשת מהצבא והמדינה לפעול לפי סטנדרטים של סכסוך מזויין, לפיו צבא רשאי להשתמש בנשק חם כלפי לוחמים ואזרחים שמשתתפים באופן ישיר בפעולות עוינות, זאת בהינתן שכל תקיפה עומדת בעיקרון המידתיות.
  4. העדר מידע וחוסר מומחיות – בעוד שהארגונים מפרסמים מסקנות באופן מהיר ושיטתי ביחס לנתוני ההרוגים ולחוקיות פעולותיה של ישראל, בפועל אין להם את הידע המומחיות הצבאית, המדעית, הרפואית והמקצועית הדרושה להערכת הנסיבות בשטח. באופן דומה, אין להם בסיס להאשים את ישראל בשימוש לא מידתי בכוח ללא חקירה מקיפה, עצמאית ומקצועית של כל מקרה ומקרה באופן פרטני.