שאלות ותשובות

 

מה זה NGO Monitor?

NGO Monitor הוא מכון מחקר א-פוליטי ועצמאי שמטרתו לקדם שקיפות ואחריותיות בעבודתם של ארגונים לא-ממשלתיים אשר טוענים לקידום זכויות אדם, בעיקר במסגרת הסכסוך הערבי-ישראלי.

המכון הוא המקור המוביל בארץ ובעולם למידע על ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים המעורבים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד ישראל ועל הממשלות והקרנות הפרטיות המממנות אותם. המכון הוקם בעקבות ועידת האו”ם נגד גזענות (שנערכה בדרבן, דרום אפריקה בשנת 2001), בה מאות ארגונים גיבשו אסטרטגיה לניצול מושג “זכויות האדם” ו”המשפט הבינלאומי” על מנת לבודד את מדינת ישראל ולחתור תחת זכות קיומה.

מה זה ארגון לא-ממשלתי (NGO)?

ארגון לא ממשלתי (באנגלית non-governmental organization  או בקצרה NGO) הוא התאגדות אזרחית רשמית (דוגמת עמותה) או בלתי רשמית אשר פועלת באופן עצמאי כדי לספק שירותים או לקדם תחומים חברתיים ופוליטיים. בישראל רשומות כ-40,000 עמותות הפועלות במגוון רחב של תחומים כולל אספקת שירותים חברתיים ודתיים, לובי, פעילות משפטית וקידום תחומים שונים דוגמת זכויות נשים, זכויות נכים וכדומה.

המחקרים של NGO Monitor עוסקים במספר מצומצם יחסית של ארגונים ישראלים, פלסטינים ובינלאומיים הטוענים לקידום זכויות אדם וסיוע הומניטארי באזורי סכסוך, כמו גם במממנים הממשלתיים והפרטיים של ארגונים אלו. מרבית עבודתנו מתמקדת בסכסוך הערבי-ישראלי.

מי תורם ל-NGO Monitor?

מכון המחקר NGO Monitor נתמך על ידי קרנות ותורמים פרטיים מישראל, צפון אמריקה ואירופה. כל המידע הכספי זמין באתר האינטרנט שלנו, תחת “תורמים”. NGO Monitor לא מקבל מימון ממשלתי, וכל התרומות מדווחות כחוק לרשם העמותות הישראלי.

למה NGO Monitor תוקף רק ארגונים המזוהים עם השמאל?

בשביל המחקרים של NGO Monitor, התיוגים של “ימין” או “שמאל” אינם רלוונטיים ואף עלולים להטעות. המכון מתמקד בארגונים ומממניהם הפעילים בקמפיין הדה-לגיטימציה נגד מדינת ישראל, כולל קמפיין ה-BDS (חרם, משיכת השקעות וסנקציות), לוחמה משפטית, שלילת זכות קיומה של מדינת ישראל ואנטישמיות. המחקרים שלנו חושפים את קבוצות אלו, ללא קשר לאידיאולוגיה הפוליטית המוצהרת שלהן.

מדוע ממשלות אירופה מממנות רק קבוצה פוליטית, קטנה ושולית של החברה האזרחית בישראל? זאת שאלה שעל הממשלות האירופאיות שונות.

האם NGO Monitor הוא ארגון פוליטי?

לא. מכון המחקר אינו נוקט עמדה בשאלות הפוליטיות המרכזיות של הסכסוך הערבי-ישראלי (כגון התנחלויות, ירושלים וגבולות). צוות הארגון בעל דעות שונות ומגוונות ומייצג נאמנה את מגוון הדעות בחברה הישראלית. אנו מתמקדים בארגונים לא-ממשלתיים המנצלים את ערך זכויות האדם והחוק הבינלאומי על מנת לקדם אג’נדה פוליטית.

מה הקשר של המכון לממשלת ישראל?

אין קשר. NGO Monitor אינו קשור לממשלה, לכנסת או למפלגה כלשהיא. המכון לא נתמך על ידי ממשלת ישראל או ממשלות אחרות. הפרסומים שלנו זמינים לציבור, כולל למקבלי ההחלטות, ולשחקנים מכל הקשת הפוליטית אשר עושים בהם שימוש.

מהי “אסטרטגיית דרבן”?

ועידת האו”ם נגד הגזענות בדרבן, דרום אפריקה בשנת 2001 (הידועה כוועידת דרבן) כללה פורום של 1500 ארגונים לא-ממשלתיים. ארגונים אלו ניצלו את הוועידה כדי לנסות ולקדם את השימוש באסטרטגיית המאבק נגד האפרטהייד בדרום אפריקה כדי לפגוע בישראל. הפורום עצמו התאפיין באנטישמיות בוטה ובו נציגים יהודים וישראלים סבלו מאלימות מילולית ופיזית.

בתוך אווירה זו, ובהשתתפות הפעילה של ארגונים בינלאומיים גדולים כולל אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch, פורום הארגונים אימץ הצהרה מסכמת שסימנה את ישראל כמטרה לקמפיין בינלאומי. הצהרה זו הייתה למעשה הצהרת מלחמה פוליטית נגד ישראל על ידי רשת ארגונים גדול ובעלת משאבים כלכליים רבים אשר קראה “לאכוף מדיניות של בידוד שלם ומוחלט של ישראל כמדינת אפרטהייד…, אכיפה של סנקציות ואמברגו מקיפים ומחייבים, וניתוק כל הקשרים עם ישראל”.

מהו “אפקט ההילה”?

“אפקט ההילה” הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה, המתאר נטייה לשפוט לטובה ולהעדיף אנשים, ארגונים, מוצרים וקבוצות, בהתבסס על תדמית חיובית מבחינה מוסרית או מבחינה אחרת. בהקשר של ארגונים לא-ממשלתיים, קבוצות הטוענות לקידום ערכים הנתפסים כמוסריים וטובים מבחינה אוניברסלית – שלום, זכויות אדם, צדק, דו קיום וכו’ – נתפסות באופן אוטומטי כאמינות, חיוביות וחסינות מביקורת, ללא קשר לפעילותן האמיתית.

ההטייה הקוגניטיבית הזו מגולמת באופן בו מסרים “עובדתיים” ומשפטיים של ארגונים הטוענים לקידום זכויות אדם, מתקבלות ללא בדיקה וללא שאלות על ידי עיתונאים, דיפלומטים, אנשי אקדמיה ואישי ציבור נוספים. ה”הילה” הזאת מסביב לארגונים מגנה עליהם מפני ביקורת, אשר שחקנים פוליטיים אחרים סופגים באופן רגיל וקבוע.

מדוע מימון ממשלתי לארגונים שונה ממימון פרטי?

מימון מתורמים פרטיים מייצג אינטרסים אישיים, ואינו משקף יחסים בין מדינות מישורים הפוליטיים והדיפלומטיים, להבדיל מימון ממשלתי, שמקורו בכספי משלם המיסים של מדינה מסוימת.

כאשר מדינה תורמת לארגון ממשלתי במדינה אחרת באמצעות כספי הציבור, למשלמי המיסים אין יכולת להשפיע על תהליך המימון ועל אופן חלוקת הכסף (בעיקר במקרים בהם תהליכים אלו אינם שקופים). יתרה מזאת, בניגוד לכסף פרטי, לכסף הממשלתי מתלווים העוצמה והמשאבים של המדינה התורמת, שמעניקים גישה והשפעה על מקבלי ההחלטות שלא היו קיימות בלעדי תמיכת המדינות .

בישראל, המאפיינים וההיקף של מימון ממשלתי זר הם יחידים מסוגם, והכסף מעצים קבוצות שבעיקרן מתנגדות למדיניות הממשלה ואף מקדמות יוזמות כגון חרמות ולוחמה משפטית. במקום ייצוג הולם של החבה האזרחית בדמוקרטיה, ארגונים אלו מייצגים חלק שולי וקטן בחברה הישראלית, ומאשימים את ישראל בין השאר ב”פשעי מלחמה”, וב”אפרטהייד” .

מהי עמדת המכון לגבי חקיקה בישראל שתגביל מימון זר מארגוני חברה אזרחית?

NGO Monitor מתנגד לכל חקיקה שתגביל ארגונים לא-ממשלתיים והתנגד בעבר להצעות חוק שעלו בנושא. הדמוקרטיה הישראלית חזקה מספיק על מנת להתמודד עם קיומן של קבוצות המבקרות, מכפישות ואף חותרות תחת הלגיטימציה של המדינה. בהקשר זה אנו רואים חשיבות רבה לחופש הביטוי ולחופש ההתאגדות.

עם זאת, היקפו הגדול של מימון הממשלתי הזר מנוצל לעיתים ככלי למניפולציה של דעת הקהל בחברה הישראלית ולהקצנת השיח הציבורי, כך שקולות ושחקנים הנחשבים קיצוניים זוכים לנראות מוגברת. ההתמודדות עם תופעה זו צריכה להיות ברמה הדיפלומטית. NGO Monitor מציע שמדינת ישראל ומדינות אירופה יחליטו במשותף על קווים מנחים לגבי אילו ארגונים ראויים למימון.

NGO Monitor תומך בקריאה לשקיפות מוגברת בכל הנוגע למימון ממשלתי לארגונים בישראל במסגרת החוק הקיים (“חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי יישות מדינית זרה”, 2011).

כיצד מתבצע המחקר? מהיכן מגיע המידע?

המחקר של NGO Monitor מתבצע על ידי קבוצת מומחים, באמצעות מקורות גלויים ובמגוון שיטות. מקור המידע בדוחות המכון הוא בפרסומים של ממשלות, תורמים פרטיים וארגונים לא-ממשלתיים, תכתובות, שאילתות, עיתונות ואינטרנט.